המשק בהאטה - אז למה הבנקים כמעט ולא מפרישים?

לפני חצי שנה התראיין המפקח על הבנקים, דודו זקן, ל"גלובס". הראיון התקיים כמה ימים לאחר פרסום הדוחות לרבעון השלישי של הבנקים. מהדוחות עלה כי למרות ההאטה במשק, דווקא ההפרשות להפסדי אשראי (המשקפות את רמת הסיכון של תיק האשראי בבנקים) נמצאות בירידה ברוב הבנקים. שיעור ההפרשה הממוצע עמד על 0.23% מהתיק, זאת, בה בעת הוא עומד בממוצע על כ-0.5% ובמיתון אף ל-1%. לפניכם קטע מתוך הראיון:

- האם ההפרשות להפסדי אשראי לא נמוכות מדי ביחס למצב המשק?

זקן: "אנו כל הזמן בודקים את ההפרשות בבנקים, אך אין ספק שההפרשות הנוכחיות הנמוכות מחייבות בדיקה".

- האם להערכתך הן ימשיכו להיות ברמה כזו?

"ההפרשות מהוות תמונת ראי של המשק. אם הצמיחה תימשך, אז נראה רמה דומה, ואולם אם יקרה תרחיש הפוך - נראה משהו אחר".

- מה תעשו אם תמצאו שההפרשות בבנקים נמוכות מדי?

"במשכנתאות כבר עשינו צעד בנושא. חשבנו, והאמת שאנו עדיין חושבים, שהפרמטרים למדידת ההפרשות לא משקפים את רמת הסיכון, ולכן קבענו הפרשה קבוצתית גדולה יותר, ויישרנו את המנגנון".

כאמור, מאז חלפה חצי שנה, והבנקים פרסמו עוד שני דוחות. ומה השתנה בינתיים? נתוני המקרו מעידים שההאטה גוברת והולכת. כך לדוגמה, התוצר העסקי עלה ברבעון הראשון ב-0.4% בלבד, השיעור הנמוך ביותר מאז הרבעון הראשון ב-2009 - שיא תקופת המשבר.

ומה עם ההפרשות להפסדי אשראי אצל הבנקים? רק הלכו וקטנו. ההפרשות של חמשת הבנקים הגדולים עמדו ברבעון הראשון של השנה על סכום זניח של 18 מיליון שקל (לעומת יותר מחצי מיליארד שקל ברבעון המקביל); בשלושה בנקים (הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות) בכלל נרשמו הכנסות מסעיף זה ולא הפרשות, וזאת כתוצאה מחוב בעייתי שהופרש בעבר ונפרע.

גם כיום, בבנק ישראל מודים שמדובר בנתונים חריגים שמחייבים בדיקה. בשיחות פנימיות אומרים מקורות בבנק המרכזי כי שיעורי ההפרשה אכן נמוכים. אמנם בחלקם הם מוסברים על ידי גביית חובות, ואולם עדיין זהו מצב מטריד שמחייב בדיקה.

מדוע הנתונים חריגים, מה בכל זאת ההסברים לכך ומה עשוי לעשות הרגולטור:

1. בסיכום דוחות הרבעון השלישי רשמו הבנקים עלייה של כ-3% ברווח; את העלייה הובילו שני הבנקים הגדולים. לכאורה תוצאות נאות, בוודאי בהתחשב בריבית הנמוכה ששוחקת את מרווח האשראי. אלא שכשבוחנים לעומק את התוצאות, מגלים תמונה מורכבת יותר.

ראשית, הכנסות המימון - שהן מנוע ההכנסות המרכזי של הבנקים - נשחקו. גם ההכנסות מעמלות פחות או יותר בקיפאון (ברוב הבנקים). אמנם ההוצאות רוסנו, אבל זה לא מספיק. מה שתמך בצמיחת הרווחים בבנקים הן ההפרשות הנמוכות להפסדי אשראי. בכל הבנקים נרשמה ירידה בהפרשות לעומת הרבעון המקביל, כשכאמור בשלושה בנקים נרשמו בכלל הכנסות בסעיף זה.

כמה אמורים הבנקים להפריש? אמנם, היקף ההפרשות תנודתי מאוד ודינמי, אבל אם בוחנים את הממוצע בעשור האחרון, הרי שהבנקים הפרישו בממוצע מדי שנה 0.5% מהתיק, כאשר בתקופות של מיתון, ההפרשה מגיעה אפילו ל-1% מתיק האשראי.

אם ברבעון האחרון הבנקים היו מפרישים כמו בשיעור ההפרשות הממוצע, הרי שהייתה זו הפרשה מצרפית של כ-800 מיליון שקל, בה בעת שבפועל הם הפרישו כ-14 מיליון שקל. הפרשה כמו הממוצע הרב-שנתי הייתה גורעת לבנקים סדר גודל של כחצי מיליארד שקל מהרווח אחרי מס. נזכיר כי הבנקים הרוויחו 1.93 מיליארד שקל ברבעון הראשון, כלומר הפרשות בדומה לממוצע בעשור האחרון היו גורעות כ-25% מהרווח שהבנקים הציגו בפועל.

2. אז איך בכל זאת אפשר להסביר את ההפרשות הנמוכות להפסדי אשראי בבנקים? יש לכך שלושה הסברים אפשריים: ההסבר הראשון שמציגים בחלק מהבנקים הוא שיפור בתיק האשראי ובמקביל הפרשות שמרניות שנעשו בעבר. אי אפשר להתעלם מהנימוק הזה. הבנקים עשו תהליך של טיוב תיק האשראי - תיק האשראי כיום הרבה פחות ריכוזי, וכמעט שלא ניתן לראות הלוואות חדשות שמטרתן רכישה ממונפת של שליטה בחברות. כמו כן ישנם מספר הסדרי חוב שיצאו אל הפועל בשנה האחרונה, כך שהבנקים קיבלו בחזרה לפחות חלק מהחוב, שאת רובו הפרישו בעבר, ולכן נהנו מריקברי| וכתוצאה מכך מהכנסות בסעיף זה.

הסבר נוסף הוא שהבנקים העבירו חלק לא מבוטל מהסיכון לשוק ההון. המוסדיים תפסו בשנים האחרונות חלק מהותי בשוק האשראי העסקי, וחלקם למעשה אפילו גדול יותר מזה של הבנקים. גיוסי האג"ח האחרונים מראים כי רמת הסיכון בהלוואות של המוסדיים גבוהה יותר, הן בתמחור החוב הן באיכות הביטחונות והקובננטס (התניות פיננסיות).

אלא שזו לא התמונה המלאה, ישנו גם תחום ההלוואות הפרטיות שנותנים המוסדיים, שהיקפן כבר הגיע ל-45 מיליארד שקל. כאן כבר מדובר בקופסה שחורה - לא ברור לאילו חברות ניתנות ההלוואות, באילו ריביות ובאילו תנאים. החברות הגדולות והחזקות עדיין מעדיפות לקחת הלוואות מהבנקים על פני שוק ההון, שקולט לא אחת את החוב האיכותי פחות, שחלקו ככל הנראה גם יתגלה כחוב הבעייתי בעוד 3 שנים.

הסבר נוסף הוא הריבית הנמוכה במשק, שמקלה יותר על חברות בהוצאות המימון שלהן, ומאפשרת לחברות שנמצאות על גבול ההישרדות לשרוד טוב יותר את התקופה. כמו כן, הריבית הנמוכה מסייעת לחברות למחזר חוב בעייתי.

אלא שיש בריבית הנמוכה גם סוג של אשליה - במוקדם או במאוחר היא תעלה, ואז השאלה היא האם חברות ערוכות לעמוד בהוצאות המימון אם הריבית תהיה גבוהה יותר, וגם האם ההפרשות בתיקי האשראי של הבנקים מבטאות היערכות לסיטואציה כזו. אלא שנראה שלבנקים נוח יותר להסתכל על הסיטואציה הנוכחית, ולשחרר את הלחץ בהפרשות. הסיבה לכך היא שההכנסות שלהם בקיפאון, ולכן ירידה בהפרשות להפסדי אשראי מפצה על כך ותורמת לעלייה ברווחים.

3. בשורה התחתונה, ההפרשות הנמוכות בבנקים הן ככל הנראה תוצאה של שילוב בין שלושת הגורמים הללו. קשה לדעת האם ההפרשות של הבנקים להפסדי אשראי תואמות את התיק שלהם. מדובר בקופסה שחורה - אנו לא יודעים אילו הלוואות בדיוק קיימות בכל בנק, מה הופרש ומה מסווג כחוב רגיל על אף שהוא די בעייתי. ויתירה מזו, האם ההפרשות אכן משקפות את ההאטה שכולנו רואים וחווים.

מי שיש לו גישה טובה יותר לנתונים הוא הרגולטור - בנק ישראל. הרגולטור מסכים כי חייבים לבדוק את הנתונים. האם יסתפק בתשובות של הבנקים, או שבדומה לצעד שביצע בשוק המשכנתאות, ידרוש מהם הפרשה אחת חד-פעמית על כל התיק, כדי ליישר קו עם מצב המשק.

הפרשה שכזו עשויה לשנות את תמונת המצב בדוחות הבנקים, ולחשוף את מצבם האמיתי - ירידה ברווחים ותשואה על ההון בינונית למדי.

מה זה "ריקברי"?

חוב שהבנקים כבר הפרישו להפסדי אשראי, אך שבסופו של דבר נפרע. חוב זה חוזר בסעיף הפרשות להפסדי אשראי, אך הפעם בצורה של הכנסה ולא הפסד

מהן "הפרשות להפסדי אשראי"?

מדי רבעון מפרישים הבנקים בדוח הרווח וההפסד שלהם בסעיף להפסדי אשראי, חוב שמוגדר אצלם ברמת סיכון גבוה, ושעלול שלא להיפרע. ישנם שני סוגי הפרשות: הפרשה קבוצתית המתבססת על נתוני המאקרו או על מצב בענף מסוים, והפרשה פרטנית המתבססת על מצב פיננסי בעייתי של לקוחות ספציפיים. בעשור האחרון הפרישו הבנקים בממוצע 0.4% מתיק האשראי שלהם מדי שנה

 הפרשות להפסדי אשראי