מנכ"ל סיטי ישראל: הרגולציה כאן לא חונקת, השוק סולידי

אל תתבלבלו במבטא ובנימוסים הבריטיים של ניל קורני - מנכ"ל סיטי ישראל מכיר היטב את שוק ההון המקומי. בכל זאת, הוא מילא בו שורה של תפקידים במשך 17 השנים האחרונות. קורני, שעלה לישראל מאנגליה בגיל 22, מונה בנובמבר האחרון למנכ"ל סיטי ישראל, לאחר תשע שנים בהן מילא מספר תפקידים בפעילות של שלוחת הבנק בארץ, ולאחר שניהל את חדר המסחר בבנק הפועלים.

בשלוש השנים שבהן הוא מנהל את חטיבת השווקים של סיטי בישראל, זכה קורני ללוות לא מעט הנפקות של חברות ישראליות, וגם של אג"ח ממשלת ישראל. בראיון ראשון ל"גלובס" הוא מספר כי למרות הפסימיות שמלווה את הציבור הישראלי לגבי עתידו הכלכלי, בחו"ל דווקא רואים את ישראל בצורה מאוד חיובית.

"לפני שלוש שנים הנושא האיראני מאוד הטריד את המשקיעים הזרים, וכל הזמן שאלו רק על זה, אבל זה נרגע", הוא אומר. "היום רואים בישראל מקום סולידי - לא הכי מרגש מבחינת תשואות לעומת שווקים מתעוררים, אבל עבור קרן פנסיה שרוצה תשואה לטווח ארוך, זו השקעה טובה. ישראל נחשבת מצד אחד עדיין לשוק מתעורר, ומנגד לשוק סולידי ויציב".

- האם הדיבורים לגבי חרם אירופי על ישראל, לא משפיעים על המשקיעים הזרים?

"אני אספר לך סיפור קצר בנושא הזה: לפני כמה חודשים הובלנו הנפקה של אג"ח מדינה בחו"ל. נסעתי לרוד שואו, ובדיוק אז התפרסם על קרן הפנסיה ההולנדית שהודיעה כי לא תשקיע בבנקים בישראל. ממש דאגנו מהטיימינג של הפרסום ומהפגיעה בהנפקה. אך ב-20 פגישות שקיימנו עם משקיעים זרים, הנושא הזה בכלל לא עלה. השאלות היחידות שעלו הן שחייב להיות משהו לא טוב בכלכלה - מה בכל זאת מדאיג בכלכלה".

- איך אתה מסביר את זה שבחוץ אנו נתפסים כשוק טוב וצומח, ובארץ התחושה היא של האטה והרעה במצב הכלכלי?

"יחסית לעולם, מצבנו טוב. אין הרבה מקומות בחו"ל, כולל לונדון וניו יורק, שתראי באמצע השבוע את כל המסעדות מלאות. הבסיס פה הוא מאוד טוב, ואנחנו רואים את זה גם במרכז המו"פ שלנו כאן - קשה לנו לגייס אנשים איכותיים, כשחברות נלחמות פה על כל מהנדס טוב.

"המדינה מנהלת את הכלכלה בצורה אחראית, אבל הבעיה בישראל היא הפערים בין עשירים לעניים, שאותם חייבים לפתור. אם יקימו יותר תשתיות בפריפריה, וימצאו פתרונות תעסוקה לאוכלוסייה החרדית והערבית, זה ייראה אחרת. הפערים החברתיים בישראל מצערים, אך יחד עם זאת, מהזווית של המשקיעים הזרים הם מסתכלים על תמונת המאקרו, והמצב פה הוא טוב".

- מה לגבי הטענה שהרגולציה בישראל מאוד מחמירה וחונקת את המגזר העסקי והפיננסי?

"הייתי לאחרונה בארה"ב, ודיברו שם בכנס על הרגולציה בארה"ב ואירופה. נאמר שם שבעוד שלוש שנים אנשים יחלמו שתהיה הרגולציה שיש היום. הרגולציה בכל מקום תהיה רק יותר חריפה. בכל מקום שהרגולטור יכול לשים רגל, הוא יעשה את זה.

"ממה שאני רואה, הרגולטורים פה לרוב לא מנסים להמציא את הגלגל, אלא בודקים מה קורה בחו"ל ואז מאמצים זאת, תוך התאמה לשוק המקומי. להערכתי, הרגולציה תלך ותחריף, וישראל תמשיך ליישר קו".

אופטימים לגבי שוק הגז הישראלי

סיטי נפגע בצורה מאוד קשה במשבר הפיננסי. הבנק נקלע בשנת 2008 למצוקת נזילות, ומניותיו התרסקו. מאז הוא התאושש, אבל במחיר של צמצומים, מכירת נכסים וירידה ברווחיות.

"סיטי עבר כמה שלבים מאז המשבר הפיננסי", אומר קורני. "ראשית, קצת לפני הנפילה הגיעה הנהלה חדשה בראשות ויקראם פנדיט וג'ון הייוונס. הם הבינו כבר בשנת 2007 שיש בעיה בקבוצה, ועשו מהלך של גיוס הון. בנוסף לכך, הבעיה בסיטי הייתה שהמבנה שלו התבסס על מערכות שונות, כשיד ימין לא ידעה מה יד שמאל עושה. ההנהלה החדשה בנתה מחלקה של ניהול סיכונים, שבעצם רואה את כל מה שקורה גם מערכתית".

- מה התוצאה של המהלכים האלה?

"ברור שאסור שסיטי ייפול שוב, ומה שהפיל אותנו היה הנזילות. היום סיטי נחשב למוסד מאוד סולידי, אמנם הוא לא הכי רווחי, אבל היום ברור שהוא לא יכול ליפול שוב".

לפני כשנתיים, לאחר שסיטי התייצב, התחלפה ההנהלה, ולתפקיד המנכ"ל מונה מייק קורבט, שאף הגיע לביקור בישראל לאחרונה. "קורבט גדל בסיטי והוא מכיר את הבנק לעומקו, ומבין היטב את הבעיות שהיו ואת המצב שלו", אומר קורני. בנוסף, סיטי עובר תהליך של התייעלות - כוח האדם בבנק קוצץ בקרוב ל-30%, כך שכיום הוא כולל כ-250 אלף עובדים (לעומת 350 אלף לפני מספר שנים). קורני מספר כי קורבט הציג לכל אחד ממנהלי השלוחות של סיטי בעולם יעדים ייחודיים עבורו. "יש לנו ממש כרטיס עם סימון ירוק או אדום לפי העמידה ביעדים, ומי שנכשל לא נשאר בתפקידו", הוא מגלה.

- מה היעדים שלך?

"קודם כל, סיטי מגדירה את היעדים לפי המדינה. ישראל נמצאת בקבוצה עם עוד 19 מדינות במערב אירופה, והיא היחידה בקבוצה הזו שמוגדרת כיעד שכדאי להשקיע בו כדי לצמוח. יש מדינות שהיעד המרכזי בהן הוא לצמצם הוצאות, ובישראל היעד הוא להגדיל הכנסות. סיטי רואה בישראל כאחד היעדים החשובים שלה לשנת 2014".

- במה אמורה להתבטא הצמיחה?

"תחום אחד שסיטי רואים בו מנוע צמיחה בישראל הוא מימון בסקטור הגז. אנחנו גם מעורבים בייעוץ לחברות בינלאומיות כמו וודסייד, והיינו חתם בגיוס האג"ח של קבוצת דלק בחו"ל אחרי הלוואה שנתנו להם. אלו פעילויות שצריך לקבל עליהן אישור מלמעלה, ואם היו מתרחשות במדינה אחרת, היה קשה יותר לקבל את האישור.

"תחום נוסף הוא בנקאות להשקעות. יש הרבה חברות בינלאומיות שסיטי עובדת איתן, כמו מיקרוסופט, שמתעניינות בישראל. יותר ויותר באים לפה ומחפשים הזדמנויות. אנחנו משקיעים המון משאבים בעזרה לחברות גדולות שרוצות להשקיע בישראל".

מנוע צמיחה נוסף שרואים בסיטי הוא פעילות מול המוסדיים המקומיים בתחום המסחר בחו"ל. "אנחנו רואים שהרבה כסף זורם אליהם כל חודש. הכסף שנכנס אל המוסדיים בישראל הוא אדיר, אני לא מכיר אף מקום בעולם שמפרישים בו כל כך הרבה לפנסיה", מציין קרני, ומוסיף כי "יש למוסדיים יותר מדי כסף בשביל להשקיע בשוק המקומי, והם יוצאים לחו"ל. היו כמה הרפתקאות של המוסדיים - דברים שנראו להם אטרקטיביים בחו"ל, אבל הם נפלו איתם, ולכן חשוב מאוד לבחור את הגוף שילווה אותך בהשקעות האלה".

"אנחנו הבאפר מול השווקים בחו"ל"

- מה היתרון שלכם? למה שהמוסדיים יעבדו דווקא איתכם?

"אנחנו מבינים גם את הרגולציה בחו"ל וגם את הרגולציה המקומית - אנו נמצאים תחת הפיקוח של בנק ישראל. בנוסף, הפריסה הגיאוגרפית הרחבה שלנו מהווה יתרון משמעותי, כשיש לנו מערכות מסחר בהרבה מאוד מדינות. אנחנו למעשה הבאפר של המוסדיים מול השווקים בחו"ל, ומלווים אותם בהסברים על הסיכון, הנזילות, הרגולציה במדינות השונות וכדומה".

קורני מתעכב על הפריסה הגיאוגרפית, ומזכיר כי בניגוד לבנקים אחרים שברחו מישראל בזמנים הקשים, סיטי נשאר. "כאסטרטגיה, סיטי לא עוזב מדינות. גם במשבר במצרים נשארנו, וגם עכשיו עם כל המצב הרגיש באוקראינה לא עזבנו. המקום היחיד שאני זוכר שסיטי עזב הוא עיראק".

- מה לגבי כניסה של סיטי לתחום הקמעונאות בישראל, כפי שבעבר פוזרו הצהרות בנושא?

"הנושא הזה אכן נבחן, אבל בפועל מאז שנת 2005 אין מקום בעולם שסיטי נכנס בו לקמעונאות, ולמעשה מאז 2008 האסטרטגיה של הבנק היא לצאת מקמעונאות במדינות בהן זו לא הפעילות המרכזית שלו. כך לדוגמה, בשנה האחרונה סגרנו את הפעילות הקמעונאית בטורקיה וברומניה".

- למה לא להיכנס לפעילות בתחום, אם אתם מזהים פוטנציאל בשוק הישראלי?

"אין לנו כאן יתרון יחסי. הבנקים המקומיים מכירים טוב יותר את משקי הבית ואת תנאי המאקרו. אין לנו את הידע והיכולת להתמודד ולהתחרות בזה. להערכתי, האסטרטגיה הזו של סיטי לא צפויה להשתנות בעשור הקרוב".

- יש הרבה ביקורת על הבנקים בישראל ועל כך שהתחרות כאן נמוכה. איך המצב בישראל לעומת העולם? באמת אין פה תחרות?

"היום התדמית של הבנקים בעולם מאוד שלילית, אולי אפילו הכי גרועה שהייתה אי פעם. כשמזיזים הצידה את התדמית, ובוחנים את הדברים, אנחנו רואים שיש בישראל לא מעט בנקים ביחס לגודל האוכלוסייה. כמו כן, אם באמת יש כאן רווחיות עודפת, למה אנחנו לא רואים אף גוף זר נכנס, או אפילו בנק אינטרנטי לא מוקם?".

- אולי זה בגלל הרגולציה שמהווה חסם כניסה?

"אני מכיר את הטענה הזו, אבל אני דווקא רואה שהרגולציה מאוד רוצה לעודד כניסה של גופים חדשים. הם לא נכנסים כי זה לא כל כך פשוט".

"כל עוד הריבית נמוכה, הסיכוי ששווקים ייפלו נמוך"

ניל קורני מתקשה לתת תשובה חד משמעית לגבי הצפוי בכלכלה העולמית. "יש ויכוח מאוד גדול בעולם באשר ליציאה מהמשבר הזה, ובשאלה האם אנחנו נכנסים ל'עשור האבוד' ונהיה כמו יפן, או שזה רק עניין של שנה-שנתיים ויוצאים מזה", הוא אומר.

- התשואות והמרווחים באג"ח מאוד נמוכים, האם זו בועה?

"כולם אמרו שהפדרל ריזרב יפסיק את רכישות האג"ח, אבל ראינו דווקא מגמה הפוכה. הפד לא רוצה לראות עלייה חדה מדי בתשואות, ומצד שני הוא רוצה לעודד צמיחה. אני מאמין שנראה את התשואות באג"ח עולות בצורה הדרגתית ואיטית, אבל הן לא יהיו השנה גבוהות יותר מאשר בשנה שעברה".

- ומה לגבי שוק האג"ח המקומי?

"ישראל תעקוב אחרי העולם, אבל צריך לשים כאן עין על האינפלציה הנמוכה. אני לא מאמין שבישראל הריבית תעלה לפני רוב העולם, וזה בגלל השקל החזק. ייקח זמן עד שהריבית תעלה, ועד אז אני מעריך שנראה כאן עלייה מאוד איטית בתשואות האג"ח".

- ומה לגבי שוק המניות?

"כל עוד סביבת הריבית הנמוכה נמשכת, הסיכוי שהשווקים ייפלו נמוך יותר. אני לא רואה פה תרחיש של עלייה חדה במניות, אבל גם לא של ירידה, אלא אם כן יהיה איזה אירוע חריג".