את טבילת האש התקשורתית שלו בעקבות מינויו למנכ"ל הבורסה בתל אביב, יוסי ביינארט לא ישכח. "באותו ערב, כשהדירקטוריון החליט למנות אותי, קיבלתי רק טלפון אחד מהתקשורת הישראלית - מתוכנית טלוויזיה", משחזר ביינארט בראיון חגיגי ל"גלובס" את היום ההוא בסוף אוקטובר.
"כשעניתי, התחקירן מיד שאל אותי 'איך זה להיות מינוי של שמואל האוזר?' (יו"ר רשות ני"ע, שהיה מעורב מאוד בתהליך). הופתעתי מהשאלה ועניתי בצורה עניינית - רק כדי לגלות שהשיחה הוקלטה ושודרה, דבר שהוא אסור בארה"ב. ככה הבנתי מה זאת התקשורת הישראלית".
"זה שינוי דרמטי לעומת המצב בארה"ב", מוסיף ביינארט, שירד מהארץ לפני 26 שנה, וטרם מינויו כמנכ"ל הבורסה שימש כמנכ"ל בורסת הנגזריםNADEX בשיקגו.
"עם זאת, יש בזה יתרון. ארה"ב ענקית, כך שמאוד קשה לקדם יוזמות באמצעות התקשורת. שם, אם אתה מקבל שתי דקות בכתבה ב-CNN זה נחשב ליוצא דופן. פה זה אחרת. המדינה קטנה וזה יתרון גדול מאוד כשרוצים לקדם דברים".
"צריך לשדל חברות שיבואו לכאן"
ביינארט מונה למנכ"ל הבורסה בתל אביב בתחילת השנה, עם הגדרת תפקיד מאוד ברורה: לקדם את הבורסה המקומית, שהפכה בשנים האחרונות למוסד מיושן ולא אטרקטיבי. עם מינויו, היו כאלה שהרימו גבה כיצד מישהו שעזב את ישראל לפני שלושה עשורים כמעט, ואינו מכיר את השוק המקומי, את התנהלותו ואת הנפשות הפועלות בו, יצליח במשימה המאתגרת.
"אין ספק שהתרבות וההתנהלות בארץ הן אחרות מאלו שבארה"ב", אומר ביינארט, "אבל זה לא דבר שלילי בעיניי. לישראלים יש נטייה להגיד על עצמם דברים לא טובים בהשוואה לחו"ל, וזה לא בהכרח נכון.
"קודם כל - וזה משהו שמשום מה נוהגים לזלזל בו - גיליתי שהתשתית של הבורסה עובדת נהדר. זה דבר חשוב מאוד, כי אנחנו לא סטארט אפ, אנחנו הבורסה - כל תשלום פיננסי שקשור בניירות ערך עובר דרכנו. זה קו ייצור שאסור לו ליפול, כי הכול תלוי באמון במסחר ובסליקה".
- הבורסה בתל אביב ספגה בשנים האחרונות קיתונות של ביקורת. מה חיכה לך כשהגעת?
"לדעתי חלק מהביקורת כלפי הבורסה טמון בכך שהבורסה תפסה עצמה כפס תפעולי. אסור לנו לדבוק בגישה של 'לשבת ולחכות', כפי שעשתה ההנהלה הקודמת, כי אם עושים את זה, נתפסים כמונופול. הגישה הרווחת הייתה שאם תבוא להנפיק בבורסה בתל אביב תקבל שירות טוב, אבל הבורסה לא תבוא אליך, והיא גם לא תעשה שום מהלך שיתאים אותה אליך.
"אני מסכים עם הביקורת וחושב שהיא צודקת, כי הבורסה צריכה לעשות דברים מעבר למתן שירות. העובדה שלא הייתה כאן פונקציה של מכירות זה דבר לא נכון. אם מנכ"ל הנאסד"ק מגיע לפה לשדל חברות ישראליות שינפיקו אצלו, אז אנחנו צריכים לעשות את אותו הדבר".
הנהלת הבורסה הקודמת שאליה מתייחס ביינארט כללה את המנכ"לית אסתר לבנון ואת היו"ר סם ברונפלד. לפני כשנה נאלצו השניים להתפטר על רקע ביקורת ציבורית קשה בנוגע לאופן הטיפול בצניחת מחזורי המסחר, השכר השערורייתי שגרפו במהלך כהונתם והממשל התאגידי הלקוי תחתם.
מי שהוביל את המהלך היה יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, שלקח לידיו את הבורסה כפרויקט, תוך שהוא מגדיר אותה כמשאב לאומי - ובמקביל ההנהלה המודחת תולה בו חלק מהאשמה בגין הרגולציה המוגזמת, שמבריחה חברות ציבוריות.
- אי אפשר להאשים רק את התנהלות הבורסה במצבה הנוכחי. גם לרגולציה יש חלק גדול בזה.
"בהחלט. אחת הבעיות הייתה שלבורסה לא היה קשר זמין עם הרגולטור. אני יכול להגיד לכן שכיום אני נפגש עם מי שאני רוצה, ואין שום בעיות או חסמים בדרך. העניין הוא שיש בישראל סוג של סכיזופרניה - אנחנו אוהבים חברות ציבוריות אבל שונאים אותן, חושבים שהן לא בסדר וצריך לשים עליהן רגולציה, ואז באופן טבעי יש בגלל זה פחות חברות".
- אז מה הפתרון?
"אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו רוצים שוק הון ציבורי או לא. בורסות גדולות בעולם נעלמות, ואנחנו צריכים להסתכל על מה שטוב בבורסה המקומית, ולשנות את הרגולציה בהתאם, וזה לא טריוויאלי ומורכב. רגולציה עוזרת רק כשהיא נכונה".
בחודש שעבר קיימה הבורסה מסיבת עיתונאים, שבה הציגו ביינארט ויו"ר הבורסה החדש, אמנון נויבך, את תוכנית העבודה לשנת 2014. במהלך האירוע הכריז ביינארט, בין היתר, כי בכוונתו להקים בבורסה מערך מכירות, לזהות חברות בסדר גודל בינוני-קטן (שווי של עד 800 מיליון שקל) ולחזר אחריהן באופן אקטיבי.
מדובר ביוזמה שלא נכללה בדוח ועדת בן חורין, שהוקמה על-ידי האוזר במטרה להגביר את הנזילות בבורסה. לא פחות מ-20 מסקנות הופיעו בדוח, ורובן, לרבות הפיכת הבורסה ממלכ"ר לתאגיד למטרת רווח, נכללות בתוכנית העבודה.
"הבורסה צריכה לשלם על אנליזה"
"הדוח התרכז בהגברת הנזילות, בעיקר באמצעות מכשירים פיננסיים", אומר ביינארט, "אבל הבנתי שחייבים במקביל לחזק את נכסי הבסיס של הבורסה. הרי אין טעם בנגזרים אם אין סחורה בסיסית".
- אתה מתכוון למדדי המניות והאג"ח?
"בדיוק. צריך לחזק את המדדים המובילים, והדגש צריך להיות על מומחיות, גודל וסקטור. הבורסה המקומית מתאימה לחברות בגודל מסוים שרוצות להיכנס לשוק הציבורי, והיתרון שלנו הוא שאנחנו מבינים בחברות ישראליות. אגב, יכול מאוד להיות שחברות פרטיות נמכרות כי הן לא מצליחות לגייס.
"בבורסת טורונטו, למשל, נקטו אסטרטגיה של מומחיות בטכנולוגיה, וזה עובד נהדר. בהתחשב בעובדה שישראל היא מעצמה טכנולוגית, אבל אין כמעט חברות היי-טק שנסחרות בבורסה, אין שום סיבה שלא יהיה כאן שוק עם מומחיות. אנחנו מבינים חברות בגודל מסוים, ואם נצליח לפתח תדמית טובה אז גם חברות מחו"ל יגיעו לכאן".
- בשביל שזה יקרה אתה צריך להציע לחברות תנאים אטרקטיביים, מה שכרגע אין לך, ולראייה שוק האקוויטי לא מתרומם, ראה מקרה ביטול ההנפקה של טלרד והפחתה משמעותית במחיר הנפקת אשטרום.
"אני חושב שהשוק אמר את דברו לגבי השווי שבו רצו להנפיק את שתי החברות האלו; צריך לחנך את השוק אבל זה לא התפקיד שלי. לגבי חברות נוספות, אנחנו כבר התחלנו לפנות לחברות בגודל מסוים, ויש עניין. ברור שבשביל שזה יצליח צריך לתת להן שווי ראוי, כלומר לדבר עם המוסדיים ולשכנע אותם. אבל אני לא בטוח שבבורסה מבינים כיצד שרשרת ההנפקה באמת עובדת, כי לכל חוליה יש האינטרס שלה.
"לכן, אני מתכוון לשבת בעצמי ולזהות את האבנים שצריך להזיז, כולל ללוות חברה במשך מספר חודשים בהנפקה, להבין היכן הקושי ואיפה המכשולים ואפילו ללכת איתה יד ביד לרשות ני"ע. חייבים לוודא שאם חברה מעוניינת להנפיק אז אין לה חסמים".
- איך תוכל לשכנע את הגופים המוסדיים להשתתף בהנפקות?
"אני חושב שאנחנו כבורסה צריכים לתמוך באנליזה, אבל במודל מסוים, כמו שיש באוסטרליה. שם, הבורסה משלמת לאנליסטים של בתי השקעות על סיקור של מניות בתחום מסוים, וכך מנתקים את הקשר בין המשלם לנותן האנליזה".
- הצהרת שאתה מתכוון להילחם על כל הנפקה. אם כך, למה לא נלחמתם על הנפקת תנובה?
"לא יכולנו להילחם על תנובה, כי המלחמה לא הייתה שלנו. זה היה עניין של אייפקס (בעלת השליטה בתנובה, ל' א' וא' פ'), והאם לתנובה כחברה ציבורית היה ערך גבוה יותר. נראה שהעדיפו שם שלא להיות חשופים לביקורת ציבורית".
ואולי בכלל צריך להוריד את המס (25%) על רווחי הון מהבורסה?
"צריך לבדוק הפרדה בין מס על השקעות על טווח ארוך וקצר. עידוד השקעות לטווח ארוך - יש לו ערך אחר, וזה גם מקובל בעולם. מבחינה זו צריך לבדוק את ההפרדה האמריקאית. מס על השקעות צריך להיות אחר מהמס על המסחר.
"כמו להשתתף באקס פקטור"
ביינארט (58), מהנדס תוכנה בהשכלתו, עזב את ישראל בשנת 1988, אך לדבריו, לצד הקשר החם עם שתי אחיותיו ואחיו שנשארו בארץ, שמר על קשר עם לא מעט חברים ומכרים בישראל. בימים אלה הוא מחפש לעצמו דירה בתל אביב, "משהו בקרבת הבורסה, כי החלום שלי תמיד היה ללכת לעבודה ברגל".
מה גרם לך לעזוב בורסה אמריקאית מצליחה לטובת בורסה מדשדשת בישראל?
"יש לי חבר טוב זה עשרות שנים, בשם בועז שוורץ (מנכ"ל דויטשה בנק ישראל, ל' א' וא' פ'). יום אחד הוא התקשר אליי, ואמר לי שמחפשים מנכ"ל לבורסה בתל אביב, ושאני צריך לשלוח קורות חיים. מאחר שהיה לי ברור שבאיזשהו שלב אחזור לישראל, הסכמתי.
"קורות החיים שלי הועברו לוועדת האיתור ולרשות ני"ע, וכעבור שבועיים דיברו איתי. כנראה זה היה מוצלח, כי הוזמנתי ליום איתור עם מבחני התאמה ופסיכולוג, ובסופו שאלו אם אוכל להגיע לפגוש את חברי הדירקטוריון".
את ישיבת הדירקטוריון הגורלית ההיא, שהתקיימה בנובמבר האחרון, ושבסופה מונה ביינארט לתפקיד מנכ"ל הבורסה בתל אביב, ליוותה דרמה לא קטנה.
כפי שחשף "גלובס", חלק מהדירקטורים טענו כי מי שהיה אמור לקבל את התפקיד היה המועמד יעקב רוזן, לשעבר חבר הנהלת בנק הפועלים, אך ברגע האחרון, סמוך להצבעה, נכפה עליו להסיר את מועמדותו, משום שבתו עובדת בבורסה.
- יש לא מעט סיפורים על מה שקרה בישיבת הדירקטוריון הזאת.
"גם מבחינתי זאת הייתה חוויה בלתי נשכחת. זה היה כמו להשתתף בתוכנית 'אקס פקטור'. לפני החלטת הדירקטוריון עמדתי בחדר ועניתי לכל השאלות שהדירקטורים שאלו אותי בניסיון להבין עם מי יש להם עסק. זה היה תהליך ארוך שלקח זמן, ונהייתי רעב, אז כשהדירקטוריון דן בכל המועמדים הלכתי לאכול חומוס ביהודה הלוי. בביס השני או השלישי התקשרו לספר לי על המינוי. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שלא סיימתי מנת חומוס".
"להחזיר את הבנקים להיות עושי שוק במניות"
בין שלל מסקנות ועדת בן חורין כיצד לטפל בדעיכת מחזורי המסחר, יש מסקנה אחת שביינארט להוט במיוחד לקדם. "צריך להחזיר את הבנקים להיות עושי שוק. זה מהלך בר ביצוע, פשוט צריך לדעת איך לעשות את זה. יש חוקים מאוד ברורים, ולמיטב ידיעתי, אין עוד מדינה בעולם שאוסרת על הבנקים לפעול בבורסה".
כבר 30 שנה שהבנקים מנועים מלסחור בבורסה, בעקבות פרשת ויסות מניות הבנקים - אחת השערוריות הפיננסיות הגדולות בתולדות המשק הישראלי. במסגרת הניסיונות לגייס הון ולהרחיב את פעילותם, גרמו הבנקים לניפוח במניותיהם, מה שהביא באוקטובר 83' למפולת. לכן, לא מפתיע שבעוד שבבורסה וברשות ני"ע מעוניינים לקדם את היוזמה, המפקח על הבנקים דודו זקן, דווקא מתנגד.
אלא שביינארט לא מתכוון לסגת מהרעיון. "הבנקים צריכים לשוב ולסחור במניות בבורסה. זה חד-משמעי".
- אבל בבנק ישראל מתנגדים לרעיון. מה אפשר לעשות?
"יש חילוקי דעות, אבל אפשר וצריך לפתור את זה, כי אם רוצים לשפר את הנזילות בבורסה, צריך להתיר לבנקים להיות עושי שוק במניות. אני מודע לכך שפרשת ויסות המניות מהווה נושא מורכב ורגיש, אבל שיטת המסחר השתנתה מאז - מה עוד שלא צריך להמציא את הגלגל, ואין סיבה שמתכונת הפיקוח בעולם המערבי לא תעבוד גם בישראל".
"אם הבורסה תופרט, לעובדים מגיע לקבל מניות"
אחת הבעיות הגדולות של הבורסה טמונה בכוח העבודה שלה. העובדים מבוגרים יחסית, הוצאות השכר שלהם גבוהות ואין כמעט תחלופה. במקביל, הם נהנים מהסכם קיבוצי חזק ומתנאי העסקה מופלגים.
"זה שיש בבורסה אנשים שעובדים בה שנים זה יתרון אדיר בעיניי. זה מאגר ידע עצום שאי אפשר לכמת אותו. עובדי הבורסה הם כמו שבט משפחתי, יש להם זהות עם המקום. הוותק שלהם מורכב משילוב של הידע הרחב שלהם עם משכורות טובות", אומר ביינארט, שבימים אלה מנהל מו"מ עם העובדים לגבי תנאי שכרם, כולל פנסיה מוקדמת.
- הנהלת הבורסה עברה שינוי מהותי בכל הקשור לתנאי השכר של בכיריה. האם זה יחלחל לדרגים הנמוכים יותר?
"אני חושב שכל המשכורות בבורסה, שאין ספק שהן טובות, צריכות לכלול מנגנון שמחבר בין השכר לתוצאות. לכן אני מאמין שכשהבורסה תופרט העובדים צריכים לקבל חלק ממנה - מניות או אופציות. ברגע שלעובד יש מניות יש לו אינטרס לעלות את הפריון של החברה".
- החלטת להקפיא את מעבר הבורסה לבניין החדש - פרויקט הדגל של ההנהלה הקודמת, שעלה כרבע מיליארד שקל. יש סיכוי שלא תעברו?
"אנחנו באמצע הבדיקה, זה עניין של עלויות, אם זה יהיה יקר מדי לא נעבור. בדרך כלל בורסות לא בונות לעצמן בניין ייעודי, ואני לא הייתי שותף להחלטה הזו".