שוק הטלפוניה: למה בזק מאולצת למכור למתחרים?

המחלקה המשפטית במשרד התקשורת דחתה לאחרונה את הקו שהובילה בזק, אשר ביקשה להוציא את שירות הטלפוניה מתהליך האסדרה שקיבל את השם "השוק הסיטונאי". המשרד החליט בעבר כי בזק תהיה חייבת להחכיר למתחרות שלה את השירות, כאשר את המחירים יקבע המשרד.

משרד התקשורת לא מתחשב בכך שבשוק קיימים כבר מאות אלפי קווים, שמשווקות החברות שמתחרות בבזק. המשרד לא מתספק בכך שחברת הכבלים הוט מציעה, כבר שנים, שירות זהה.

למרות שהטלפוניה הופכת להיות מוצר בעל חשיבות נמוכה בגלל חדירת הסמארטפונים, המשרד התעקש להכניס את שירות הטלפוניה לפיקוח ולאלץ את בזק למכור אותו כמו שהיא מוכרת קווי אינטרנט.

במכתב ששלחה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, דנה נויפלד, לבזק, היא כותבת: "...אנו דוחים שוב את האמירה כאילו הכללת שירות הטלפוניה ברשימת השירותים הסיטונאיים אינה נוהגת בעולם, ומפנים שוב למסמך משפטיEC/2002/21 של הנציבות האירופית, שם קבועה החובה לספק 'call origination at a fixed location', כלומר דקות שיחה נייחות במתכונת סיטונאית".

במילים אחרות, משרד התקשורת נסמך על הגישה האירופית ולפיכך חש שהוא ניצב על קרקע מוצקה, שכן אם האיחוד האירופי קבע כי השוק הסיטונאי כולל טלפוניה, מה לנו כאן בישראל הקטנה לפקפק בכך, ומן הראוי שגם אנו ננהג כך.

בדיקה מגלה כי המציאות הפוכה. משרד התקשורת מסתמך על החלטה של האיחוד האירופי משנת 2002. להזכירכם בתחילת שנות ה-2000, סוף שנות ה-90 החלו להגיע לשוק שירותים על בסיס DSL, חברות הכבלים החלו להציע אינטרנט וטלפוניה, ובקיצור שוק הטלקום בכל העולם החל לרתוח.

הטלפוניה הייתה אז מוצר מונופוליסטי מובהק של חברות הבזק בעולם. זו הסיבה שגרמה לרגולטורים להכניס את המוצר לפיקוח, באותה תקופה, כחלק מהניסיונות לעודד תחרות בשווקי הטלקום על-ידי מודל השוק הסיטונאי. שימו לב, אנחנו מדברים על שנת 2002 שאז נהגתה המדיניות. על סמך אותה מדיניות ישנה מתכוון היום משרד התקשורת לקבוע את המדיניות בישראל לשנים הבאות.

האיחוד האירופי התקדם

בינתיים מסתבר כי גם האיחוד האירופי התקדם. בפברואר השנה, הוציא האיחוד האירופי שימוע לקראת תיקון המדיניות. באיחוד הגיעו למסקנה כי שוק הטלפוניה והשיחות במודל של השוק הסיטונאי צריך לצאת מפיקוח בשל שינוי התנאים בשוק.

איך יכול להיות שהאיחוד האירופי מוציא מסמך שימוע כזה שגלוי לכל, והוא אינו מגיע למשרד התקשורת, והמחלקה המשפטית לא מוצאת לנכון להתייחס אליו? יכול להיות שבמשרד התקשורת לא עוקבים אחר ההתפתחויות הרגולטוריות בעולם וטומנים את הראש בחול מפני שמישהו מעדיף את המדיניות הישנה?

מסמך המדיניות שהגיע ל"גלובס" מסביר בדיוק מדוע ולפי אילו מבחנים יש להחיל על המונופול את הפיקוח על שירות הטלפוניה. המבחנים מאוד מקצועיים ופרטניים. המבחנים נועדו לבדוק האם יש תחרות בשוק ומהם החסמים להתפתחותה.

בודקים נתחי שוק של המפעילים, את הטכנולוגיה בה משתמשים, האם יש התפתחויות טכנולוגיות עתידיות שצפויות להיכנס ועוד הגדרות מדויקות שנותנות תמונה מלאה ביחס לשאלה - האם המוצר צריך להיות בפיקוח או לא. בשורה התחתונה, כאמור, באיחוד האירופי חושבים שהתשובה שלילית.

במשרד התקשורת בישראל מאמצים כאמור גישה שונה. איש לא חולק על כך שבזק היא מונופול שצריך להיות בפיקוח, השאלה באיזה שווקים, והיכן פיקוח דווקא יעשה את הפעולה ההפוכה. מתי שמעתם את המפעילים בישראל מתלוננים על כך שאין תחרות בטלפוניה? מתי פרטנר או סלקום - או כל חברה אחרת - טענו שבלי הטלפוניה של בזק אי-אפשר להתחרות בשוק?

סלקום מוכרת טלפוניה ביתית בחינם לשנה ללקוחות הסלולר והאינטרנט שלה. פרטנר כנ"ל. הטלפוניה היא מוצר שהפיקוח עליו בשנים האחרונות הפך ללא רלוונטי. גם בהוט היא נמכרת כמעט בחינם ללקוחות הטריפל, והתחושה היא שהמוצר הזה כבר לא ממש מעניין.

מה עומד מאחורי ההחלטה של משרד התקשורת להכליל את הטלפוניה בשוק הסיטונאי, והאם זה לא יעשה את הפעולה ההפוכה? ייתכן שמשרד התקשורת מניח שהטלפוניה של בזק היא מוצר איכותי שנהנה ממוניטין, ולכן אם הוא יוצע למתחרים בזול, תגדל האטרקטיביות לצרכן לקחת מהם סל של שירותים כולל.

זו הנחה סבירה, אבל ספק אם היא עניינית ואם היא עומדת בקריטריונים מקצועיים. הרי להוט יש מאות אלפי לקוחות שעושים שימוש בשירותי טלפוניה. האם השירות של הוט פחות איכותי?

ההצעה שלנו למשרד היא להתמקד בבחינת העלויות של בזק ולדאוג לכך שבזק תציע את המחיר הכי נמוך לקווי אינטרנט, כדי שגם המתחרים שלה יוכלו להיכנס לשוק. הטלפוניה שחייבו את בזק למכור למתחרים נועדה לדעתנו רק כדי "לייפות את הכלה" ואולי גם קצת להכאיב לבזק.

הצרכנים לא מטומטמים

סביר להניח שאם לא היו מציעים את הטלפוניה של בזק כחלק מהשוק הסיטונאי, המתחרים היו נלחמים כדי לשפר את המוצר שלהם ולהפוך אותו ליותר תחרותי לבזק. עכשיו כשהם יוכלו להציע את המוצר של בזק, יש להניח שהם יפסיקו בהדרגה להציע את הטלפוניה שלהם. ואם כך, אז מדוע לעבור אליהם?

הצרכנים לא מטומטמים. הם יודעים שקו האינטרנט והתשתית הוא של בזק. עכשיו המתחרים יציעו להם את אותו הקו של בזק. אותו קו מסורתי שכולם מכירים, עם אותן המהירויות בדיוק באינטרנט, אז מדוע לעבור למתחרים? בשביל עוד כמה שקלים?

עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום לשעבר, היה אומר שאין טעם להיכנס לשוק עם מוצר שאין לו ערך מוסף, משום שהוא לא יצליח. הוא אמר את זה על המפעילים הווירטואליים בסלולר. שפירא אמר שאם המתחרה מספק את אותו המוצר שהוא קונה מסלקום, והתחרות היא רק על מחיר - אז גם סלקום יכולה להוריד מחיר, ואז ממה ירוויחו המתחרים החדשים. הוא צדק.

תגובת משרד התקשורת: "שוק סיטונאי כולל טלפוניה עובד באירופה ותרם לקידום התחרות ולשיפור השירותים במשך שנים רבות. בישראל כאמור השוק עדיין איננו פועל, על אף שבזק הנה מונופול ובתנאים דומים הוחלט על יישום שווקים סיטונאיים במדינות אירופה. בהמשך, השוק הסיטונאי יחול גם על חברת הוט, כמתחייב".