סקר טלפוני שערך המרכז הבינתחומי בהרצליה בקרב מדגם של מאות אזרחים איראניים, ברחבי איראן, בלי לגלות לנשאלים שהסוקרים ישראליים או מטלפנים מישראל, העלה תוצאות מפתיעות: כמעט 40% מהנשאלים האיראניים הסכימו שאיראן צריכה להכיר בישראל אם ישראל תחתום על הסכם שלום עם הפלסטינים ותיסוג מהשטחים; 40% מוכנים לוותר על יכולת לאומית לייצר נשק גרעיני בעתיד, תמורת ביטול מוחלט של הסנקציות הבינלאומיות על איראן. הסקר ותוצאותיו נחשפים היום (ו') ב"ניו יורק טיימס".
רוב גדול של הנשאלים, יותר מ-74%, סבור שאיראן צריכה לחדש יחסים דיפלומטיים ומסחריים מלאים עם ארה"ב, אם כי נשאלים רבים רואים בארה"ב את האויבת הגדולה של איראן. ישראל נמצאת במקום השני.
נושאים עדינים כאלה אינם מועלים בדרך כלל בסקרי דעת קהל באיראן, לדברי מומחים שמצוטטים בעיתון. אך העובדה המדהימה ביותר היא שהסקר נערך ע"י ישראלים. בראש היזמה עמד פרופ' אלכס מינץ, דיקאן ביה"ס ע"ש לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי.
"בישראל מתפרסמות ידיעות רבות על מה שהאיראנים חושבים ורוצים, אבל אף אחד לא שאל אותם", אמר פרופ' מינץ. הוא אומר, שהתשובות חלק מהשאלות "מעודדות" ובמיוחד מספר האיראנים שמוכנים לוותר על השאיפות הגרעיניות הצבאיות. 70% מהנשאלים הביעו תמיכה במו"מ בין איראן לבין חברות מועצת הביטחון וגרמניה על סוגיית הנשק הגרעיני.
ה"טיימס" מגלה, שכשישה ישראלים ממצא איראני, שפרסית היא שפת אימם, טלפנו ל-530 איראנים במאי ובתחילת יוני, בלי לגלות לנשאלים שהם, הסוקרים, ישראלים או מהיכן הם מטלפנים. הנשאלים פזורים ברחי איראן, במרכזים עירוניים ובאזורים כפריים. מחציתם גברים ומחציתם נשים. סטיית התקן היא פלוס מינוס 5%. שיעור הנשאלים שהיו מוכנים לדבר, כ-27%, נחשב גבוה, לפי הדיווח ב"טיימס".
אחד מהסוקרים סיפר, כי הוא הציג את עצמו כסוקר מטעם מכון מחקר, ששמו דומה לשם מכון מחקר בטהראן. לדבריו, כמה מהנשאלים הופתעו מהשאלות ושאלו האם לסוקרים יש רשות לנהל מחקר כזה. "כדי לבנות אימון, נתנו לכמה מהנשאלים מספר טלפון כוזב בטהראן ואמרנו להם שהם יכולים להתקשר למספר זה", סיפר הסוקר. רק מעטים אמרו שיעשו זאת.
הסוקר ביקש לשמור על עילום שם בנימוק שהוא חושש לביטחונו. הוא נולד באיראן ועלה לישראל עם משפחתו בהיותו בן 13. עתה הוא בן 27, סטודנט ללימודי המזה"ת באוניברסיטה העברית. הוא סיים באחרונה את שירותו בצה"ל, ביחידה מודיעינית, שבה נוצלה שליטתו בפרסית.
לדבריו, כל שיחה עם נשאל איראני נמשכה כמה דקות. "אנשים דיברו על הבעיות שלהם, על הסבל שגורמות להם הסנקציות, על החיים הקשים שלהם".
פרופ' מינץ ציין: "לא מדובר פה בריגול או במשהו כזה. אנו מכון מחקר. רצינו לדעת מה האיראנים חושבים".
הסקר הוכן ותורגם לפרסית בסיועו של מומחה לאיראן, שערך שינויים בטקסט כדי שהשאלות ישמעו אותנטיות לאזניים איראניות.
המרכז הבינתחומי צפוי להודיע על הסקר בוועידתו השנתית שתיפתח ביום א'.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
