בגלל ארה"ב: ישראל הפסידה מיליארד דולר בסחר עם רוסיה

ישראל הפסידה כמיליארד דולר בסחר עם רוסיה בגלל מאמץ לכוונן ולאזן את מדיניות החוץ שלה כדי למנוע פגיעה באינטרסים של ארה"ב ונאט"ו על רקע המשבר באוקראינה, ובה בעת לשמר את היחסים בין ירושלים למוסקבה - כך מדווח השבועון האמריקאי לענייני צבא וביטחון "דיפנס ניוז".

חלק מההפסד נובע מאבדן הכנסות מביטול פרוייטים אזרחיים משותפים לישראל ולרוסיה בעלי פוטנציאל לשימוש צבאי, מציין השבועון.

בראיונות ל"דיפנס ניוז", הדגישו פקידים ישראליים את זכותה של ישראל, כמדינה ריבונית, לקדם את האג'נדה הדיפלומטית והביטחונית שלה באמצעות חיזוק היחסים עם רוסיה, גורם בעל חשיבות גוברת והולכת במזה"ת ובעולם כולו.

אבל, הוסיפו המקורות הישראליים, על רקע ההתמודדות הגיאו-פוליטית בין ארה"ב לרוסיה והמתיחות בין שתי המדינות בגלל המשבר באוקראינה, ישראל חייבת לגלות רגישות לאינטרסים של וושינגטון, בעלת בריתה החשובה ביותר.

התוצאה, לדברי פקיד בכיר במשרד הביטחון, היא מאמץ להלך כל הזמן על חבל דק כדי לקיים מדיניות מאוזנת בין מחויבות לארה"ב ובין רצון לשמור על יחסים טובים עם רוסיה, מדיניות שעלתה לישראל יותר ממיליארד דולר כתוצאה מאבדן מכירות והזדמנויות לשת"פ אסטרטגי עם רוסיה.

"יכולנו להרוויח מהיחסים עם רוסיה מיליארדי דולר", אמר הפקיד הבכיר (בשנה טיפוסית חותמת ישראל על חוזים לעסקות ביטחוניות עם מדינות ברחבי תבל בשווי 7 מיליארד דולר).

אך המקור ציין כי מעבר למכירות שירדו לטימיון, מייחסת ישראל חשיבות רבה ליכולתה הייחודית של מוסקבה להשפיע על המעמד האסטרטגי של ישראל באזור באמצעות קשריה עם מדינות אויב כסוריה ואיראן.

"ברור מאליו שהפקנו תועלת רבה מהחלטת רוסיה לבטל עסקת נשק עצומה למכירת טילי נ.מ. אס 300 לאיראן", אמר הפקיד הבכיר. (הכוונה לביטול חוזה בשווי 800 מיליון דולר למכירת הטילים שנחתם ב-2007 אך בוטל ב-2011 לאחר שנים של הידברות רוסית-ישראלית פעילה והחלטת מועצת הביטחון בספטמבר 2010 להטיל אמברגו על מכירות נשק לאיראן).

אבל, הוסיף הפקיד, אנו חייבים גם להביא בחשבון את החששות של ארה"ב.

מקורות ממשלתיים ישראליים מדגישים, שישראל לא השעתה את הסחר הביטחוני שלה עם רוסיה, ואף לא אילצה תעשיות ביטחוניות שראליות לבטל חוזים חתומים עם גורמים רוסיים. אך ישראל מגבילה את יצואה הביטחוני לרוסיה לטכנולוגיות ולמערכות פחות מתקדמות, ומתמקדת בעיקר ביצוא טכנולוגיות הקשורות ללוחמה בטרור ולביטחון המולדת.

הפקיד הבכיר ציין, שתע"א נמצאת עתה בשלבים האחרונים של יישום חוזה בשווי 400 מיליון דולר עם החברה הממשלתית הרוסית אובורנופרום לייצור מל"טים מפיתוח ישראלי במפעלים ברוסיה. חוזה זה, שנחתם באוקטובר 2010, היה צפוי להניב עסקת-חבילה רב-שנתית בשווי של יותר ממיליארד דולר לייצור מל"טים שמבוססים על הרון-1 של תע"א. במקביל היתה רוסיה צפויה לרכוש מכ"ם מתקדם ומערכות אחרות שאמורות להיות מותקנות על מל"טים מתוצרת רוסיה.

אבל אם המתיחויות שנובעות מסיפוח קרים לרוסיה וההתערבות הרוסית המתמשכת במערב אוקראינה לא יתפוגגו, ישראל תוסיף להימנע מצעדים עושי כותרות, כגון עסקות עם רוסיה או שת"פ אסטרטגי עמה.

מקורות בת"א ציינו בהקשר זה את הדחיות ביישום הסכם המסגרת בין רוסיה לישראל לשת"פ בחלל, שנחתם ב-2011. בין הפרוייקטים שהיו עשויים להיכלל בהסכם זה: פיתוח טכנולוגיות לצרכים אזרחיים וצבאיים שמבוססות על לווייניי צילום ישראליים בעלי רזולוציות גבוהות ביותר, וכן תחנת קליטה קרקעית, בשטחה של ישראל, לשיפור הדיוק של מערכת ה-GPS הרוסית שמבוססת על לוויינים.

"שום דבר לא קורה בהסכם המסגרת עם הרוסים", אמר ל"דיפנס ניוז" צבי קפלן, שהיה ראש סוכנות החלל הישראלית ושחתם על ההסכם עם עמיתו הרוסי, אנטולי פרמינוב. "היו גורמים בישראל שחשבו שאנו צריכים לדחוף ליישם פרוייקטים מסוימים, אבל ככל שרציתי להרחיב את שיתוף הפעולה ויחסי הסחר שלנו עם רוסיה, וככל שהם רצו גישה לטכנולוגיות הצילום הלווייני שלנו, לא יכולנו ליטול על עצמנו סיכון שנרגיז את חברינו האמריקאיים".