סלינגר: "הריבית שלפיה מחשבים את הפנסיה לא מציאותית"

‎משרד האוצר מחזיר לשולחן הדיונים את התוכנית להורדת הריבית התחשיבית בחיסכון הפנסיוני, תוכנית שעלולה לפגוע בקצבת הפנסיה שמשולמת לחוסכים לפנסיה בעת הפרישה. כך עולה מדבריה של דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון והביטוח, בוועידת שוק ההון של "גלובס" ביום ב' השבוע.

כזכור, בשלהי כהונתו, באוגוסט אשתקד, הודיע פרופ' עודד שריג, שאותו החליפה סלינגר בתפקיד, כי הוא עומד לשנות את הריבית התחשיבית שעל בסיסה מחושבת הפנסיה של החוסכים בעת פרישתם.

הסבר קצר: עם היציאה לפנסיה, החברות המנהלות את קרנות הפנסיה ואת ביטוחי המנהלים מחויבות על ידי האוצר "לרתק" את סכומי הכסף שצברו הפנסיונרים לנכסים חסרי סיכון (אג"ח ממשלתיות) כדי למזער את הנזק מתנודות השוק. כדי לקבוע את הקצבה שיקבל הפנסיונר מדי חודש, לוקחים את סכום החיסכון בעת פרישתו ומניחים, על פי הנחיות האוצר עד כה, שהוא יניב תשואה של 4% בממוצע כל שנה. חישוב הגמלה החודשית בפנסיה צוברת מתבצע בעזרת לוחות תמותה המעריכים את מספר החודשים הצפויים לחייו של החוסך מהגיעו לגיל הפרישה (בעגה הפנסיונית מכנים זאת "מקדם המרה").

באופן גס, החיסכון שנצבר לאורך שנות העבודה מחולק למקדם ההמרה, ועל בסיס החישוב הזה משולמת הקצבה הפנסיונית החודשית. כמובן, ככל שתוחלת החיים הממוצעת עולה, כך גם מקדם ההמרה קופץ והקצבה החודשית, בהתאם, קטנה. מדובר בנתון משמעותי מאוד: אם בשנות ה-80-90 מקדם ההמרה עמד על כ-140-150, היום עומד מקדם ההמרה על 200-210 ואף יותר מכך, כך שהפנסיה החודשית של רוב החוסכים הולכת ומצטמקת עם השנים (למעט בחלק מהפוליסות הישנות שקיבעו את מקדם ההמרה). הבעיה הזאת אינה קיימת כלל בפנסיה התקציבית כיוון שהגמלה החודשית מבוססת על השכר האחרון ואינה תלויה כלל במקדמי המרה, מה שממחיש עוד יותר את האפליה בין מעושרי הפנסיה התקציבית לשאר החוסכים בפנסיה הצוברת.

בעקבות סביבת הריבית הנמוכה ומתוך הנחה שריבית של 4% אינה מציאותית בסביבה הזו, תכנן האוצר להוריד את הריבית שמחושבת על הפנסיה ל-2.5%-3%, אבל המהלך הזה נדחה או הוקפא בעקבות הביקורת הציבורית החריפה.

‎סלינגר: "עמיתים פעילים מסבסדים פנסיונרים"

סלינגר, כאמור, אמרה בוועידת שוק ההון של "גלובס" שהמהלך כלל לא הוקפא. נהפוך הוא, היא חשפה בפעם הראשונה שהנושא נמצא על שולחן הדיונים ובשבועות הקרובים אף יתגבש לכדי המלצות.

"הנושא היה תחת הרבה מאוד עבודה, חקירה ובחינה", אמרה סלינגר, "אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד משאבים, ואני מקווה שנסיים את זה בשבועות הקרובים. אני חושבת שזה נושא מאוד חשוב, זה באמת היה אחד מהדברים הראשונים שהובאו לשולחני, ויש לו חשיבות מאוד גדולה, ורגישות מאוד גדולה, לכן נעשית עבודה מאוד מקיפה כדי לחשוב מה הדרך הנכונה לטפל בנושא".

סלינגר פירטה את הרציונל מאחורי המהלך: "כשבן אדם פורש לפנסיה יש מקדם מסוים שהוא פונקציה של תוחלת החיים וריבית, ובעזרת המקדם הזה נקבע מה הפנסיה החודשית שהוא יקבל בכל אחת משנות הפרישה שלו. סביבת הריבית המאוד נמוכה שקיימת כבר פרק זמן לא קצר - וגם אין ודאות מתי סביבת הריבית הזאת עומדת להשתנות - מהווה אתגר מאוד גדול והיא יוצרת עיוות. כי כרגע הריבית התחשיבית שבה מחשבים את המקדם היא 4%, ריבית שקשה עד בלתי אפשרי להשיג אותה היום בשוק. מה שקורה היום זה שהעמיתים הפעילים החוסכים בעצם מסבסדים את הפנסיונרים שיוצאים עכשיו לפנסיה".

סלינגר נשמעה פסקנית מאוד בנוגע למהלך: "יש לזה משמעות מאוד גדולה ולכן צריך להפסיק את זה. אנחנו עומדים להפסיק את הסבסוד הזה כי קרן פנסיה היא ערבות הדדית, היא לא סבסוד. ולכן אנחנו חייבים להפסיק את המצב שבו עמיתים פעילים מסבסדים את הפנסיונרים, ואנחנו נפסיק את זה".

בנוגע לצורה שבה יתבצע המהלך אמרה סלינגר: "אז באה החשיבה מה עושים ואיך עושים, כי בעצם אנחנו רוצים פה לאזן בין צורך בקצבה בגובה ראוי, לבין הצורך בוודאות שיש לפנסיונר. אם אנחנו עכשיו ניקח את כספי הפנסיונר ונשקיע אותם בריבית חסרת סיכון, בגובה ריביות היום, אנחנו לא נוכל להמציא לו קצבה ראויה, כי הריבית חסרת הסיכון היא מאוד נמוכה. לכן המסקנה שלנו אחרי הרבה מאוד בחינה, לאחר שנעזרנו במומחים אלה ואחרים בשוק ההון, היא שפנסיה ראויה אי אפשר להשיג בהשקעה בנכסים חסרי סיכון בלבד".

‎‏"חשיפה לשוק ההון"

‎סלינגר רמזה שהפתרון יהיה בהפניית חלק מהכספים הפנסיונים לשוק ההון: "פנסיונרים שתוחלת החיים שלהם ארוכה, ואנחנו יודעים שהיא ארוכה - פנסיונר שיוצא בגיל 67 או אישה שיוצאת לפנסיה בגיל 62, יש להם 25-30 שנה לחיות, ולכן פרק הזמן להסתכל על תיק ההשקעות שלהם ארוך - כדי להבטיח את אותה פנסיה ראויה, מן הראוי לבוא ולקחת גם חשיפה לשוק ההון, חשיפה מסוימת לשוק ההון. אין פתרון אחר, ולכן זה הכיוון שאנחנו מגבשים‎"‎‏.

השורה התחתונה של סלינגר הייתה חד משמעית: "זה לא יכול להישאר 4% חברים, נקודה", אמרה המפקחת על שוק ההון באוצר, "מה נעשה, זה יהיה איזשהו תמהיל בין הצורך לייצר ודאות לבין הצורך בקצבה ראויה".

לשאלה אם היא מודעת לתוצאה שעלולה לחתוך בפועל את קצבת הפנסיה בכ-10% היא אמרה: "התוצאה הזאת יכולה להיעשות בדרכים מסוימות כך שזה לא יפגע בהכנסה של הפנסיונר".