בכירי התעשייה נגד הממשלה: "בסוף לא יישאר כאן היי-טק"

ראשי איגוד תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה קראו היום (א') לשרי הממשלה ולבנק ישראל לנקוט בצעדי חירום לריסון ההתחזקות של השקל ולבלום את המשך הירידה בשער הדולר.

במסיבת עיתונאים שקיימו בצהריים בתל אביב טענו ראשי האיגוד כי חברות אלקטרוניקה ותוכנה פיטרו בשנה האחרונה כ-3,000 עובדים. בכירים באיגוד הזהירו כי באין מהלכים מוניטריים לריסון השקל, יפוטרו בחודשים הקרובים עוד אלפים.

"כמו כל ארגון רב לאומי, גם אנחנו סובלים מהירידה בשער הדולר באופן עקבי ומשמעותי לאורך התקופה האחרונה", אמר במסגרת מסיבת העיתונאים סמנכ"ל הכספים של פיליפס מדיקל ישראל, ערן מאייר: "בפיליפס מועסקים מאות קבלנים וספקים בשכר המשולם בשקלים - ואילו אנו כחברה נמדדים בדולרים. נשאלת השאלה לגבי הכדאיות להעסקת קבלני משנה - או לחפש אלטרנטיבות אחרות במדינות כמו הודו, סין ואפילו ארה"ב שנחשבות לזולות יותר מישראל. לפי שער השקל, העלות של מהנדס ישראלי גבוה בהרבה מזו של עמיתו בהודו או בסין. החדשנות בלבד לא תעמוד מול עלות עובד הייצור או בעלות של כל עובד אחר".

הטענות של תעשייני האלקטרוניקה והתוכנה בעקבות השחיקה הנמשכת ברווחיותם בעקבות הייסוף בשקל אינן חדשות. לדברי יו"ר האיגוד, אלישע ינאי חרף קריאותיו להתערבות בהולה מצד משרדי הממשלה למען הצלת תעשיית האלקטרוניקה, שרי האוצר והכלכלה "לא מתעניינים בהיי-טק ולא הועילו בטובם להיפגש עמנו ולו רק לשם הנימוס. אנחנו מייצגים כמחצית מהייצוא התעשייתי אך כל הגאווה הלאומית בהיי-טק הישראלי היא מהשפה כלפי חוץ ואין מאחוריה דבר. הכל כאן זה רק נדל"ן וגז או מחיאות כפיים לעוד אקזיט מוצלח - כאילו שהאקזיטים הם חזות הכל. בסוף לא יישאר כאן דבר", אמר ינאי.

הוא הוסיף כי "המדינה הזאת עסוקה כל הזמן בשטויות. יש פה חברות שמפסידות 11 מיליון שקל ברבעון רק בגלל פערי מטבע - ומחר בבוקר יעבירו את פעילותן להודו או לבורמה. גם אז יגידו בממשלה לא ידענו?".

במסיבת העיתונאים השתתפו גם מנכ"ל פלקטרוניקס, אורי בכור; יו"ר התעשייה האווירית, רפי מאור; יו"ר רד, יהודה זיסאפל; יו"ר ניסטק, יצחק ניסן ואחרים. מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שלמה וקס הרחיק ודימה את התחושה הרווחת בתעשייה - לזו שקדמה למלחמת יום הכיפורים ב-1973: "מקבלי ההחלטות נוהגים כיום באותה שאננות שנהגו מקבלי ההחלטות ערב המלחמה - כשלנגד עיניהם היו כל סימני האזהרה. הזעקות שלנו והאזהרות שלנו נתקלות בקיר אטום של מקבלי החלטות ואותם מעניינות רק הכותרות של מחר".

מיסוי ספקולנטים

יו"ר מר תעשיות, חיים מר סיפר היום על התלבטותו אם להעתיק את פעילות הייצור בתחום האקססוריז לטלפונים ניידים מאשקלון - לאחת ממדינות אסיה: "האמריקנים מגנים על היצוא שלהם וגם הסינים מגנים על המטבע שלהם ובמדינות רבות בעולם נעשים מהלכים נגד יבוא מתחרה. כאן זה הפוך. יש סדרה שלמה של צעדים שעל המדינה לנקוט - כמו מיסוי ספקולנטים שכיום פועלים באופן שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה להתקיים".

מנכ"ל פלקסטרוניקס, אורי בכור שצמצם בשנה האחרונה את מצבת העובדים בישראל בכרבע אמר: "זאת הממשלה הכי אטומה שנתקלתי בה. לאורך כל השנים שר התעשייה טרח לבקר אותנו ולהציע עזרה. עכשיו לא נפגשים איתנו וגם כשנפגשים - האטימות היא טוטאלית".

גם יו"ר התעשייה האווירית, רפי מאור לא חסך ביקורת: "ב-2013 עמד שער הדולר על 3.85 שקל לדולר והשנה הוא עומד על 3.6 לשקל. בלי שעשינו כלום - ירדו לנו מיליוני דולרים. כל המדינות נלחמות על יצוא האבטלה. בישראל קיים רכש גומלין אך הוא לא נאכף במלואו ולכן עלויות הדולרים שלנו נודדות תמידית מישראל החוצה. המדינה הופכת את ישראל ללא תחרותית וזו תהיה קטסטרופה שיהיה מאד קשה לתקן. אני רואה בינתיים היענות לפחות לשמוע אותנו- לא רואה מעשים בשטח", אמר.

במשרדי הכלכלה והאוצר מגלגלים את הכדור בנוגע לשער הדולר אל בנק ישראל. גם בבנק ישראל לא מתרגשים יתר על המידה מההתפתחויות האחרונות בשער החליפין ומסבירים שהיחלשות הדולר מול השקל - היא ביטוי של היחלשות המטבע האמריקני אל מול כלל המטבעות. בתוך כך, מציינים שם כי הבנק רוכש דולרים - במטרה לרסן את התחזקות השקל. בשבועות האחרונים אמר בהתייחס למצב זה בכיר בבנק כי "התנודתיות בשוק המט"ח העולמי היא עובדה - והתוכניות העסקיות צריכות להביא אותה בחשבון".