"במסגרת הדיונים להסדר חוב בצים מתגבשת הבנה, שלפיה יוקצו לעובדים אופציות בהיקף של עד 5% ממניות החברה", המשפט הלקוני הזה מופיע פעמיים בתוך קרוב ל-100 העמודים המתארים את הסדר החוב המתגבש בין חברת הספנות צים לבין בעלי המניות והנושים, שלהם היא חייבת כמעט 3.5 מיליארד דולר. במלים אחרות, לאחר ההסדר צפויה צים לעלות על דרך המלך ובכיריה מצפים להיות מתוגמלים בהתאם.
ב-23 ביוני אמורה האסיפה הכללית של בעלי המניות של צים לאשר את הסדר החוב בין החברה לנושיה. מדובר בהסדר שעליו דיווחה צים ב-23 בינואר השנה. החברה לישראל, המחזיקה ב-99.7% ממניות צים, תבקש בין היתר למחוק את יתר בעלי המניות, שחלקם מחזיקים במניות צים עשרות שנים. בנוסף, מבקשת צים מהמדינה לוותר על מניית הזהב שלה בחברה. מניית הזהב היא כידוע הדרך שבה מבטיחה המדינה כי צים תישאר חברת ספנות בעלת זיקה ישראלית. למרות שכפי שנחשף ב"גלובס", מתומחר שווי המניה ב-%5 עד 10% משוויה הכולל של צים, אין למנהלי החברה כל כוונה לשלם למדינה תמורת הוויתור על המניה, וכל מה שיש להם להציע הוא הסדר חלקי ביותר, שמבוסס על התחייבות חוזית להעמיד שש אוניות לטובת משרד הביטחון בתנאים מסוימים.
בצים מנמקים את הדרישה לוותר על מניית הזהב בנימוק מקומם: ללא ויתור תגיע החברה לפשיטת רגל ולמניות לא יהיה ערך. וכך, המדינה, שלא הייתה שותפה להחלטות העסקיות הכושלות שהביאו את צים לשני הסדרי חוב, תיאלץ לוותר על חלקה - כי אין ברירה.
מניתוח התוכנית העסקית שעשתה ברייטמן-אלמגור עולה, כי כבר השנה עתידה צים להפוך לחברה רווחית מאוד: לאחר הפסד תפעולי של 191 מיליון דולר שרשמה ב-2013 תרשום צים רווח תפעולי של 112 מיליון דולר השנה, והרווח יגדל ל-158 מיליון דולר ב-2015 ול-183 מיליון ב-2017 (ראו תרשים).
בבוננזה הצפויה לצים אחרי ההסדר לא יהיה למדינה כל חלק, כמובן. אבל מי כן יגזור קופון של עד 5%? הנהלת החברה.
בצים מסבירים בתגובה כי "מקובל לתמרץ את ההנהלה ומנהלים בדרג ביניים בכיר בתוכנית ארוכת טווח כדי לשמור רציפות עסקית. מה עוד שהתמריץ הוא לעליית ערך שכל בעלי המניות ייהנו ממנה, מודל מקובל בהרבה חברות. ההנהלה זוכה להערכה רבה מצד הנושים, הן על השיפור התפעולי בתוצאות העסקיות של החברה והן בטיפול בהסדר החוב. התוכנית צריכה להיות מאושרת ע"י הנושים, מה שמבטיח שזה יהיה בתנאים מקובלים למקרים כאלה".
כמקובל בהסדרי חוב, כולל ההסכם התחייבות לפטור הדדי מתביעות בין החברה לישראל, צים, העובדים והנושים. אלא שהפטור בהסדר של צים איננו מוחלט. שתי חברות יקבלו פטור מהפטור, כלומר, יוכלו לתבוע את צים, במידה ויוגשו תביעות נגדן. שתי החברות, באופן לא מפתיע, הן XT הולדינגס ו-Eastern Pacific Shipping שבשליטת עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל. בצים אומרים כי "מקובל בהסדרים כאלה שבעל השליטה יקבל שחרור מתביעות עתידיות נגדו ובייחוד כשבעל השליטה מזרים הון חדש ומוותר על התחייבויות קיימות. במקרה הנוכחי, החברה לישראל מזרימה הון חדש, הצדדים הקשורים מוותרים על דמי חכירה ועל כל הפיצוי שמקבלים כל הצדדים האחרים".
צים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
