"אפשר לפגוע בזכויות הפנסיונרים, למרות שזה לא נשמע טוב"

שוק החיסכון לטווח ארוך בישראל, המורכב מאפיקי הפנסיה החדשה, ביטוחי המנהלים של חברות הביטוח וקופות הגמל, רחוק מלהיות מושלם. שורה של בעיות מעיבות על יכולתו לספק את המענה הנדרש לחוסכים - כפי שעולה מ"שולחן עגול" שנערך עם בכירים מהענף וממשרד האוצר במהלך ועידת שוק ההון של "גלובס" ו-BDO זיו האפט. את הדיון הנחו רו"ח עופר קירו, ראש קבוצה באשכול פיננסי בזיו האפט, ורון שטיין, כתב ביטוח, פנסיה ושוק ההון ב"גלובס".

לדברי הראל שרעבי, ראש תחום פנסיה באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, "אין דרך להשיג קצבה ראויה לגמלאים בקרנות הפנסיה, בלי לקחת סיכון כלשהו. אסור להיות באפס סיכון - זה הלקח ממשבר 2008".

ביחס לכך אמר יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה: "אנחנו לא נותנים פנסיה ראויה. מסוכן להגדיל תשואה על חשבון הגדלת סיכונים. מה יקרה אם יהיה משבר? זה מסוכן וחסר אחריות לבקש מאיתנו להגדיל חשיפה. זה עלול להיות נזק ללא יכולת תיקון".

לעומתו, סבור יוני קופרמן, משנה למנכ"ל וראש חטיבת חיסכון לטווח ארוך בכלל ביטוח, כי יש לקחת יותר סיכון בהשקעות גם אצל פנסיונרים. "אנו לוקחים סיכונים גבוהים יותר גם עבור הפנסיונרים", אמר, והוסיף ש"הדרך הנכונה היא לנצל את האג"ח המיועדות לטובתם".

לדברי דני קהל, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף חיסכון לטווח ארוך באיילון ומנכ"ל איילון פנסיה וגמל, הבעיה בהבטחת קצבאות ראויות לפנסיונרים עמוקה יותר. "הפער בין השכר בפועל לשכר המבוטח יכול להגיע לכ-50%, בעיקר בגופים ציבוריים כמו רופאים וצבא", אומר קהל. "כמו כן, אנשים מורגלים לעשות משיכות באמצע דרך הפיצויים וכדומה, ולכן מגיעים לשיעור תחלופה נמוך. כל זה קורה עוד קודם ליציאה לפנסיה, ולכן יש לבצע תיקון שיפסיק משיכות מוקדמות. נושא זה צריך להעסיק את המחוקק והממשלה. הפתרון לאבטלה חייב להגיע מהביטוח הלאומי, ולא דרך משיכת פיצויים". לתפיסתו, יש לשנות את אופן חלוקת האג"ח המיועדות, כך שחוסכים צעירים לא ייהנו מהן והן יונפקו רק למבוגרים.

"להחזיר החיסכון ההוני לגמל"

רונן טוב, המשנה למנכ"ל מיטב דש ויו"ר חברת הגמל של בית ההשקעות, ציין בעיה אחרת בשוק הפנסיוני: "כתוצאה מהפיכת שוק החיסכון לפנסיה לקצבתי, וחיסול קופות הגמל, החל מ-2008 ירדו מהחיסכון הלאומי כ-40 מיליארד שקל שעברו לנדל"ן או לצריכה. אולי הלכנו רחוק מדי עם רעיון הקצבה, ונכון לחשוב על להחזיר את החיסכון ההוני". גם רמי דרור, מנכ"ל הלמן אלדובי, סבור כי "חייבים להחזיר את החיסכון ההוני לגמל".

באוגוסט האחרון פורסם כי לאחר התמהמהות ממושכת, בכוונת האוצר להגיב לבעיה ממשית שקיימת כבר כמה שנים בשוק הפנסיה הצוברת, כשהיוצאים לפנסיה מקבלים קצבה הגבוהה מזו שמגיעה להם, וזאת על חשבון החוסכים בקרנות החדשות. עקב תרעומת ציבורית נגד כוונת האוצר להפחית את הקצבה העתידית של החוסכים שאמורים לצאת עתה לגמלאות, הוא הקפיא את התוכנית - עד עתה.

כעת, מבהיר שרעבי, מבחינת האוצר "הנחת תשואה של 4% היא מאוד מאוד אופטימית. לכן, בפועל, העמיתים בקרן מסבסדים בשיעורים לא זניחים, של כמעט 20%, את אותו פנסיונר שפורש, וזאת בשל פערי הריביות. המפקחת דורית סלינגר אמרה: 'קודם כל, הסבסוד ייפסק'. זה לא צודק ואסור שצעיר יממן פנסיונר. יש הבדל עצום בין ערבות הדדית שקיימת בקרן פנסיה לבין סבסוד שאותו צריך למנוע". רונן טוב ציין כי "תיקון המצב חייב לבוא גם על חשבון הפנסיונר. אפשר גם קצת לפגוע בזכויות הפנסיונרים, למרות שזה לא נשמע טוב".

"צריך 'בכר 2'"

בעוד שבציבור וברגולציה רווחת התפיסה כי דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני היו ועודם גבוהים, מנהלי הגופים המוסדיים שהשתתפו בפאנל רואים את המצב אחרת לגמרי. "המחירים בשוק הגמל הם כבר מחירי דאמפינג, מתחת לשיווי-משקל. הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר צריכה לתת את הדעת על הסוגיה הזו, כי היא מאיימת על היציבות הפיננסית של הגופים", אמר רמי דרור.

דני קהל חיזק את הביקורת על מצב דמי הניהול ואמר כי "עצם העובדה שמתערבים בדמי הניהול, מחלישה את השחקנים הבינוניים והקטנים בשוק. הפחתת דמי הניהול טובה לגופים הגדולים. אם רוצים שינוי בתנאי השוק, וגם לתת שירות סביר ולהתמחות בהשקעות בטווח הארוך, אין דרך שנוכל לחיות בעולם בו הרגולטור קובע את המחירים בשוק".

גם רונן טוב לא רואה ברכה ברפורמת דמי הניהול. "לא זכור לי אח ורע מסקטורים אחרים למסע שניהלו התקשורת ונבחרי ציבור בתחום דמי הניהול", אמר. "אין כמו כלכלת שוק ותחרות. יש לתת לכמה שיותר גופים להיכנס לשוק".

בן אסאייג, שמנהל את קרן הפנסיה החדשה הגדולה במשק, התייחס להתפתחות האחרונה בסוגיה - מהלך האוצר ליצירת הנחות בדמי הניהול גם לפנסיונרים ומקבלי קצבאות. "אסור להבטיח לעמית שנכנס היום לשוק העבודה הנחה בדמי ניהול גם כשיהיה פנסיונר. זה חוסר אחריות".

שרעבי מהאוצר ציין בהקשר זה כי "שיעור דמי ניהול נמצא במגמת ירידה. אבל זה לא מייצג את התמונה המלאה, שכן הנכסים של העמיתים הולכים וגדלים, כך שמעניין מה שקורה עם דמי הניהול האבסולוטיים".

בסוגיית התחרות בשוק החיסכון לטווח ארוך, בדגש על השוק הצומח של הפנסיה החדשה, לא הייתה הסכמה והרוחות סערו. "אין ספק שהמצב כיום לא יכול להימשך. חייבים לעשות ועדת בכר 2 כדי לבדוק את הריכוזיות בשוק הפנסיוני", אמר דרור, "הרוב המכריע מהשוק נמצא רק אצל כמה מנהלים בודדים".

מנגד, בן אסאייג אמר כי "כולם רוצים קרנות פנסיה חזקות ויציבות. אז למה אתם באמת מצפים, לתת לכל מיני גופים קטנים וקיקיוניים לנהל את הפנסיה של אזרחי ישראל? לא ניתן לקרוא לשוק שבו יש שש קרנות ענקיות שהורגות אחת את השנייה 'ריכוזי'. מאחורי הלכאורה ריכוזיות יש יציבות שהיא חשובה ביותר. אגב ,כמה גופים מנהלים תעודות סל?", ציין.

מנגד, הקשה קופרמן: "כמה בנקים יש במדינת ישראל? כמה חברות סלולר? במדינת ישראל 'הענקית' יש חמש קרנות פנסיה גדולות - האם זו לא כמות מספקת?".

את הדיון בסוגיה נעל נציג האוצר שאמר כי "נושא הריכוזיות בפנסיה מעסיק אותנו מאוד. לא כי התחרות לא מספיק עזה - אנו רואים מה קורה במכרזים ואת הירידה בדמי הניהול - אלא בשל החשש שבעתיד הרחוק המנהלים הגדולים יהיו גדולים דיים ואז ייכנסו לקיפאון".

 פאנל