בנק ישראל: "בתקופה האחרונה אין ספקולנטים במט"ח"

"הורדת הריבית הביאה בסופו של דבר לעלייה במחירי הנדל"ן ורכישת הדולרים לא פתרה את הבעיה. צריך לומר את האמת: המדיניות הנוכחית (של בנק ישראל) לא עובדת, היא נכשלה!" כך תקף היום (ב') ח"כ אראל מרגלית (עבודה) את בנק ישראל ואת נציגו בדיון סוער סביב קריסת הדולר ופגיעתו ביצוא הישראלי.

את בנק ישראל ייצג אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים של הבנק, האחראי על ביצוע מדיניות המט"ח של הבנק.

מרגלית המשיך לתקוף והסביר כי למרות שהבעיה גלובלית, "כל מדינה מנסה להתמודד בדרכים יצירתיות, בנק ישראל ניסה בדרך מסוימת אך לא הצליח להגן על המטבע. הבנק חייב לחשוב על אסטרטגיות חלופיות, לחשוב מחוץ לקופסא".

עוד טען מרגלית, כי "אם בנק ישראל היה חברה בורסאית, בעלי המניות היו דורשים הסבר על מחיקת מיליארדים עקב רכישת דולרים".

הדיון התלהט עוד כאשר מרגלית דרש תשובות ברורות לגבי כמה הפסדים נוצרו בעקבות השיטה בה נוהג בנק ישראל ברכישת הדולרים. אביר השיב לו כי מדובר ב"הפסד תאורטי ולא מעבר לכך, היות ובנק ישראל לא מתכוון למכור את הדולרים בשלב זה". מרגלית סירב לקבל את התשובה הקלאסית שמעניק בנק ישראל זה חמש שנים וטען כי "מדובר בהפסד ממשי היות והמדיניות הנוכחית נכשלה ואם הכסף הזה היה מושקע במקומות או באסטרטגיות חלופיות ניתן היה להרוויח".

בנק ישראל הפסיד ב-2013 סכום עתק של 8.6 מיליארד שקל, פי 7 לעומת שנת 2012, רובו (כ-8 מיליארד) נובע מההפסד בפעילות המט"ח. לפי חישובי "גלובס" על בסיס הדוחות הכספיים, הפסיד בנק ישראל בגין ריבית והפרשי שער סכום של כ-34 מיליארד שקל בין השנים 2013-2008 בגין פעילותו במט"ח. הגירעון של בנק ישראל הגיע ב-2013 לשיא חדש של יותר מ-47 מיליארד שקל, זינוק חד של כ-22% לעומת 2012.

"אין ספקולנטים בתקופה האחרונה"

אביר הוסיף, כי עד 2008 הסחר העולמי צמח בסדר גודל של 5% לשנה, ומאז 2008 הצמיחה ירדה לכ-2.5%, ו"זו הבעיה העיקרית איתה מתמודד היצוא". כמו כן, הוא טען כי בתקופה האחרונה "איננו עדים לפעילות של ספקולנטים בשוק", ושני הגורמים העיקריים שפעלו לתיסוף השקל הם "המצב הטוב יחסית של המשק הישראלי והעודף בחשבון השוטף עקב הזרם הגדול של השקעות ישירות שנכנס למשק".

אביר הסביר כי התוכנית של בנק ישראל אפקטיבית, שכן "שער החליפין הממוצע מאז התחלת הרכישות בשנת 2013 הוא 3.7 שקלים, לעומת שער של כ-3.2 שקלים בתחילת ההתערבות.

בהתייחס לטענות של מרגלית, טען אביר כי "ייסוף השקל פגע במאזן בנק ישראל בשנים האחרונות, אולם יש לזכור שבמידה ונצטרך לממש את יתרות המט"ח, סביר להניח שנממש אותן בשער גבוה בהרבה, והתועלת מהחזקת היתרות להערכתנו עבור המשק גבוהה בהרבה מהעלויות 'על הנייר' במאזן של בנק ישראל".

אביר פסל את האפשרות של שער "רצפה" כפי שננקט בשוויץ ובצ'כיה והסביר כי "המצב שם היה שונה מאוד מאצלנו. אם נצטרך להכריז על שער רצפה נצטרך להתחייב לרכוש כל סכום שיידרש כדי להגן על שער זה, והמדיניות המוניטרית תהיה כפופה לשמירה על שער החליפין מבלי יכולת לפעול להשגת היעדים האחרים שלה, למשל מניעת אינפלציה. לכן, נצטרך לשקול מדיניות כזו רק בתנאי צמיחה ואינפלציה מאוד שונים מאלו שקיימים היום".