מועצה מקומית אביגדור קפלן

1. אם יוצאים מנקודת הנחה שאביגדור קפלן באמת מתפטר על רקע ההסכמה של ארגון נשות הדסה למינוי חשב מלווה מטעם המדינה (הנחה שלא כולם שותפים לה במערכת הבריאות), הרי שהטיעונים שהציג היום קפלן די קלושים, אפילו מכעיסים. מקריאת המכתב הנרגש שלו לנשיאת הארגון וליו"ר הדירקטוריון, אפשר להתרשם כאילו פקידי האוצר, הנערים, מכניסים לו בכוח אצבע לעין. עושים לו דווקא.

קפלן הואיל בטובו להסכים להגברת הפיקוח, לשינוי המבנה התאגידי ולהכפפת המרכז הרפואי למבקר המדינה ולממונה על השכר באוצר - והנה אותו משרד אוצר לא מסתפק בכל אלה ודורש מינוי חשב מלווה. יצור נורא שיושב כל היום על טבלאות אקסל במשרד חשוך ובכל רגע עלול לעצור את אספקת התרופות למחלקות.

קפלן שכח פרט קטן, מספר קטן: 1.3 מיליארד שקל. זה הסכום הפעוט שהמדינה התחייבה להזרים להדסה במהלך תקופת ההבראה, כמעט מחציתו כבר בשנה הקרובה. "ניסיתי", "התנגדתי", "הסכמתי" - אלה רק חלק מהמילים שבהן השתמש קפלן במכתבו, כאילו הדסה הייתה משולה לעסק הפרטי שלו.

נכון, למנכ"ל יש אחריות, ולכן צריכה שתהיה לו סמכות, אבל מה עם האחריות כלפי הציבור? משלם המסים הישראלי עומד להוציא מכיסו 1.3 מיליארד שקל על הדסה - סכום שיכול לחתום מחר בבוקר שנה של דיונים בוועדת גרמן שעוסקת בחיזוק הרפואה הציבורית. זה לא כסף שיופנה להגדלת הסל הממלכתי, לא להקטנת הצפיפות במחלקות ולא לצמצום זמני ההמתנה לניתוחים, אלא לכיסוי הגירעון שנוצר במידה רבה בשל ניהול כושל ורגולטור עם ידיים בכיסים.

אז אם הציבור מוציא מכיסו סכום כל כך גבוה בגלל כישלונות של אחרים, ולכישלון הזה אבות רבים, יואיל המנכ"ל קפלן להבין מדוע לציבור מגיע נציג מטעמו שיעבור על המספרים.

2. "המושג הזה של מינוי חשב מלווה מקורו בצורך לפקח על עיריות ומועצות מקומיות שפשטו את הרגל כתוצאה מניהול כושל של פוליטיקאים, אך הוא איננו מתאים לבית חולים העוסק בהצלת חיי אדם ובריפוי חולים", כותב קפלן במכתבו.

לא רק שהמשפט הזה מתנשא, אלא שהוא חוטא לאמת המרה של מערכת הבריאות הישראלית. נכון, לא פוליטיקאים מנהלים אותה. רופאים בחלוקים לבנים עושים זאת, כאשר לפחות במקרה של חלקם הדאגה היא להם ולחבריהם הרופאים ולא לאינטרס הציבורי ולצערנו גם לא לאינטרס של המטופל. בהדסה זה בא לידי ביטוי בגירעון מפלצתי וביחס פושע בין הנתח של הרופאים מהכנסות השר"פ (שירותי רפואה פרטיים) לבין הנתח המצומק שקיבל בית החולים. בתל השומר, למשל, זה בא לידי ביטוי בתקציב מאוזן מחד, אך בתורים ארוכים למטופלים כל זמן שאלה לא עוברים ב"קלאס קליניק", במלוניות הפרטיות או במחלקה לתיירות מרפא.

מערכת הבריאות הציבורית כושלת לא פחות מהמועצה המקומית במכתבו של קפלן, ושום חלוק של רופא לא יכול להלבין את העובדה הזו.