מניית הזהב בצים: משרד הביטחון לא מוותר; ומה באוצר?

מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, היא שתרכז את גיבוש עמדת המשרד לגבי דרישת החברה לישראל שהמדינה תוותר על מניית הזהב שלה בצים - כך קבע היום שר האוצר יאיר לפיד. ההחלטה התקבלה בעקבות הסתבכות המשרד בפרשת המניה והביקורת עליו גם מצד משרד המשפטים.

מי שהיה אחראי עד לאחרונה על הנושא באוצר הוא מנהל רשות החברות אורי יוגב. יוגב נחשב במשך שנים ידיד קרוב של ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל. גלעד אף החזיק במניות בחברת המים וויטווטר שהקים יוגב, ניהל אותה וגם היה מבעליה. בהסדר ניגוד העניינים שעליו חתם יוגב עם כניסתו לתפקיד מנהל רשות החברות, נקבע שהוא מנוע מלטפל בעניינים הקשורים לחברה לישראל במשך תקופה מסוימת. כלומר, בחודשים האחרונים טיפל יוגב בנושא בשעה שהיה מנוע מכך.

בסוף השבוע שעבר פנתה המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, שמולה נחתמים הסדרי ניגוד עניינים, לאוצר וביקשה להבטיח שיוגב לא ירכז את הפעילות מול החברה לישראל. בעקבות זאת הועבר הטיפול בנושא לניסים סלמן, סגן בכיר למנהל הרשות, אולם האחראי לגיבוש עמדת האוצר אמור להיות בכיר במשרד. מה שיכריע בסופו של דבר הן עמדות משרדי האוצר, הביטחון והתחבורה.

בימים האחרונים הייתה חרושת שמועות באוצר בשאלה מי ירכז את הנושא. החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו כבר מעורבת בשורה ארוכה של עניינים הקשורים בחברה לישראל, ובכלל זה הניצחון בבוררות על התמלוגים וועדת ששינסקי. כאחראית על נכסי המדינה היא תיקח חלק בדיונים, אך לא תוביל אותם. הניסיון לגייס לצורך העניין את מנהל אגף תקציבים אמיר לוי לא צלח.

העיכוב בהחלטה להטיל על אנדורן את המשימה נבע מחשש לביקורת ציבורית נוכח העובדה שקודם לתפקידה הנוכחי הייתה דירקטורית חיצונית בבז"ן, שבעלת השליטה המרכזית בה היא משפחת עופר. בהסכם ניגוד העניינים שלה נקבע כי לא תוכל לטפל בענייני החברה לישראל במשך חצי שנה, אך תקופה זו כבר עברה לפני כ-8 חודשים.

בימים האחרונים גובשה עמדת משרד התחבורה. עו"ד סיגלית ברקאי, מנהלת המחלקה לייעוץ משפטי במשרד, העבירה את עמדת המשרד לפרקליטות מחוז חיפה ולכונס הנכסים במחוז חיפה, ולפיה המשרד מתנגד לביטול מניית הזהב בצים, אולם מוכן לערוך בה התאמות. ברקאי כותבת כי מהמסמכים שהעבירה צים למדינה "לא עולה שביטול מניית המדינה המיוחדת הוא תנאי להסדר החוב. חשוב לציין כי לא בכדי בחרה המדינה לשמור על האינטרסים החיוניים שלה בצים בדרך של קביעת מניה מיוחדת. כבר בעת הפרטת צים נדונה ארוכות השאלה אם להסדיר את האינטרסים החיוניים. לאחר דיונים... הוחלט על ידי המדינה לשמר את אינטרסיה בחברה בדרך של מניה...". בסיכום עמדת המשרד היא כותבת: "לעמדת משרדנו אין לבטל את מניית המדינה המיוחדת, ולכל היותר ככל שנדרש יש לערוך בה את ההתאמות הנדרשות לאור הסדר החוב..".

לעמדת משרד התחבורה, יש לבצע את ההתאמות בתוך שמירה על העקרונות הבאים: החברה תמשיך להיות מאוגדת ורשומה בישראל; כל העברה ממניות צים תחויב באישור המדינה; צים תבטיח שמספר האוניות שבבעלותה או בבעלות חברה בת שלה לא יפחת מהמספר שהוזכר בטיוטת הסדר החוב שדווח, כלומר 7-9 אוניות, ומספר זה יהווה את צי המינימום בכוו נה להגדילו בעתיד; וצים, בהתאגדות שלאחר הסדר החוב, תמשיך בשותפות ותמיכה במערכת ההכשרה הימית גם לאחר שנת 2016.

ולא רק משרד התחבורה גיבש באחרונה מדיניות לגבי סוגיית מניית הזהב בצים: אחרי תקופה ארוכה שעמדתו בסוגיה הייתה מעורפלת, הבהיר היום משרד הביטחון כי גם הוא סבור שעל המדינה לשמור על יכולותיה הנוכחיות שמוקנות לה מתוקף ההחזקה שלה במניית הזהב: ""למשרד הביטחון צורך בתובלה ימית בחירום ובעימותים מתמשכים שהוא קריטי לקיום המאמץ המלחמתי. צורך זה כוסה עד כה על ידי תנאי 'מניית הזהב'", כך נמסר היום ל"גלובס" ממשרד הביטחון בתגובה לבירור עמדתו.

במשרד הביטחון אמרו עוד כי "על מנת להבטיח את הצורך החיוני בשעת חירום, מימוש הסדר מול צים אפשרי בשני מתארים: המשך קיום מניית הזהב במתאר הנוכחי, או הסדר שיבטיח את התחייבויות החברה בהתאם לתנאי מניית הזהב. משרד הביטחון סבור כי בכל דרך אין לאפשר את התפרקות החברה, פיזית או ממחויבויותיה - וזאת לשם הבטחת הצורך הביטחוני".

יו"ר ועדת חוץ וביטחון: "ויתור על מניית הזהב בצים הוא הימור על ביטחון המדינה"

הוועדה התכנסה היום (ב') לדיון מיוחד בדרישת צים מהמדינה לוותר על מניית הזהב שלה בחברה יו"ר הוועדה זאב אלקין: "ויתור הוא שלומיאליות"

"מניית הזהב שהמדינה מחזיקה בצים מבטיחה לה אספקה מינימלית בזמן משבר או בעת חירום. ויתור עליה הוא שלומיאליות. במקרה שמישהו ירצה לנהוג בכפפות של משי כלפי החברה לישראל, נמצא את עצמנו במצב חירום בלי דלק ובלי סחורות חיוניות ואת המחיר כולו ישלמו אזרחי ישראל", אמר היום (ב') ל"גלובס" יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ זאב אלקין (ליכוד).

היום בצהריים התכנסה הוועדה לדיון מיוחד, כשברקע דרישת צים מהמדינה לוותר על מניית הזהב שלה בחברה - תנאי לקידום הסדר החוב שלה. שישה חברי כנסת מסיעות שונות ביקשו לדון בהשלכות של ויתור מצד המדינה על מניית הזהב בחברת הספנות: "יש כאן פספוס של סוגיה חשובה שצריכה להתברר ברצינות רבה. זאת סוגיה שדנים בה רק בתקשורת הכלכלית אך היא נושאת אופי ביטחוני גרידא", אמר יו"ר ועדת החוץ והביטחון, אלקין. "לקראת הדיון קראתי הרבה מאוד חומרים. שערורייה: רוב האספקה שלנו בעת משבר תלויה בספנות. יש לפעול בכל הכוח כדי לבלום את הניסיון הזה, ולו בשל ההיבטים הביטחוניים שבנושא. בוויתור כזה מצד המדינה, יש רשלנות והעלמת עין מצורך ביטחוני מובהק. אין סיבה שבעולם שהמדינה תישא במחירים בגין ניהול כושל מצד החברה לישראל. בדרך כלל אוהבים לבקר את המדינה ולומר עליה שהיא לא יודעת לנהל חברות. אלא שבמקרה הזה צים הייתה חברה בריאה וטובה והבעלים הנוכחיים שלה לא ידעו לנהל אותה", אמר.

במהלך שורה של עימותים ביטחוניים מן העבר, למדו במערכת הביטחון על ההימנעות של חברות ספנות זרות להגיע לנמלי הים של ישראל. לדעת אלקין, מכירת צים תותיר את ישראל בלי כל עוגן בענף הספנות שיוכל לשמש אותה בעת חירום, מצב שמהווה לדבריו "הימור על מדינה כמו שלנו. אז צים מבטיחה ערבות כלשהי אך זו גישה מאוד לא רצינית. מה יעזרו למדינת ישראל 10 מיליון דולר כספי ערבות במקרה שלא יהיו לה יכולות אמיתיות לייבא לכאן סחורות נחוצות בגלל הוויתור על מניית הזהב. אם מתהווה הסכם כזה בין משרד הביטחון לבין צים - אני מצפה שהוא יוצג לוועדה", אמר.

גם בתום הדיון ולאחר ששמע את עמדת צים, אלקין לא השתכנע: "אולי יש מקום לבחון פשרה מסוימת עם צים, אבל לא לבטל את המניה, כי ביטול כזה יהיה עבורנו בכייה לדורות. אסור שהשיח בנושא זה יתקיים בחדרי חדרים ואסור שבגלל הדחיפות בנושא זה יתקבלו החלטות שעלולות לפגוע בביטחונה של המדינה", אמר.

גם קריאתו של מנכ"ל צים, רפי דניאלי לאפשר את הסדר החוב שיציל את החברה מסגירה לא ריככה את ההתנגדות הנרחבת בקרב חברי הוועדה, שחלקם נסמכים גם על ההתנגדות של המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) למהלך: "אם מהלך כזה לא יתקיים, מניית הזהב לא תהיה רלוונטית ומספר העובדים של צים שילכו הביתה יהיה גדול", הזהיר המנכ"ל דניאלי. הוא הוסיף ואמר לחברי הוועדה כי על פי מניית הזהב על החברה להחזיק 11 ספינות שישמשו את המדינה בעת חירום, אך ממילא אין בידי החברה כיום את מספר הספינות הזה.

קרב של אינטרסים

ישראל, כמו מדינות אחרות, נוהגת לשמור על אינטרסים חיוניים שלה באמצעות "מניית זהב" וברמה מעט גבוהה יותר, הכוללת ענישה, באמצעות "צו אינטרסים חיוניים". בחברות ממשלתיות הפועלות בתחומים קריטיים, בעלי חשיבות אסטרטגית שעברו לבעלות פרטית, דרשה המדינה כתנאי להפרטה לשמור לעצמה זכויות הדואגות לאינטרסים של הציבור. מניית זהב וצו אינטרסים חיוניים שמורים למדינה בכיל, בזק, בז"ן, אל על, צים ונמל אילת. כל אחת מהחברות האלה רואה במניית הזהב מעין נטל, לעתים כלכלי ולעתים נטל הפוגע בעצמאות המנהלים והבעלים. למשל, כאשר כיל ביקשה לפני כשנה להגדיל את חלקה של פוטאש הקנדית, המחזיקה היום ב-13.9% ממניות החברה, שר האוצר יאיר לפיד נסמך על מניית הזהב ודחה את הבקשה.

כמה מהחברות הללו יושבות עכשיו בשקט וממתינות להחלטה בעניין צים. ויתור על המניה יהיה מבחינתן פתח לדרישה דומה.

מניית הזהב בצים נועדה להבטיח בעיקר בעלות ישראלית מוכרת ותובלה ימית בעתות מצוקה ביטחונית. לשם כך נקבע כי למדינה סמכות לאשר או למנוע כניסת רוכש לחבילות של יותר מ-24% ממניות החברה, והחברה מתחייבת להפעלת 11 אוניות שיועמדו לרשות המדינה מרגע הינתן התרעה ממערכת הביטחון. עוד מבטיחה מניית הזהב הכשרה של ימאים ישראלים שיוכלו לתפעל את האוניות הללו. זה האינטרס של מדינת ישראל. זה אינטרס הציבור. מולו עומד האינטרס של עידן עופר. הוא רוצה לבטל או לצמצם באופן משמעותי את מניית הזהב במסגרת הסדר החוב של צים כדי שיוכל למכור את השליטה בצים לחברה זרה. האינטרס שלו ברור, ולזכותו ייאמר שהוא יודע לעמוד עליו. לא סתם הוא נוהג לגייס תמיד לסביבתו מוציאים ומביאים, שחלק נכבד מהמיומנויות המקצועיות הגבוהות שלהם נוגע בקשרים במסדרונות השלטון והביורוקרטיה.

גם האינטרס של המדינה, של הציבור, ברור. הבעיה היא שלא כל השרים והפקידים הבכירים יודעים או רוצים לשמור עליו. זה לא עניין של כסף, לא השווי הכספי של המניה משנה או חשוב. זהו עיקרון הבטחת האינטרסים. עיקרון שמירה על החלטות מדינה. עיקרון שמדינה חייבת לעמוד בו אחרת יתברברו כל האינטרסים שלה - כלכליים, ביטחוניים, ציבוריים. הבעיה הגדולה היא שזה יתברר רק ברגע האמת - ואז זה כבר יהיה מאוחר.

הסדר החוב בצים: לוחות זמנים ועיקרי ההסדר

שלב א': מחר צפויה להתקיים אסיפת בעלי אג"ח של צים לאישור הסדר החוב בחברה. המוסדיים הגדולים שמחזיקים באג"ח החברה הם חברות הביטוח הראל ומגדל וקרן הפנסיה עמיתים. הרוב הנדרש באסיפה לאישור ההסדר הוא 75% מקולות מחזיקי האג"ח.

שלב ב': ב-15 ביוני תכונס אסיפת בעלי מניות רגילה של צים לאישור ההסדר, וזאת בהוראת ביהמ"ש, שגם מינה בהסכמת כונס הנכסים הראשי את עו"ד צוריאל לביא לנאמן מטעמו בהסדר החוב המוצע.

שלב ג': דירקטוריון החברה לישראל קבע את 1 ביולי כדד-ליין לחתימה על ההסדר בצים. ב-23 ביוני צפויים בעלי המניות של החברה לישראל להצביע על ההסדר.

צים הודיעה בחודש שעבר שהגיעה להסכמות עם רוב נושיה לגבי הסדר החוב הענק השני בתולדותיה. הנה עיקריו:

תספורת של 50% לחוב בהיקף 3 מיליארד דולר (מתוכם כ-1.4 מיליארד שקל למחזיקים ישראלים).

החברה לישראל תזרים לצים 200 מיליון דולר ותדולל להחזקה של כ-32%.

החברה לישראל תעמיד מימון אשראי של 50 מיליון דולר וכ-10 מיליון דולר ערבות.

החברה לישראל תוותר על חוב של 238 מיליון דולר כלפי צים.

חברות הספנות הפרטיות של עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, ושותפו אודי אנג'ל ימחלו על חוב של 300 מיליון דולר, שאותו חבה להם צים בגין הפחתת דמי חכירה של אוניות, וכן בגין רשת ביטחון של 50 מיליון דולר שהעמיד עופר לצים במהלך 2013.

שווי חברת הספנות צים לאחר ההסדר, לפי דוחות החברה לישראל, יעמוד על כ-600-800 מיליון דולר.