מנהלת המו"פ הגנרי: "אין שום דבר גנרי בפיתוח הגנרי בטבע"

"אני חושבת ש'קברו' את הגנריקה מהר מדי. התחום הזה עוד חי, מביא רווחים יפים ויש לו לאן לגדול. פשוט היום הקופקסון מושך את כל תשומת הלב", כך אומרת אליזבת קוגן, סמנכ"לית בכירה במו"פ הגלובלי ובתחום ה-NTE של טבע ואחראית על המו"פ של המגזר הגנרי בחברה, בראיון ל"גלובס".

טבע, חברת התרופות הגנריות הגדולה ביותר בעולם, נאבקת בשנים האחרונות לשמור על המוצר הרווחי ביותר שלה, שהוא דווקא מוצר מקורי - הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה - ממתחרים גנריים. ההמולה סביב פקיעת הפטנט שלו בארה"ב מסיטה את תשומת הלב מדיווחים על השקות של תרופות גנריות של טבע, ואלה לא מצליחים ליצור רושם רב על המשקיעים. "פעם דיווחים כאלה היו Big news", אומרת קוגן, "היום זה כמעט שלא מזיז את המניה למרות שזה מאוד משמעותי לביזנס".

אז מה לדעת קוגן מפספסים המשקיעים? עולם שלם של חידושים: שווקים חדשים, שינויים רגולטוריים, אפשרות לשפר תרופות גנריות באמצעות שיטות הולכה חדשות, ומהפכה רגולטורית בתחום הגנריקה שדווקא מבדלת את טבע מהמתחרות.

בינתיים, הפריחה המחודשת בשוק תרופות המקור עוזרת גם לתחום הגנריקה. "יש הרבה מוצרים שהפטנט שלהם הולך לפוג - אולי הם לא בלוקבסטרים (תרופות רבות-מכר שנמכרות ביותר ממיליארד דולר לשנה), אבל יש להם הרבה מאוד ערך. זאת הפרספקטיבה שלי אחרי 17 שנה בטבע", אומרת קוגן.

הדברים הללו נאמרים על רקע שינויים נרחבים בשוק הגנרי בארה"ב, שהוא השוק המרכזי של טבע. שינויים אלה גרמו לאנליסטים ולמשקיעים בחברה לחשוש לרווחיות העתידית של טבע מהתחום. בעבר טבע נהנתה מרווחים גבוהים מהתהליך המשפטי שנקרא Paragraph 4, שמאפשר לחברות הגנריות לאתגר את הפטנט שמגן על התרופה המקורית, כלומר לטעון שהוא לא תקף מסיבות כאלה ואחרות. במקרה כזה, החברה הגנרית הראשונה שהגישה בקשה ל-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) זכתה להשיק את הגרסה הגנרית לתרופה בבלעדיות של 180 יום, עד לכניסת מתחרות גנריות נוספות. במקרים מסוימים אפשר גם להשיק "בסיכון", כלומר לפני שההליכים המשפטיים בנוגע לפטנטים מסתיימים. זה היה חלק מהמודל העסקי שהוביל את טבע עד הלום, אולם בשנים האחרונות חברות נוספות למדו את הפטנט ומספר ההשקות ה"בלעדיות" של טבע פחת משמעותית.

"ל-Paragraph 4 יש עדיין משמעות, גם אם שונה לעומת לפני 10 שנים", מודה קוגן, "ב-Paragraph 4 אי אפשר לפתח תרופה בדיוק כמו בפטנט. צריך לשנות משהו בפיתוח אבל שהתרופה עדיין תהיה זהה למקור, וזה היתרון שלנו. אם הגנריקה הייתה רק קופי-פייסט זה היה נורא משעמם; אין שום דבר גנרי בפיתוח הגנרי בטבע. במוצרים הפשוטים מאוד יש חברות הודיות שיודעות לעשות את זה בזול. אנחנו מביאים את החוכמה איפה שקשה: Paragraph 4 או גנריקה מורכבת, למשל עם טכנולוגיות שדורשות הבנה מדעית בתחומים חדשים כמו שיטות הולכת התרופות, למשל מזרקים ייחודיים".

מי שהקשיב היטב להופעות הפומביות האחרונות של מנכ"ל טבע הנכנס, ארז ויגודמן, שם לב לדגש החדש שהוא שם על פיתוח שיטות ההולכה - זוהי בעצם כניסה של טבע לתחום פיתוח המכשור הרפואי. לטבע, בניגוד למתחרותיה, יש קצת ידע בתחום הזה, משום שטבע ישראל היא גם משווקת של ציוד רפואי, וכן משום שבתחום המשאפים טבע העולמית כבר בנתה יכולות הולכה ייחודיות לתרופות שלה.

"אנחנו בונים כעת צוות מומחים לשיטות הולכה, ומחפשים שיתופי פעולה בתחום", אומרת קוגן, "הקמנו צוות מומחים שאמנם לא אמור לפתח בעצמו מכשור רפואי, אבל יודע כיצד להוביל שיתופי פעולה בתחום". שינוי נוסף בשוק הגנרי האמריקאי שקוגן מזכירה מגיע מכיוון ה-FDA - החמרה של הדרישות לאישור מוצר גנרי, מה שהביא לכך שהיום עלויות פיתוח תרופה גנרית גבוהות בהרבה מבעבר.

- הדרישות החדשות מוציאות מתחרים מהשוק?

"אנחנו לא בונים על זה. אנחנו מכבדים את המתחרים, אבל אין להכחיש שסף הכניסה עולה. בשתי השקות גנריות השנה - Lovaza ו-Xeloda - טבע היא היחידה שקיבלה אישור, למרות שמבחינה חוקית היו חברות נוספות שהיו יכולות לקבל אותו. כלומר, העובדה ש-Paragraph 4 כבר לא נותן לנו תמיד בלעדיות, אין פירושה שבהכרח לא תהיה לנו בלעדיות לתקופה מסוימת, בזכות איכות המוצר. במוצרים מורכבים יותר, שקרובים יותר לחלקי חלבונים ופחות למולקולות פשוטות, קשה יותר לאפיין את המוצר. זו המטרה שלנו - להשקיע יותר בפיתוח וליצור מצב שלא יהיו עשרה מתחרים על המוצר".

בהקשר זה אפשר להזכיר אפילו את הקופקסון - שאף שהפטנט שלו בארה"ב פקע, אישור FDA למוצר גנרי טרם התקבל משום שאינו מולקולה כימית פשוטה. "כבר לא מספיקות כמה בדיקות דם כדי לאשר מוצר כזה. קשה יותר להוכיח, לשביעות רצון של ה-FDA, שהוא זהה למקור. עניין נוסף הוא כמות הפטנטים שיש היום על כל מוצר. שיטות ההולכה יוצרות כל אחת את הפטנט שלה, אבל בקופקסון יש מורכבות נוספת שקשורה לתגובה האימונולוגית של המוצר".

לשפר את חוויית התרופה לחולה

השילוב של חברה גנרית בעלת מוצר אינובטיבי (מקורי) משמעותי הופכת את טבע ליציר-כלאיים. למרות שבשנים האחרונות הגבול בין שני התחומים היטשטש, החברות הגדולות שמתחרות בטבע מנהלות את הפעילות הגנרית שלהן ואת פעילות תרופות המקור כשתי חברות נפרדות. כך למשל עושות סנדוז ונוברטיס.

החיבור בין התחומים הוא אחת הנקודות שמבדלות את טבע ממתחרותיה, ולכן היא החליטה להשקיע בפיתוח עולם ה-NTE - New Therapeutic Entities - שילוב חדשני בין תרופות קיימות כדי לענות על צרכים רפואיים קיימים. כדי למקסם את הדיאלוג היצירתי, החליטו בטבע לא להכליל את התחום החדש בחטיבה האינובטיבית או הגנרית, אלא תחת שתיהן. קוגן היא אחת האחריות על ה-NTE בטבע, יחד עם ראש תחום המו"פ האינובטיבי.

"חטיבת הגנריקה מביאה את הניסיון עם 1,000 מולקולות שכבר פיתחנו, והחטיבה האינובטיבית את החשיבה על החולה, בניית הניסוי הקליני וההגשות המורכבות לרגולטור. זו עבודת צוות בהובלה משותפת וזה עובד יפה מאוד", היא אומרת.

כיום, פחות משנתיים אחרי שטבע נכנסה לתחום, יש לה 18 מוצרים בפיתוח, מהם שמונה מתוכננים להשקה בשלוש השנים הקרובות. החברה מעריכה במצגותיה כי התחום הזה יכול להניב 3 מיליארד דולר עד 2020, וכי היא תשיק עשרה מוצרים כאלה בכל שנה (אם כי יש לזכור לאן הובילו את טבע תחזיות כה ארוכות טווח לגבי מוצרים חדשניים).

קוגן מספרת איך מתחילה עבודה על NTE: "זה לא מוצר אלא קונספט: מחפשים תחום שבו קיימת תרופה שהבטיחות שלה ידועה, אבל לחולה זה לא מספיק כי יש תופעות לוואי, או כי הוא צריך לקחת 8 תרופות ביום והוא שוכח. אנחנו לוקחים מוצר קיים, ומשפרים את החוויה לחולה ואת ההשפעה הכימית של התרופה.

"ביולי 2012 הצגנו את התחום, והשם NTE נוצר באותה פגישה - רוב קורמנס (מנכ"ל חטיבת התרופות הייחודיות בטבע) הציע את השם וכולם התלהבו", היא מוסיפה, "אחרי זה חברות צעירות פנו אלינו ואמרו 'אנחנו חברת NTE', והציעו שיתופי פעולה - והשם בכלל לא היה קיים קודם".

החברה מחפשת רעיונות למוצרי NTE חדשים גם אצל העובדים שלה. "אם מישהו עובד עם מוצר ויש לו רעיון איך לשפר אותו, או שאמא שלו לוקחת כזו תרופה והוא יודע מה לא נוח בה לחולה, אנחנו מחויבים להסתכל ברצינות על כל רעיון שמגיע אלינו", אומרת קוגן, "ואכן מגיעים רעיונות טובים מהעובדים, אם כי רובם הם משיתופי פעולה".

הבייבי של לוין

את ה-NTE כמנוע צמיחה עם פוטנציאל של מיליארדי דולרים הציג לראשונה המנכ"ל הקודם, ד"ר ג'רמי לוין, בסוף 2012. פחות משנה לאחר מכן הוא הודח מהתפקיד.

- ה-NTE היה ה"בייבי" של לוין. משהו השתנה בפעילות בתחום מאז שויגודמן נכנס לתפקיד המנכ"ל?

"ה-NTE עדיין בחשיבות גבוהה, וזה לא תלוי מנכ"ל. התחום הוא דוגמה של עוצמת האינטגרציה בטבע, והוא תוצר מתבקש של החיבור הייחודי שלנו בין גנריקה לאינובציה".

- מה מעניק ערך מוסף למוצר NTE?

"לכל מחלה יש הבעיות הייחודיות שלה, שפתרונן מעניק ערך. לדוגמה בתחום הכאב, הבעיה הגדולה בארה"ב זה השימוש לרעה במשככי כאבים על בסיס אופיום, שממנו מתים יותר אנשים מאשר מתאונות דרכים. אנחנו מפתחים טכנולוגיה שתמנע מניפולציות על הגלולות הללו, למשל שהן לא יהיו יעילות אם כותשים ומנסים להסניף אותן. לעומת זאת, בתחום הפרקינסון אנחנו בודקים איך לעבור מזריקה למוצר המיועד לבליעה.

"צריך לחשוב קודם על הצרכן, ואז על המבטח", מוסיפה קוגן, ומסמנת למעשה את העולם החדש שבו נמצאת טבע - עולם של תרופות עם תועלות של מוצרי צריכה, כמו נוחות וידידותיות למשתמש. "אנחנו לומדים הרבה משיתוף הפעולה עם פרוקטר אנד גמבל בתחום התרופות ללא מרשם. מחקר השוק שהם עושים הוא יוצא דופן".

ובכל זאת, צריך לחשוב גם על המבטח. קוגן מודה שלא כל החברות שפונות אליה לשיתופי פעולה מספיק מנוסות בכך. "יש מוצרי NTE עם פוטנציאל טוב שאנחנו מוותרים עליהם. לדוגמה, הרבה אנשים לוקחים גם תרופה לכולסטרול וגם ללב, ואולי גם אספירין. אם היינו יכולים לשלב אותם בגלולה אחת כקוקטייל, זה היה יותר נוח לחולה, אבל במדינות רבות המבטח לא מוכן לשלם פרמיה. זה שונה לעומת HIV למשל, ששם לשכוח תרופה זה נורא".

עוד תחומים שהחברה מסתכלת עליהם בתחום ה-NTE הם הביוסימילר (גרסאות משלה לתרופות ביולוגיות קיימות), תאים או שתלים המפרישים את התרופה לתוך הגוף, והשילוב בין העולם הדיגיטלי למשטר של נטילת תרופות. לדברי קוגן, פיתוח מוצר כזה יימשך 3-5 שנים והגנת הפטנט תהיה שונה ממוצר למוצר. התרופה אמנם לא תניב הכנסות של תרופה אינובטיבית, אבל גם לא תידרדר מהר לתחרות ישירה כמו תרופה גנרית.

טבע טרם חתמה על שת"פ עם חברה ישראלית בתחום ה-NTE, אבל מעניין לציין את החברות הבורסאיות הישראליות שפועלות בתחום: רדהיל, כיטוב, די פארם, נוירודרם ואינטק פארמה.

 המספרים של תחום ה -NTE