השר לשעבר משה כחלון נאם אחה"צ (ב') בכנס לשכת רואי החשבון באילת בפאנל על מחירי הדיור, ואמר כי הבעיה האמתית בשוק הדיור היא שאף אחד לא מקבל החלטות. "עם כל הצניעות, אני חושב שזה לא קשה למצוא פתרונות לבעיית מחירי הדיור", אמר.
לדבריו, "יהיו עוד הרבה תכניות וכותרות בנושא משבר הדיור, אבל הפתרון למשברים ורפורמות צריך להיות דרך תהליך קבלת החלטות אחר. את אף אחד לא מעניין כמה עולות דירות באקירוב. מעניין מחיר דירות 3 חדרים לזוגות צעירים.
"כשעושים מע"מ אפס וקובעים שזוג שקונה דירה במעלות ב-600 אלף שקל יקבל הטבה של מאה אלף שקל, וזוג שקונה דירה במיליון ושש מאות אלף בתל אביב מקבל הטבה בגובה של שלוש מאות אלף, זה לא צודק. תחליטו מי קהל היעד להטבה, מה גובה ההטבה הכולל, תקבעו כללים לקבלת ההטבה ותנו אותה בגובה דומה לכולם", אמר כחלון.
כחלון אף ביקר בחריפות את התנהלות מינהל מקרקעי ישראל, שלדבריו מתנהל כמו "ספסר" בקרקעות המדינה, ואת התנהלות האוצר בנושא. "מינהל מקרקעי ישראל מתנהג כמו מונופול ומווסת את ההיצע. משרד האוצר העלה את מחירי הקרקע בחצי שנה ב-60% - האוצר דואג שהמחירים של הקרקע כל הזמן יעלו, ואז הם מופתעים שהמחירים של הדירות עולים. צריך למנוע את הספסרות הזו בקרקעות".
גם הרשויות המקומיות חטפו מקלחת צוננת מכחלון: "הרשויות המקומיות לא אוהבות דירות קטנות, הן אוהבים סופרים גדולי ועסקים, כי אין כסף בדירות שלושה חדרים. ראשי ערים לא אוהבים 3 חדרים, בשבילם זה דייר גרעוני, הם רוצים בנקים - שמשלמים הרבה ארנונה ומקבלים מעט שירותים. לכן לא מאשרים בנייה של שלושה חדרים. את ההיתרים צריך להפקיע מראשי הערים. הם קיבלו את תפקיד ניהול העיר, אך העיר לא של אבא שלהם.
"אם יש צורך לאומי בדירות שלושה חדרים יש לכפות על הרשויות שיכולות לעמוד בזה לתת היתרים. שם המשחק זה תמריצים - תן לשוק לעבוד, תפרק את הריכוזיות של המדינה והממשלה, תנו למתווכים לשווק קרקעות. לא יכול להיות ש-94% מקרקעות המדינה ישווק גוף אחד", לדבריו.
סגנית שר הפנים, ח"כ פאינה קירשנבאום, שנשאה דברים לאחר כחלון אמרה כי המחאה החברתית העלתה לכותרות שלושה נושאים: יוקר המחיה, נטל המסים ומחירי הדיור, כאשר לדבריה, "הממשלה מתמקדת במחירי הדיור ועושה צעדים בתחום יוקר המחיה שיוזילו מחירים לעשר דקות, ואחר כך המחירים שוב יעלו".
לדבריה, "בתחום הדיור יש לטפל בהיצע וביכולת הרכישה. כשקבלן קונה קרקע הוא רוצה לבנות ולמכור אבל התהליכים של תכנון ורישוי ארוכים מדי והמדינה מנסה לטפל ולקצר את ההליכים. יש גם בעיה בעובדים הזרים בתחום הבניין, ובנוסף השינויים התכופים ברגולציה מרחיקים שחקנים מהשוק".
ח"כ קירשנבאום מנתה את הפתרונות והתוכניות שהממשלה מקדמת בתחום הדיור: "אנחנו רוצים לפתח את השוק של הדירות לשכירות ארוכת טווח אבל אנחנו לא רוצים שכונות של דיור כזה. לכן, אנחנו יוצרים מתחמים שכוללים בתוכם גם מספר מסוים של דירות לשכירות ארוכת טווח. הפתרונות שמוצעים כרגע נוגעים רק לבנייה חדשה ואנחנו צריכים להקל גם על רוכשים של דירות יד שנייה. נעשה זאת דרך הקלה על תחום המשכנתאות.
"כשאנחנו מדברים על דיור בר השגה אנחנו מחפשים כלים רגולטוריים שיוזילו מחירים - מנושא התכנון שיאפשר בניית דירות קטנות, דרך פרויקטים משותפים לממשלה, לרשויות המקומיות ולמגזר הפרטי ועד קביעת סטנדרטים לבנייה. צריך לשמור ולהגדיל את המלאי של דירות לציבור שלא יכול להרשות לעצמו לקנות דירה (דיור ציבורי) דרך שכירות ארוכת טווח". לסיכום אמרה: "אני מקווה שתוך חמש שנים, אם ניישם את כל התכניות שלנו, יירדו מחירי הדירות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
