סיקור ממוקד: מה אמריקה רוצה מלברון ג'יימס?

את הדיון בסדרת הגמר של ה-NBA בין מיאמי לסן אנטוניו חייבים להתחיל ב-cramp gate, השם שקיבלה פרשת הכווצות השרירים של לברון ג'יימס במשחק 1. לא כל כך בגלל ההשפעה שלה על הסדרה עד עכשיו, אלא יותר בגלל מה שהיא אומרת על צפייה בספורט בימינו, ועל ג'יימס כאישיות ציבורית וכשחקן כדורסל.

ג'יימס, כזכור, סבל יותר מכולם מהתקלה במערכת המיזוג באולם של הספרס, שגרמה לטמפרטורה לטפס בשיאה ליותר מ-38 מעלות. ברבע השלישי הוא ביקש לרדת לספסל בגלל תשישות, ברבע הרביעי השרירים ברגליים שלו התחילו להתכווץ כתוצאה מהתייבשות. הוא ניסה לחזור אבל ההתכווצויות לא אפשרו לו להמשיך ונאלצו לשאת אותו לספסל 3:59 דק' לסיום, כשמיאמי בפיגור 2. בלי ג'יימס, שהיה מצוין, מיאמי התפרקה.

מה שקרה על המגרש היה ספורט, שכידוע כולל לעיתים גם אירועים חריגים ופציעות. מה שקרה מחוץ למגרש, במהלך המשחק ואחריו, מייצג את השינוי בצפייה בספורט בעידן המידע. תוך כדי שג'יימס מתייסר מכאבים באולם בסן אנטוניו, הרשת התלקחה, והיא בערה במשך יומיים; כמעט לכל מי שמתעניין בסדרת הגמר, זה הרושם שנוצר, היה מה להגיד על התכווצויות השרירים שלו, ורוב התגובות לא כללו טיפת היגיון, שלא לדבר על אמפתיה.

תמונות שמחקות את ג'יימס נישא על-ידי חבריו לספסל הציפו את הטוויטר, וריאציה על מנהג אינטרנטי שקיבל את הכינוי LeBroning ובמקור נועד להבליט את הפלופים (התחזות על מנת לשכנע את השופטים לשרוק לעבירה) של ג'יימס. ג'ונתן מרטין, האופנסיב ליינמן של סן פרנסיסקו פורטי ניינרס מה-NFL, החליט שג'יימס מתחזה וצייץ: "קדימה אחי, שתה גייטורייד ותחזור למגרש". חברת גייטורייד ניצלה את ההזדמנות כדי לעקוץ את ג'יימס, שמייצג את המתחרה Powerade, בחשבון הטוויטר הרשמי שלה עם תגובות כמו "חיכינו על הקווים, אבל הוא מעדיף לשתות משהו אחר", או "האיש שהשרירים שלו מתכווצים הוא לא לקוח שלנו. האתלטים שלנו יכולים לעמוד בחום".

משם הפטפטת הגיעה למקומות אפילו יותר מגוחכים: הגדולים מכולם, אנשים טענו, תמיד מתגברים על כאבים בהרואיות, לכן ג'יימס לא במדרגה הזאת. הדוגמאות שהובאו היו משחק השפעת המפורסם של מייקל ג'ורדן בגמר נגד יוטה ג'אז ב-1997 (מאוחר יותר התברר שהוא סבל מקלקול קיבה), שבו הוא קלע 38 נקודות והוביל את הבולס ליתרון 3-2 בסדרה; ומשחק 6 בסדרת הגמר בין לוס אנג'לס לייקרס לדטרויט פיסטונס ב-1988, שבו אייזאה תומאס קלע 25 נק' ברבע אחד על קרסול נקוע. אלא שבין המצבים שלהם למצב של ג'יימס במשחק 1 אין שום דמיון.

"אין אתלט בעולם שהיה יכול לשחק עם ההתכווצויות האלה", אמר תומאס, אחד היחידים שיצא להגנת ג'יימס. "ג'ורדן לא היה יכול לשחק איתן. אני בוודאות לא הייתי יכול לשחק איתן. כספורטאי, אין שום דבר שאתה יכול לעשות במצב כזה". למרבה הצער, אין גם מה לעשות בקשר לתגובה הלא פרופורציונלית למה שקרה לג'יימס. במובן הזה, אמר חברו לקבוצה שיין באטייה, ג'יימס "הוא מחקר מרתק כי הוא למעשה הדמות הספורטיבית הכי מקורית בעידן המידע, שבו כל מה שהוא עושה מדווח ומנותח ומטילים בו ספק שוב ושוב, והוא מתמודד עם הכל בחן ובסבלנות מדהימים שאני לא יודע אם סופרסטארים אחרים מתחומים אחרים היו מסוגלים להם".

במשחק 2 נגד סן אנטוניו, ג'יימס שוב הוכיח שהיכולת שלו להתמודד עם הרעש הבלתי נתפס סביבו היא פנומנלית. אחרי רבע ראשון חלש הוא השתלט על המשחק, סיים עם 35 נק', 10 ריב' ו-3 אס', והוביל את מיאמי לניצחון שהשווה את הסדרה. כשלוקחים בחשבון את האירועים במשחק 1 ואחריו, מדובר בהופעה לא פחות מהרואית, גם אם ג'יימס היה לגמרי בריא.

***

כמו שג'יימס לא מקבל מספיק קרדיט, כך גם מיאמי. מיאמי היא הקבוצה הראשונה שמופיעה בארבע סדרות גמר רצופות מאז בוסטון סלטיקס הגדולה של שנות השמונים (1984-1987, שתי אליפויות), אבל יש נטייה ברורה, במיוחד העונה, להמעיט בערך השושלת שהיא בנתה.

הנטייה הזאת נובעת קודם כל מהחולשה של המזרח בשנים האחרונות. מיאמי, טוענים המבקרים שלה, לא נאלצה להתמודד עם יריבות באמת חזקות בדרך לסדרות הגמר: בוסטון של קווין גארנט, פול פירס וריי אלן כבר הייתה מעבר לשיאה כשהשלישייה הגדולה של מיאמי התחילה את הריצה שלה; ואינדיאנה פייסרס, אמר ג'ף ואן גנדי, לשעבר מאמן ניו יורק ניקס ויוסטון רוקטס וכיום האנליסט המוביל של ESPN, היא קבוצה שלא הייתה עוברת את הסיבוב הראשון במערב. רק שהטיעון הזה לא ממש מחזיק מים, לאור העובדה שמיאמי כבר ניצחה בגמר את שתי הקבוצות הכי טובות במערב בשנים האחרונות, אוקלהומה סיטי וסן אנטוניו.

הטיעון השני נגד מיאמי מסתמך על התלות ההולכת וגוברת שלה בג'יימס, או ליתר דיוק על הנסיגה של דוויין ווייד וכריס בוש בשנתיים האחרונות. ביל סימונס למשל, כותב הכדורסל הבכיר בארה"ב, אמר אחרי ההפסד של מיאמי במשחק 1 בגמר המזרח נגד אינדיאנה, שמיאמי היא רק לברון. מאז ווייד זרח במשחקים 2 ו-3 נגד הפייסרס, וכשהוא נחלש מעט, בוש (21.2 נק' בחמשת המשחקים האחרונים) התעלה. תנצח או תפסיד נגד סן אנטוניו, מיאמי היא שושלת לכל דבר. וצריך להתייחס אליה ככזאת.