מי באמת גוזר קופון על הירקות והפירות בסופרמרקט?

"לחקלאים כואב בכיס. הם מרוויחים מיליארדים ומשקיעים את הכסף באדמה, בחממות ובהרחבת הגידולים. אם פעם אחת הם ירוויחו מכה ויקנו בתים, יהיו להם מיליונים. הם משקיעים לא נכון. הם נרקומנים לאדמה. מיד כשהם מרוויחים - הם מוציאים חזרה את הכסף, מגדילים את שטחי וכמויות הגידול בצורה מסחררת, ואז הם נופלים. הם מסתכלים כל הזמן על השכן. אף פעם לא בקנקנן שלהם".

את הדברים הללו אומר ל"גלובס" רוני מזרחי, סיטונאי ודירקטור בחברת השוק הסיטונאי בירושלים. הדברים נאמרים על רקע "מחאת הפלפלים" וחילופי ההאשמות ההדדיות באשר לפערי התיווך על הפירות והירקות בישראל.

באשר לשאלה מי אחראי לפערי התיווך על הפירות והירקות - הדעות חלוקות.

מזרחי טוען כי הקמעונאים הם אלה שגוזרים קופון. "היום אני מוכר עגבניה מובחרת ב-2.2 שקלים לק"ג. לכי תבדקי בכמה היא נמכרת בנקודות המכירה הקמעונאיות. יש סיטונאים שגוזרים קופון של 25%, וזה כולל את ההובלה, את השינוע שעולה המון כסף. ללא השינוע, המרווח הוא 15% בלבד.

"אנחנו עובדים בשיטת הקומיסיון. לדוגמה, אם מכרתי את העגבנייה ב-2 שקלים, אני מוריד 15% והובלה. אם המחירים גבוהים, זה מתגמד. אם אני מוכר את העגבנייה בשקל והורדתי 15% פלוס הובלה, החקלאי לא מקבל כלום, והוא עוד מוציא מהכיס.

"הפער הגדול הוא בינינו לבין הקמעונאים. הם קונים בשקל, מוכרים בשתיים ובסוף היום בוכים. אם הסיטונאים ייקחו פחות מ-15%, הם לא יוכלו לחיות ולהחזיק את המערכת, כי אנחנו משלמים לחקלאים בכסף בטוח ואוכלים אותה עם כסף לא בטוח של לקוחות באשראי. הסיכון עלינו, ולכן לא ניתן להרוויח פחות מ-15%".

הדוחות הכספיים של רשתות השיווק חושפות את הרווח הגולמי שלהן בפירות והירקות. אשתקד עמד הרווח הגולמי של שופרסל על הפירות והירקות על 31%, ברשת רמי לוי שיווק השקמה על כ-25%, ברשת ויקטורי על 35.2%, ואילו ברשת טיב טעם על 25%.

מכאן שאם פרי או ירק נמכר ברשת שופרסל ב-7 שקל לק"ג, המשמעות היא כי קצת יותר מ-2 שקלים הם הרווח של הרשת. האמנם? לא ממש. מדובר ברווח ממוצע. בפועל, חלק מהירקות נמכרים במחירי הפסד על מנת למשוך קונים. בדרך-כלל מדובר בעגבניות, מלפפונים, בצל יבש וכדומה ובאותו הזמן, המרווח על ירקות ופירות אחרים מגיע גם ל-50%. בנוסף, בשונה ממחלקות אחרות, מחלקת הפירות והירקות סובלת מפחת גבוה שנע בין 10% ועד ל-30%.

לדברי דודו חמואל, מבעלי חברת ש.פ.י.ט לשיווק פירות וירקות המשמשת גם כזכיינית המחלקה ברשת אושר עד, "הם לא יכולים לקחת את הפלפלים לבד אלא להסתכל על סל. כשאתה מוכר עגבנייה במחיר הפסד, אתה צריך לתקן במקום אחר.

"הפלפלים הם חלק ממחלקת הפירות והירקות. הפלפלים מממנים את המחיר הנמוך של העגבניות והמלפפונים. לפעמים האבטיח מממן את הפלפלים. צריך לקבוע מצב שבו לא מוכרים פירות וירקות בארץ מתחת למחיר העלות, ואז לא היה צורך במימון כל-כך כבד של מוצר אחד על חשבון מוצר אחר. נקודתית יכול להיות שהפלפלים מממנים מחיר נמוך של מוצר אחר".

עוד אומר חמואל: "המחירים של הפירות והירקות הפכו בשנים האחרונות כלי לניגוח בין הרשתות, ומי שהוביל את הנושא הזה הוא רמי לוי. הוא הוביל מצב שבו הוא מתנגח דרך הפירות והירקות, מכניס את הלקוחות לסופרמרקט ולוקח את המרווחים ביתרת המוצרים ברשת. כך הוא שולח את הפירות והירקות לעולם של מחירים שבו כולם מפסידים ויוצר תקרת זכוכית למחירי הפירות והירקות. ברגע שרשתות השיווק יפסיקו להשתמש בפירות והירקות כאבן שואבת ויאזנו את המצב, אז הפירות והירקות יתומחרו באופן הוגן לצרכן הסופי, וכל השרשרת תרוויח".

רמי לוי: "אני זול"

רמי לוי דוחה את דבריו בתוקף. "לאורך כל הדרך, אנחנו זולים יותר בכל המוצרים. נמשיך למכור פירות וירקות במחירים נמוכים. מצד אחד הם באים בתלונות שאני מוכר בזול, אז אם אני מוכר בזול, אני גוזר קופון? שיחליטו. היום ביקרתי בתערוכת משוב של החקלאים. פנו אליי חקלאים שארגנו את מחאת הפלפלים והציעו למכור לי פלפלים ב-4.5 שקלים בנובמבר".

- זה מחיר גבוה, לא?

"זה המחיר שבו אנחנו קונים. בממוצע קנינו פלפל ב-5.60 שקלים. בכמה את חושבת שקנינו? הם אומרים שב-1.5 שקלים. זה לא נכון. לדעתי, המחאה לא תשרוד. ייתכן שכתוצאה מהמחירים האלה, לא כולם יגדלו פלפלים, ואז יהיה מחסור, והמחירים יהיו בשמים.

"החקלאים מתנהגים כמו עדר. כשהמחירים של מוצר מסוים גבוהים, כולם הולכים לשתול אותו, ושנה לאחר מכן כולם ניזוקים בגלל היצף. עכשיו מחיר העגבנייה נמוך בתוצאה מעודפים. זה הכול תוצאה של הכוונה".

"שימכרו ישירות. לנו אין בעיה", אומר מזרחי. "אף אחד לא באמת יכול למכור ישירות את כל התוצרת ללקוח. תבואי לשוק הסיטונאי ותראי כמה תוצרת יש כאן ותראי לי איך אדם פרטי יכול למכור את התוצרת שלו? חקלאי שולח 16 משטחים של עגבניות, זה 900 קרטונים. הם מסוגלים למכור על ק"ג בנפרד? זה נורמלי? זה הולך ל-80 קמעונאים כדי שימכרו דבר כזה. הם קשקשנים".

לפני שנה השרים דחו הצעת חוק לפיקוח על פער התיווך

שלשום (ב') התקיים דיון סוער בוועדה לפניות הציבור בכנסת, ביוזמת ח"ח עדי קול (יש עתיד). אלא שמי שעוקב אחרי המחירים השערורייתיים של הפירות והירקות בארץ, יודע היטב שאת האמירות הנחרצות שהושמעו שם - הוא כבר שמע לא אחת. למעשה, כבר שנתיים זועקים החקלאים שהמחירים לצרכן מופקעים וחסרי כל קשר למחיר שהם גובים עבור הפירות והירקות שהם מגדלים.

דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, מחה נגד התופעה מעל דפי עיתון "גלובס" לא פעם, ובנובמבר 2013 התבשרנו על הצעת חוק משותפת למועצה לצרכנות ולהתאחדות האיכרים, שעיקרה פיקוח על פער התיווך. אז מה קרה בחודשים הארוכים שחלפו מאז?

את ההצעה הגיש לוועדת השרים לחקיקה ח"כ וקנין מש"ס. אלא שעיון בפרוטוקול הוועדה חושף את האדישות לנושא ואת חוסר הבקיאות של שרי ממשלת ישראל בנושא שמכביד יום-יום על אזרחי המדינה ועושק את חקלאיה.

ח"כ וקנין ניסה בכל כוחו להסביר את העיוות שבפער התיווך, אך 38 שרים התנגדו, ורק 20 הצביעו בעד. שר הכלכלה נפתלי בנט כלל לא היה בדיון, ובמקומו הקריא השר אורי אורבך תשובה לאקונית שהוכנה מבעוד מועד במשרד הכלכלה, שלפיה אין צורך בעוד חקיקה.

שר החקלאות סיפר שבמקום להמציא את הגלגל, מחפשים פתרונות שמיושמים במדינות אחרות, ובזה נסתם הגולל על אותה הצעת החוק - שלמעשה אמורה הייתה לייצר שקיפות בנקודות המכירה באמצעות שילוט שיבהיר כמה קיבל החקלאי, מה פער התיווך המותר ומה המחיר לצרכן. שלשום, לפתע, רק משום שעיני התקשורת הופנו לדיון, זכתה הצעת החוק לעדנה.

"בפעם הקודמת זה הוגש ולא לווה בפעולה ברחבת היקף. הפעם הכוונה היא ללוות את הצעת החוק בפעולה ממושכת שתשאיר אותה על סדר היום", מספר עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות. "במושב הקיץ אנחנו נקדם אותה שוב, וייתכן שנעבה אותה להצעת חוק שתכלול גם המרכיב של האכיפה האזרחית, כך שצרכן יוכל לתבוע".

מכירות ישירות לצרכנים: הרבה יותר זול והרבה יותר טעים

האם קיץ 2014 יביא את המחאה החברתית הבאה? אווירת סולידריות אפיינה את החקלאים ואת הקונים ביום שני האחרון במכירה הישירה שהתקיימה בפקולטה לחקלאות ברחובות. בחודשיים האחרונים פועל שוק חקלאים שנודד בין יישובים ואוניברסיטאות שונות ברחבי הארץ ומביא היישר לצרכנים סחורה טרייה במיוחד - שלפעמים נקטפת באותו בוקר מהעץ - בלי פערי תיווך, ובמחירים הוגנים.

למרות התורים הארוכים, הקונים - שרובם דווקא לא היה סטודנטים - חיכו בסבלנות עד שיגיע תורם. החיוך של החקלאים והיחס כנראה פיצה על ההמתנה הארוכה יחסית, וגם איכות הסחורה.

מוכר האפרסקים והדובדבנים מוריס טל (אביו של הזמר אברהם טל), שהגיע מנוה-אטי"ב, מיין את הסחורה שבחר לקונים: אפרסק ב-6 שקלים לק"ג ודובדבנים ב-20 שקל לק"ג.

במכירה הציעו את הפירות והירקות במחירים אטרקטיביים: ענבים ב-10 שקלים לק"ג, נקטרינות ב-6 שקלים לק"ג, עגבניות ומלפפונים ב-4 שקלים לק"ג, ועשבי תיבול בארבעה שקלים לצרור.

טל מכר ברחובות 300 ק"ג פירות, מעט מאוד ביחס למה שקטף יום קודם לכן - שני טונות וחצי - אבל למען המטרה של העלאת המודעות לפערי התיווך השערורייתיים, היה מוכן לעשות את הדרך הארוכה מצפון הגולן לרחובות.

"לי משלמים 12-13 שקל לק"ג ומוכרים לצרכן ב-40-60 שקל לק"ג ברשתות השיווק, תלוי באיזו רשת", אומר טל. "גם לי כצרכן נמאס לשלם על מלפפונים שאחרי 3 ימים הם כמו גומי. ירקות שלא שווים כלום ויושבים במקררים לפעמים שבוע עד שהם מגיעים לסופר. הרשתות דורשות ירקות ופירות קטנים, סוג ב', העיקר לשלם 1.5 שקלים או 2 שקלים ולמכור אותם ב-9 שקלים, ב-12 שקל או ב-15 שקל לק"ג. אני מקווה שעוד הרבה חקלאים יבואו עם הסחורה שלהם למקומות יותר פתוחים בערים וימכרו את הסחורה בשוק פתוח, לא במחיר של שוק אלא במחיר ישיר מהחקלאי".

צמח ישי, חקלאי ממושב פתחיה, השתתף כבר בכמה מכירות ישירות, ומדגיש שכרגע מדובר באקט מחאתי. "לנו זה ישתלם ברגע שהמסות יגדלו. בבר קיימא בתל-אביב מכרנו לפני שבועיים 400 ק"ג, ובשבוע שעבר מכרנו כבר 800 ק"ג. אנחנו מאמינים שבקרוב מאוד זה ישתלם גם לנו ולא רק לצרכנים".

- מכרת היום ענבים ב-10 שקלים לק"ג. כמה אתה מקבל בדרך-כלל?

"אני מקבל 3-4 שקלים לק"ג, ומוכרים אותם ברשתות ב-15 עד 20 שקל לק"ג. שלא לדבר על זה שמה שמכרנו היום לפני הצהריים נקטף בשש וחצי בבוקר. אין יותר טרי מזה".

מחאת הפלפלים מתופעלת באמצעות עמוד הפייסבוק "חקלאות חברתית ישירה", שמנהלת החקלאית כרמית משיח ממושב פארן בערבה. עמוד הפייסבוק צבר אלפי אוהדים בתוך ימים, ולדבריה של משיח, בכל מכירה כל התוצרת נגמרת במהירות, ויש היענות אדירה מצד הצרכנים. "במכירה באוניברסיטת תל-אביב מכרו 8 טונות של 12 מגדלים שונים, והגיעו כ-1,000 איש".

- משתלם לחקלאים למכור כך, ישירות?

"המגדלים מקבלים אמנם לכיסם את כל הסכום, אבל בכמויות האלה לא מדובר ברווח ממשי אלא ברווח תודעתי. ככל שחקלאים יתאגדו והציבור יתמוך, אנחנו נמשיך. המטרה היא לעורר את המודעות לפערי התיווך שיש כרגע במשק, לתת רוח גבית דרך חקיקה. אני מקווה שיהיה לנו את הכוח להמשיך".

ג'קו שיפמן, שותפה של משיח במחאה, שאף הוא חקלאי מהערבה, מוסיף: "צריך לנפץ את צוואר הבקבוק שגורם לשוק להיות לא תחרותי מספיק ולמצוא פרנסה בכבוד לחקלאים. אנחנו דורשים האחדה בין תקני היבוא והיצוא: התקנים על היצוא לגבי איכות הפירות מאוד מחמירים, בעוד שהתקנים על היבוא אחרים. מדינת ישראל מרשה לייבא פירות וירקות באיכות נמוכה".

"הצרכן משלם פי עשרה מהסכום שאני מקבל"

מתי לאחרונה קניתם ק"ג אפרסקים ב-6 שקלים או דובדבנים ב-20 שקל לק"ג? אם לא ביקרתם שלשום בפקולטה לחקלאות ברחובות, כנראה שלא קניתם במחירים האלה. למעשה, ברשתות המזון תוכלו בימים אלה לקנות ק"ג אפרסקים בכ-11 שקל, ועל דובדבנים אתם יכולים בעיקר לפנטז, משום שק"ג נמכר בסכום שמגיע בקלות ל-50 שקל.

הפערים האלה מגלמים את תמצית המחאה הנוכחית - "מחאת הפלפלים", שבמקום שתיוולד בקרב הצרכנים המנוצלים, שעבורם הפירות והירקות הופכים למותרות, נולדה בקרב החקלאים המנוצלים לא פחות.

שתי זרועות עיקריות יש בימים אלה למחאת הפלפלים, שהתעוררה לפני כחודש וחצי בעקבות סרטון שהעלה בפייסבוק החקלאי ברק אומגה מהמושב פארן, ובו הוא מתעד את עצמו משמיד תוצרת חקלאית. זרוע אחת היא זו שמובילים ברק אומגה ונירי בוזגלו, גם היא חקלאית מפארן, ומכונה "מחאת הפלפלים - התאגדות החקלאים". זרוע שנייה היא זו שמובילה כרמית משיח, גם היא חקלאית מפארן. הראשונה מתמקדת בקידום האינטרסים של החקלאים הן במישור של פערי התיווך והן במישור של המיסוי שמטילה המדינה, השנייה מקדמת מכירות ישירות של פירות וירקות בנקודות מכירה שונות בארץ.

"יש חקלאים בצד אחד, צרכנים מצד שני, ובאמצע יש מתווכים. יש שם סיטונאים, רשתות שיווק. שם מעוז הכסף שלנו נמצא. זה בעצם מי שמשחק לנו בכיס כל היום. בסופו של דבר, אנחנו מוכרים את הפלפל ב-1.5-2 שקלים לק"ג, וחצי, 2 שקלים, 1.70 שקליפ", אמרו השבוע אומגה ובוזגלו בראיון בתוכנית ברקוד ב"גלובס TV", בשובם מהדיון הסוער שהתקיים בוועדה לפניות הציבור בכנסת.

לדבריהם, "בתחילת המחאה, בסוף אפריל, המחירים שהצרכן שילם היו 12-13 שקל לק"ג פלפלים, וזו בעצם הסיבה שפתחנו במחאה. אנחנו השמדנו שדות, כי לא היה מי שידרוש את התוצרת. קיבלנו הודעות לא לשלוח תוצרת, השוק מוצף, וראינו מחירים כאלה בחנויות. זה הגיע למצב שהצרכן שילם פי עשרה מהסכום שאני קיבלתי. מאות אחוזים שצרכן משלם לכיסם של אנשים שלא עשו, לא גידלו דבר ולא תרמו כלום".

- אז מה אתם דורשים?

בוזגלו: "אנחנו דורשים שיתחילו להגביל את האחוזים שיכולות רשתות השיווק לקחת. שאם פלפל נמכר בסכום מסוים, הן יוכלו להכפיל את זה באיזשהו סכום שיניב להם רווח הרבה יותר נמוך מעכשיו. לא כמו היום, שהן יכולות למכור ב-700% או 900% יותר".

- אתם באים בטענות רק לרשתות המזון, אבל גם בשוק וגם אצל הירקנים המחירים גבוהים באותה מידה.

בוזגלו: "נכון. כי רשתות השיווק הן אלה שקובעות את המחיר ומושכות את פערי התיווך למעלה. החנויות יודעות שהן יכולות לגבות את המחיר הזה בגלל שהוא נמצא ברשתות השיווק. זה מבנה מאוד חזירי, והן קבעו את הנורמה הזאת כדי להרוויח מאות אחוזים יותר ממה שהן משלמות לחקלאים".

- בדיון היום בכנסת לא הייתה נציגות של רשתות השיווק, למעט רמי לוי, נכון?

אומגה: "רמי לוי היחידי שבאמת בא והבין שיש בעיה. מגה, שופרסל, כל הרשתות שיש להן מכלול צרכנים מאוד גדול אפילו לא טרחו להגיע, ובעיניי זה מעיד על מה שקורה. אבל גם רמי לוי צריך להבין שלהוריד עכשיו את המחיר באתר ל-2.90 שקלים לק"ג פלפלים זו מניפולציה שלא תעבוד עלינו ולא על הצרכנים. אם הוא רוצה להוביל תהליך, ולהגיד 'חבר'ה, אני שם' - שיבוא ויעשה את זה. שלא יבוא וישחק משחקים של לקחת מחיר כזה או אחר שנמצא כרגע בכותרות, כדי להגיד 'עשיתי משהו חברתי'. זה לא עובד ככה".

העובדות מדברות בעד עצמן, ונותנות רוח גבית ועצובה לדבריהם של בוזגלו ונירי. עוד ועוד משקים נסגרים, ומשפחות נוטשות את הערבה.

אומגה: "לפני חודשיים אשתי ואני כבר סגרנו, החלטנו לעזוב, אבל הבנו שיש פה חבל ארץ שנמצא בסיכון, ואם לא ניקח אחריות על מה שקורה, המצב יהיה רע ומר. אז החלטנו לתת עוד צ'אנס גם במחיר של הפסדים, להגיד 'חבר'ה אנחנו פה כדי להילחם'".

בוזגלו: "חייבים להבין שבערבה אין פרנסה בדברים אחרים. האזור הזה מתפרנס אך ורק מחקלאות, ו-10 משקים במושב שלנו סגרו רק בימים אלה כי הם לא יכולים לפתוח את העונה החקלאית הבאה. זה אומר אזור מדברי שומם. חבל-ארץ ענק שפשוט לא יהיו בו אנשים. ואנחנו, אני כבת פארן, אני לא יכולה לחשוב על האופציה הזאת בכלל".

- מה הייתם מצפים מהצרכנים לעשות? לא מהממשלה, מהכנסת או מהרשתות - אלא מהצרכנים?

אומגה: "אנחנו רואים שבזכות מחאת הפלפל, הסיטונאי מכר ביוקר, והצרכנים קנו יחסית יותר בזול. המשמעות היא שכשהצרכנים והחקלאים מתחילים להתאגד, לשים מטרה מול העיניים וללכת ביחד, אפשר לעשות הכול".

נירי: "אנחנו קוראים לצרכנים להיכנס לדף הפייסבוק שלנו ולהצטרף אלינו למאבק. שכל אחד יבדוק במה הוא יכול לעזור, ויעמוד לצדנו במאבק עד שהדברים ישתנו. אנחנו מקווים שרשתות השיווק ירימו את הכפפה ונגיע להסכמים, אבל הדרך עוד ארוכה".