יש נשיא?

יש נשיא? השאלה אינה נובעת מאי ידיעת תוצאות הבחירה.

אני שואל אם הבחירה מביאה אל המשכן אדם שהוא נשיא, או רק את האדם שנבחר לתפקיד זה. זו שאלה ראויה במיוחד כאשר האדם שייצא מהמשכן הוא שמעון פרס, מאחרוני הענקים, ולא רק הפוליטיים.

מעטים האנשים, החיים והמתים, שזכויותיהם במדינה, על שלל תחומיה, משתווים לאלה של הנשיא היוצא. נו טוב, כבר אמרנו את שבחו של פרס פעמים רבות, ומידותיו התרומיות ידועות לכל, אבל האיש חייב לעזוב את המשכן. זה החוק. ואני לא מוכן לראות את גבו מבלי לומר לו תודה על כל מה שעשה למען המדינה. ולאחל לו שנים ארוכות ופוריות בכל אשר ילך.

שאלה של מידה

עכשיו אל הנשיא החדש, ראובן ריבלין. אין לי מילה רעה לומר עליו, גם לא חיפשתי. אני מניח שעכשיו יחפשו יותר, ואני חושש שגם ימצאו. השאלה היא של מידה. האם יימצאו דברים בקנה מידה קצבי? קשה להאמין, כפי שאני מכיר את ריבלין, הוא לא הטיפוס לדברים כאלה.

הוא לא תאב-בצע, והוא חי יפה מפירות עבודתו ועבודת אשתו. אבל לך תדע... מכל מקום, אם יתבררו דברים שיכניסו את הנשיאות למערבולת, זה יהיה חטא בלתי נסלח מצדו של ריבלין. כי הוא מודע היטב למה שקורה במדינה עם אנשי ציבור מושחתים, ואם יש לו שרץ או שניים בכספת, הוא חייב למדינה לגלות זאת, בדרך כזאת או אחרת. אני כמובן מקווה שאין, ושהוא נחמד כמו שהוא נשמע.

אם הכל יעבור חלק

אם הכל יעבור חלק, יהיה לנו נשיא מאוד... נעים. כן, אני חושב שזו ההגדרה הכי מדויקת לגבי ריבלין, למרות דעותיו הפוליטיות הקיצוניות.

דעות אלה שוכנו בגופו של אדם שבסך הכל הקיצוניות ממנו והלאה, וזה מה שהופך את עמדותיו ללא דוחות. יש לו אישה "רגילה", שאין לה שאיפות להידמות לבתי מלוכה, להיפך. היא תרבותית, משכילה, יותר דואגת למשפחתה מאשר למה שכותבים עליה בעיתון. וכמו בעלה, היא אישה נעימה וזה אלמנט חשוב לראש מדינה שתפקידו העיקרי הוא ייצוגי.

אבל ריבלין הוא גם אדם שיודע לחשוב. היכולת שלו להיות יו"ר הכנסת מבלי להיות מוטה היא לא דבר מובן מאליו. אדרבא. זו תופעה די נדירה.

היכולת שלו לשמור על ראש פתוח היא מאוד חשובה לאדם שצריך לתווך, לפשר, לאחד - לא רק בין ערבים ליהודים, אלא גם בין יהודים ליהודים.

בקיצור, רובי, אה... סליחה, אדוני הנשיא - מברוק, ובהצלחה.