המשקיעים מארה"ב מגייסים - והיועצים בישראל מתעשרים

מחזורי המסחר בה צנחו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, חברות נטשו אותה ובמקומן כמעט שלא באות חדשות, אבל יש מי שבכל זאת מוצא את הבורסה בת"א אטרקטיבית, ואפילו מאוד: יזמי נדל"ן אמריקאים.

בשנה האחרונה הפך שוק גיוסי האג"ח המקומי לאטרקציה בקרב החברות הללו, שפעילותן מרוכזת בעיר ניו יורק: דה לסר, זאראסיי, ברוקלנד-אפריל ואקסטל הצליחו - על בסיס דירוגי חוב טובים שקיבלו מחברות הדירוג המקומיות - לגייס כאן יחד סכום עתק של כ-2 מיליארד שקל, והיד עוד נטויה.

בכל ההנפקות הללו נרשמו ביקושים גבוהים והם נסגרו בריביות נמוכות יחסית. בסופו של דבר גייסו כאן הנדל"ניסטים מאמריקה הרבה כסף זול, שכמותו - על כך מסכימים הכל - הם לא היו מצליחים לגייס בארה"ב (שם היו נדרשים לשלם ריבית דו ספרתית של 12% ויותר, לעומת ריביות של 4%-5% בהן נסגרו ההנפקות בישראל).

ההחלטה להנפיק בישראל השתלמה לא רק לחברות המגייסות - שחוסכות בדרך זו תשלומי ריבית המגיעים לעשרות מיליוני שקלים בשנה - אלא גם לאותם מתווכים שהביאו אותן לארץ הקודש. יועצי ההנפקות והחתמים שהיו מעורבים במהלכים, גרפו לכיסם סכומים בהיקף חסר תקדים בשוק המקומי, שמסתכמים בעשרות מיליוני שקלים.

לפחות בינתיים, למרות ההתרעות על הסיכון היזמי הנלווה לגיוסי החוב של הנדל"ניסטים מאמריקה (חוב המונפק לרוב ללא בטחונות), החברות הללו מספקות את הסחורה. "העסקאות האלה טובות", קובע גורם בשוק שלקח בהן חלק. "עובדה שההנפקות היחידות שהניבו רווח בשבועיים האחרונים הן של אקסטל וברוקלנד אפריל. השוק אמר את דברו".

"תמריץ גבוה לכל הצדדים"

ולמרות זאת, סוגיית שכרם החריג של החתמים והיועצים בהנפקות אלו מחייבת דיון נוסף. הרי אם הסחורה המונפקת כל כך טובה, מדוע הסכימה ענקית הנדל"ן אקסטל של גארי ברנט, שגייסה בחודש שעבר כמיליארד שקל באג"ח, לשלם 15 מיליון שקל לחברת החיתום איפקס הנפקות ויתר החתמים ו- 8 נוספים ליועץ אפרים קריאל?

ומדוע היו מוכנים אייב לסר וג'ואל ויינר, הבעלים של החברות דה לסר וזאראסי בהתאמה, להעניק לרפי ליפא ועמית גל סכום מצרפי של 21 מיליון שקל בתמורה לייעוץ בהנפקות האג"ח שלהם? מה הסוד של צמד היועצים הללו, שגרפו 5 מיליון שקל נוספים בהנפקת ברוקלנד - כשהעמלות המקובלות בשוק נמוכות משמעותית?

לכאורה, התשובות לשאלות הללו ברורות: הכסף שהחברות הללו חוסכות בהנפקותיהן בישראל הוא כה משמעותי, שהוא מצדיק הענקת שכר טרחה אסטרונומי למי שמאפשרים להם לגייס כאן בקלות כזאת. "היועצים הם אלה שמביאים את העסקה, ובזכותם החברות משיגות משהו שלא היה להן קודם", אומר גורם בשוק ההון.

לדבריו, "חברות החיתום המקומיות מחפשות את העסקאות האלה כמו אוויר לנשימה, כי העמלות לחתמים המקובלות בשוק הן בדרך כלל 0.2%-0.4% מהיקף הגיוס. לעומת זאת, החברות האמריקאיות מסכימות לשלם 3%, כך שהתמריץ מאוד גבוה לכל הצדדים. לא סתם כולם רוצים להיות רפי ליפא".

ימים יגידו אם הריביות בהנפקות האג"ח "המיובאות" של החברות האמריקאיות משקפות נאמנה את הסיכון. בינתיים, כל עוד הריביות אפסיות, התשואות האלטרנטיביות נמוכות, וקרנות הנאמנות מגייסות מיליארדי שקלים - כולם מרוויחים. החברות מגייסות בזול, מנהלי ההשקעות מסתערים על הסחורה הלוהטת, והיועצים והחתמים מתעשרים.

למעשה, המתווכים הללו הם המרוויחים הגדולים מכל התהליך: שכרם המנופח יישאר בכיס בלי קשר לטיבן של האג"ח, גם במקרה שתסריט האימים שמפניו מתריעים המוסדיים שמסרבים לקחת חלק בהנפקות הללו יתממש, והביטחונות שמציעות החברות הללו יתגלו כלא מספקים. נקווה רק שהציבור הישראלי, זה שמממן את כל התהליך הזה, לא יגלה יום אחד שהרווח של אותם מתווכים הושג כולו על חשבונו.

 הנדלניסטים מאמריקה מגייסים בזול - היועצים מישראל מתעשרים בגדול