אנדורן: טרם הוצגו בפנינו נתונים שיאפשרו מכירת כלל ביטוח

מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, נשאה היום (ג') דברים בכנס לשכת רואי החשבון באילת, ובין היתר התייחסה לשתי העסקאות למכירת השליטה בחברות ענק ישראליות לידיים סיניות - הראשונה, מכירת השליטה בקונצרן החלב תנובה על-ידי קרן ההשקעות אייפקס לידי קונצרן המזון הסיני ברייט-פוד, שכבר יצאה לפועל; והשנייה, מכירת השליטה בקונצרן כלל לידי קבוצת רוכשים סינים, בראשות לי הייפנג, אשר נתקלה בסירוב האוצר לאשר את העסקה.

"בקשר לעסקה עם תנובה, מבחינתנו כממשלה זהות הרוכש של תנובה איננה רלוונטית, אך נוודא תמיד ונשמור, באמצעות הכלים שעומדים לרשותנו, שהצרכן הישראלי יוכל לרכוש מוצרי חלב במחירים סבירים בהשוואה לעולם", אמרה אנדורן אך הוסיפה, כי "בעניין רכישת כלל ביטוח, מעמד הממשלה, שונה משמעותית. במקרה של חברות ביטוח הממשלה כן נדרשת לאשר את זהות הרוכש היות והחברות הללו, וכלל בפרט, מנהלים כספי ציבור בהיקפים עצומים, והיציבות של הגופים המוסדיים מאוד חשובה ליציבות המשקית. לכן ברכישה של גוף מוסדי הממשלה כן נדרשת לאשר את זהות הרוכש".

לדבריה, "בשלב זה טרם הוצגו בפנינו נתונים שיניחו את דעתנו לגבי הרוכש הספציפי של כלל על מנת שנאשר את המכירה".

אנדורן הוסיפה, כי "כאשר מדובר בניהול כספי ציבור, הממשלה צריכה לוודא שהכסף מנוהל בצורה ראויה. בהקשר זה", אמרה, "בעשור האחרון חלה התפתחות דרמטית בשוק ההון, בעיקר בתחום החיסכון הפנסיוני. קרנות הפנסיה הותיקות, שהיו גורם הפנסיה המרכזי היו מושקעות בעיקר באג"ח מיועדות. כיום, במסלולי הפנסיה הצוברת והוותיקה, חלק גדול מהנכסים מנוהל בשוק ההון ואיך שהן מנוהלות משפיע באופן ישיר על מה שהחוסכים יקבלו. על הרקע הזה קמה הוועדה להסדרי חוב".

דוח הביניים של ועדת אנדורן להסדרי החוב במשק, שפורסם באפריל האחרון ממליץ לשנות את מבנה הסדרי החוב הקיים בישראל. ההצעה כוללת שלושה שלבים: שלב ראשון וולונטרי וחשאי לחלוטין, שבו חברה החוששת שלא תעמוד בהתחייבויותיה, תוכל לפנות לכנ"ר ולבקש שימנה נציג שיסייע לה בניהול הסדר חוב; בשלב השני - כאשר החברה לא עמדה בתנאים הפיננסיים הקבועים באגרת החוב - ימונה נציג מיוחד על-ידי הנושים. אותו נציג ישתתף בישיבות הדירקטוריון כמשקיף ויהיו הגבלות שונות על החברה; בשלב השלישי - כאשר חברה לא עומדת בפועל בתשלומים, הציעה הוועדה שני מסלולים - מינוי מנהל מיוחד על-ידי הכנ"ר, שימליץ אם ללכת לפירוק או להסדר, ומסלול חלופי, לפיו הנאמן על האג"ח יפנה לביהמ"ש להליך פירוק או להליך של הקפאת הליכים.

אנדורן סקרה בקצרה את עיקרי ההמלצות, ואמרה "אנחנו חושבים שהסדרי חוב ימשיכו לקרות. שוק האשראי הוא ללא ודאות מוחלטת. גם אגרות חוב לא מקנות ודאות כזו. אז מה קורה כשהסיכון מתממש. אנחנו רצינו להכניס ודאות גדולה יותר לשלב הסדרי החוב לחברה. החשיבות של הסדרי החוב חשובה לא רק בהיבט הוודאות בשלב ההסדר אלא בהיבט של וודאות במתן האשראי. אם נדע מה הסיכון הגלום באשראי הניתן נוכל לתמחר טוב יותר את מתן האשראי.

לפני כשבועיים, יצא שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, במתקפה חריפה נגד מסקנות הביניים של ועדת אנדורן בפאנל שנערך בכנס לשכת עוה"ד באילת. בין היתר, אמר אורנשטיין: "כשקראתי את המלצות ועדת אנדורן הופתעתי מאוד. נראה היה לי שלחברי הוועדה אין אמון במערכת המשפט. מסקנות הוועדה ממירות את תפקידו של בית המשפט בתפקידו של כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר)".

לשאלת "גלובס" כיצד היא מגיבה לטענות אלה של אורנשטיין, השיבה אנדורן: "אין פה הבעת אי אמון בבית המשפט, יש פה רצון לייצר וודאות, ואני מדגישה שעדיין מרבית התהליכים ינוהלו על ידי בית המשפט, אבל היה חשוב לנו להגדיר את המצב וליצור וודאות".עוד הוסיפה, "המלצות הוועדה הן המלצות ביניים אשר פורסמו להערות הציבור, ואנחנו נקשיב לכל ההערות וניקח אותן בחשבון".

חייק: "התעשיה הישראלית מאבדת את כושר התחרות שלה"

אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים דיבר בפאנל לאחר אנדורן, ואמר, כי "התעשיה הישראלית מאבדת את כושר התחרות שלה. היצוא התעשייתי עלה בארבע השנים שלפני המשבר הכלכלי בממוצע שנתי של 12% ואחריו ב-1.2% וגם הצמיחה בייצור התעשייתי צנחה לאחר המשבר. העובדה שהיצוא התעשייתי תנודתי ומושפע ממספר חברות ענק - טבע, אינטל, תעשיה אווירות וכי"ל - גורמים לתמונה המלאה להיות מטושטשת. בלעדיהם התמונה היא שיש ירידה ריאלית ביצוא".

לדברי חייק, "הסיבה המרכזית לנסיגה ביצוא הוא אובדן כושר התחרות. נפסק המתאם החיובי בין הסחר העולמי ליצוא התעשייתי. בעבר כשהסחר העולמי עלה, גם היצוא עלה, היום הסחר העולמי עולה והיצוא הישראלי יורד. השקל התחזק מול הדולר יותר ממרבית המטבעות בעולם. לא מעניין אותנו אם יש התערבות ספקולנטית או לא. שער המטבע יכול להגיע ל-3.2 ואף נמוך מזה. בנק ישראל לא עושה כלום. אנחנו נפגעים לא רק בייצוא ובמקומות עבודה. את המובטל לא מעניין כמה עולה קוטג'. מחיר המטרה של החלב עדיין יקר יותר מחו"ל ולכן הקלות על ייבוא לא יוזילו את המוצרים הישראלים. אין באירופה מע"מ על מזון ולכן ההשוואות בעייתיות ואם הדולר היה 4 שקלים בקבוק קוקה קולה בהשוואה מול ארה"ב היה יותר טוב".

עוד הוסיף, "הממשלה לא יכולה לפקח על מחירים. היא רוצה לנהל את העסקים שלנו, קחו אותם! אי אפשר לנהל את העסקים על ידי רגולציה ורגולטורים שנופלים כל יומיים על התעשיינים עם חוקים אחרים. ב- 2013 נפלטו 4000 עובדים מהתעשייה. אין אבטלה כי הגזר הממשלתי קולט אותם. הוא הולך ומשמין ואנחנו משלמים. הממשלה התחבאה מאחורי ועדת טרכטנברג כמו שהילד שלי בן 3 מתחבא מאחורי מחדד וחושב שאני לא רואה אותו. תורידו מכסים אבל תוך כדי הסכמי סחר כדי שגם אנחנו נהנה. התקנים נועדו לשמור על הצרכנים מבחינת, בטיחות, בריאות והגנת הסביבה. בא שר הכלכלה ומבטל את זה ואומר שהוא יפקח על זה באמצעות שלושים מפקחים. הממשלה אחראית ליוקר המחיה יותר מהכל- ברגולציה שלה, בהתנהלות שלה, במימון המערכות שלה".