טלטלה בוושינגטון: היהודי הבכיר בקונגרס הובס בפריימריז

במהפך פוליטי, שאנליסטים מגדירים אותו כרעידת אדמה, הסתיימה לפנות בוקר (ד') הקריירה הפוליטית של אריק קנטור, מנהיג סיעת הרוב הרפובליקאי בבית-הנבחרים, היהודי הבכיר ביותר בקונגרס, היהודי היחידי בסיעתו ואחד מהידידים הטובים (והמשפיעים) ביותר של ישראל על גבעת הקפיטול.

קנטור, בן 51, אחד מהמחוקקים השמרניים ביותר בקונגרס, שהתקשה להסתיר את איבתו הגלויה לנשיא ארה"ב, ברק אובמה, ספג תבוסה מפתיעה בפרמייריז של המפלגה הרפובליקאית במחוז הבחירה שלו, במדינת וירג'יניה, לא הרחק מוושינגטון. הוא הובס ע"י אקדמאי אלמוני, דייב בראט, חבר בזרם מסיבת התה. בראט, פרופסור לכלכלה במכללה קטנה בווירג'יניה, עקף את קנטור מימין והציג אותו כליברל בתחפושת, כתומך בחנינה למהגרים בלתי-חוקיים, וכחלק מהממסד הוושינגטוני, שזנח את בוחריו ודאג רק לקידום הקריירה האישית שלו, נראטיב טיפוסי של מתמודדי מסיבת התה.

תבוסתו היא ניצחון ענקי לזרם מסיבת התה, האגף הימני-קיצוני של המפלגה הרפובליקאית, והיא צפויה להעמיק את השסע בין הממסד הרפובליקאי, המתון יחסית, לבין גרעין התמיכה הקשה של האולטרה-שמרנים במפלגה. על פי הערכות, ההישג של מסיבת התה יחזק את מחוקקי הימין הקיצוני בקונגרס ויוציא מכלל אפשרות כל שת"פ בין בית-הנבחרים לבין הסנט, שנמצא בשליטת הדמוקרטים. (בלאו הכי, בית-הנבחרים טירפד בשנה וחצי שחלפה כל יזמת חקיקה שיצאה מהבית הלבן ו/או הסנט).

אחד מההיבטים המדהימים של המהפך הוא, שקנטור שפך על הקמפיין שלו יותר ממיליון דולר; בראט הוציא 100 אלף דולר בלבד. זה לקח חשוב, שמעלה בזיכרון את עשרות מיליוני הדולר ששפך שלדון אלדסון במערכת הבחירות ב-2012 על מועמדים רפובליקאיים לנשיאות ולקונגרס, בכללם ניוט גינגריץ' ומיט רומני. כמעט אף אחד מנתמכי אדלסון לא הגיע לקו הגמר.

היבט מדהים אחר בתבוסת קנטור הוא, שאיש לא ציפה לה. סקרים פרטיים שערך צוות הבחירות של קנטור ניבאו לו ניצחון בהפרש של עשרות אחוזים. גם סקרים פומביים של כלי תקשורת ניבאו לו ניצחון, אם כי בהפרשים קטנים יותר. היו כמה סימני אזהרה, אך קנטור זיהה אותם מאוחר מדי. רק בשבוע שעבר הוא החל לפעול בקדחתנות, ואז כבר היה מאוחר. הוא קיבל 44% מהקולות, ויריבו - 56%. לקנטור נותרו כשישה חודשי כהונה עד הבחירות לקונגרס, בנובמבר, שבהן לא יוכל להשתתף.

בסופו של דבר, קנטור חי על חרבו השמרנית ומת עליה. עליתו היתה מטאורית. הוא נסחף לעמדות מנהיגות בבית-הנבחרים ע"י הגל הגדול של זרם מסיבת התה ששטף את ארה"ב ב-2010. הוא הגיע לתפקיד השני במידרג הבכירות בבית-הנבחרים בתוך 13 שנות כהונה ואנליסטים רבים ניבאו שהוא יהיה היו"ר הבא של בית-הנבחרים במקומו של היו"ר הנוכחי, ג'ון ביינר, אולי כבר ב-2015. קנטור הציג את עצמו כדור הצעיר של מפלגתו, כפני העתיד שלה. ב-2012 רווחו הערכות, שהמועמד הרפובליקאי לנשיאות, מיט רומני, יבחר בו כסגנו - סגן הנשיא הראשון בתולדות ארה"ב.

קנטור, ידיד אישי של רה"מ בנימין נתניהו, התגאה תמיד ביהדותו. הוא נהג לומר שהרקע שלו , נכדם של מהגרים יהודיים ממזרח אירופה, עיצב חלק מהשקפותיו. בעיצומה של עלייתו לפסגת הקונגרס, הוא חיזק את קשריו עם היהדות ואפילו למד גמרא עם רבנים.

ידידותו לישראל ותמיכתו בה הן ללא סייג. כך, למשל, לאחר שנפגש עם נתניהו בנובמבר 2010 הוא פרסם הצהרה שבה נכלל המשפט הבא: "קנטור הדגיש (באזני נתניהו, ר.ד.) שהרוב הרפובליקאי החדש בבית-הנבחרים ישמש משקל נגד לממשל שהיה עד עתה שלטון של מפלגה אחת בוושינגטון". ההצהרה כולה עסקה בישראל ובנושאים שקשורים בה ולפיכך נתפס המשפט על "משקל נגד" כיזמה של מחוקק יהודי לתמוך בישראל נגד מדיניות הממשל האמריקאי.

הצהרת קנטור עוררה ביקורות רבות ואפילו העיתונות היהודית ציינה אז, שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמנהיג אופוזיציוני כמו קנטור מבטיח לתמוך במדינה זרה נגד נשיא ארה"ב. ב-2010, ניסה קנטור לבודד את הסיוע האמריקאי לישראל ממגמת קיצוצים בסיוע החוץ בכללו, שהחלה להסתמן אז בעקבות עליית זרם מסיבת התה, שתומך בדרך כלל במדיניות חוץ בדלנית.

בתחילת 2014 היו פרסומים במדיה על חשדות שלפיהם הרב יאשיהו פינטו העניק באופן ישיר או באמצעות מקורביו תרומות לקנטור (וגם לציר הדמוקרטי אנתוני וויינר).