על רקע הנתונים על האטה במשק, רושמת ממשלת ישראל עודף תקציבי של 800 מיליון שקל מתחילת שנת 2014, כך עולה מנתונים שפרסמו היום (ג') משרד האוצר ורשות המסים.
על פי הנתונים, בחודש מאי 2014 בלבד נרשם עודף תקציבי של כ-2 מיליארד שקל, זאת לעומת 1 מיליארד במאי 2013, וגירעון מצטבר של 6.5 מיליארד שקל בחודשים ינואר-מאי 2013.
הנתונים מפתיעים במיוחד לנוכח הנתונים שהתפרסמו בשבועות האחרונים, המצביעים על החרפת ההאטה בצמיחה במשק, לרבות הקיפאון בצמיחת התמ"ג העסקי, וגם הירידה בהשקעות במשק ובצריכה הפרטית לנפש (רמת החיים).
מהנתונים עולה עוד, כי הגירעון המצטבר צנח לרמת שפל של 2.4% תמ''ג בלבד, כאשר מגמת הירידה בגירעון המצטבר (הגירעון בראייה של 12 חודשים האחרונים) נמשכת ברציפות מאז מארס 2012, אז עמד הגירעון המצטבר על 4.4% תמ"ג. רמה נמוכה כזו של גירעון לא נרשמה מאז 2008, ערב פרוץ המשבר הפיננסי העולמי.
נזכיר, כי יעד הגירעון לשנת 2014 עומד על 3% תמ"ג, כאשר הגירעון הנוכחי הוא נמוך בחצי נקודת האחוז או ב-5 מיליארד שקל.
רוב הקטנת הגירעון מוסברת בהמשך הגידול בגבייה ממסים, שהגיע במאי 2014 ל-22.5 מיליארד שקל - עלייה ריאלית של כ-3% לעומת חודש מאי 2013.
הנתונים הללו אינם מתיישבים עם נתוני גביית המסים והתפתחות הגירעון, לרבות הנתונים הבאים: זינוק חד של 16.5% בגביית מע"מ לעומת מאי 2013 (חלק מוסבר בגלל חג הפסח) וגידול של יותר מ-8% אם מנכים את העלאת שיעור המע"מ ל-18.5% אשתקד; עלייה של 16% בכלל המסים העקיפים; גידול של כ-5% בגביית מס הכנסה משכירים לרמה של 6.7 מיליארד שקל לעומת מאי אשתקד; זינוק של 12.6% בגבייה מעצמאים; ואף עלייה של כ-4% ממס הכנסה חברות בניכוי עסקה שבוצעה במאי 2013.
חוסר ודאות בתמונת המאקרו
לאחרונה הדגישו חברי הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, כי חוסר הוודאות בתמונת המאקרו הייתה גבוהה במיוחד וקיימת אי עקביות יוצאת דופן בין הנתונים, ולפיכך, החליטו שלא לבצע שום שינוי במדיניות עד התבהרות התמונה.
בבנק ישראל הסבירו היום כי הנתונים מתייחסים לשנת 2014 ועמדת בנק ישראל המוצהרת היא כי הממשלה תשיג את יעד הגירעון לשנת 2014 (העומד על 3% תמ"ג). עם זאת, לגבי שנת 2015 נוצר "בור" של 18 מיליארד שקל שכדאי לטפל בו באמצעות העלאת מסים ובמידה פחותה יותר בקיצוצים, שכן, רמת ההוצאה האזרחית בישראל היא השנייה הנמוכה בקרב מדינות ה-OECD, כאשר שיעור המיסוי הישיר כאחוז מהתמ''ג קרוב לממוצע. כמו כן, בבנק ישראל מתנגדים להגדלת יעד הגירעון.
במשרד האוצר סירבו להתייחס לסוגיית העלאת מסים עתידית במסגרת תקציב 2015 לצורך טיפול הגירעון, אך בשיחה עם שר האוצר, יאיר לפיד, הוא אמר ל"גלובס" כי הוא "לא יעלה מסים". עם זאת, הוא ביקש לנתק את הצהרתו מהנתונים שהתקבלו היום, שכן הם מתייחסים לשנת 2014 וכעת הוויכוחים הם סביב תקציב 2015 ולא יהיה אחראי לקשור בין הדברים. נזכיר, כי באוצר סבורים כי יש לטפל בעודף ההתחייבויות שקיימות והגדלת הגירעון שנובעת ממנו באמצעות הגדלת יעד הגירעון וגם באמצעות קיצוצים.
אלא שהנתונים השייכים למאי אינם מנותקים מהמגמה שנראית עד כה מתחילת השנה: בחודשים ינואר-מאי הגבייה בפועל גבוהה מהתחזית ב-4.2 מיליארד שקל (כולל אגרות), מתוכם כ-800 מיליון שקל בגין גבייה מחברת אינטל, כפי שנחשף ב"גלובס" לפני כחודש. כמו כן, הכנסות רשות המסים בחודשים ינואר-מאי הסתכמו ב-106.4 מיליארד שקל, לעומת 95.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה ריאלית של יותר מ-10%.
ברשות המסים מבקשים להדגיש כי למרות שנתוני המגמה מצביעים על עלייה של כ-4% בגבייה בשנתיים וחצי האחרונות, בששת החודשים האחרונים צמיחת הגבייה הואטה ל-3% בלבד, בעקבות קיפאון במסים ישירים ואחרי גידול מואץ קודם לכן.
עוד נתון מעניין המשקף את הפעילות בשוק ההון: הגבייה משוק ההון זינקה ב-26% במאי 2014 והסתכמה ב-384 מיליון שקל, זאת עקב זינוק חד של 151% בגבייה מניירות ערך ולמרות הצניחה החדה בסך כ-22% בגבייה מריבית.
הגירעון הממשלתי
הכנסות המדינה ממיסים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
