חופשה בחו"ל: החיים הטובים בבירת פרובנס שבצרפת

ב"פרומאנד" שבשדרות קור מיראבו (Cours Mirabeau) היפות שבמרכז העיר אקס-אן-פרובנס (Aix En Provence, ובקיצור Aix), בירתו העתיקה של חבל פרובנס שבצרפת, היה ברור מאוד למי יש יותר כבוד. האצילים הילכו בצד השמאלי, זה שזכה לאור השמש ובו היו בתי הקפה המהודרים. הצד הימני, המוצל, היה שייך לנובורישים, המתעשרים החדשים, ובו בתי עסק ומסחר. והעניים? אלה בכלל לא הורשו לצעוד בשדרות החדשות והחגיגיות, הצעקה האחרונה של אדריכלות התקופה, המאה ה-17.

אחד הבניינים המרשימים הניצבים בשדרה עד עצם היום הזה הוא הבנק, הממוקם בצד השמאלי, המוצל, הנובורישי. הבנקאי היה כמובן מתעשר חדש, בניגוד לבני המשפחות הוותיקות והמכובדות שנמנעו בתוקף מעיסוקים לא מכובדים כגון עבודה לשם פרנסה. "טוב לבנק להיות בצל", אמר הבנקאי לאצילים הסנובים, "שכספכם לא יימס חלילה". בדיחה נובורישית אחרת התייחסה לשני הטיטאנים המפוסלים בחזיתו של אחד הבניינים המפוארים בשדרה, נושאים את משקל הבניין על כתפיהם. "אלה שני היחידים שעובדים בשדרה הזו", נאמר עליהם.

אקס אן פרובנס נהנית ממוניטין של עיר החיים הטובים כבר יותר מאלפיים שנים, עוד מהימים שבהם הרומאים משלו בה: יש בה אתר ספא עם מעיינות מים חמים ומרחצאות, ושפע של מזרקות יפהפיות, גנים, מסעדות ובתי קפה; עיר של יינות, שוקי פירות וממתקים (שהמפורסם שבהם הוא הקאליסון (Callisson), הממתק המסורתי של העיר, הנחשב עד כדי כך, שחוגגים לכבודו פסטיבל מיוחד.

לא רק שדות לבנדר

כ-4,000 תיירים בשנה מגיעים מישראל לאקס. האזור היה תמיד אהוב מאוד על ישראלים (ולא רק עליהם, כמובן), אבל מאז שהתחילו בשנים האחרונות הטיסות הישירות למרסי ולניס, שמקיימות אל על ואייר פרנס, גבר זרם המטיילים מהארץ, הקופצים אפילו לנופש של כמה ימים.

מיקומה המרכזי של אקס - במרחק נסיעה קצר מהעיר ארל (Arles), מהעיר ההיסטורית אביניון (Avignon) וכמובן ממרסי, ושוקי הפירות, הירקות, הפרחים והעתיקות סביבה הם טעם נוסף לבלות בה חופשה נחמדה. אוניברסיטת אקס-מרסי, בעלת מספר התלמידים הגדול ביותר כיום בצרפת, תורמת לאווירה הצעירה של המקום.

אקס שוכנת בסך-הכול כשלושים קילומטרים מצפון למרסי. המרחק הקצר מאפשר לגלות את האזור בזריזות, גם בחופשה קצרה. אך כדי ליהנות באמת מאקס ומהעיירות הקטנות ושובות הלב סביבה, מומלץ להגיע לשבוע שלם של טיולי כוכב בין נופים וטבע, טירות, כרמים ויקבים. למשמע השם "פרובנס" עולים בדמיון מיד שדות לבנדר סגולים וחמניות זהובות בנוסח ואן גוך, אבל האמת היא שיש בה הרבה הפתעות ודברים מוכרים פחות. "אם בשנים קודמות התמקדנו בתיירות המסורתית - העיר העתיקה של אקס, המרחצאות הרומיים שבה, אדריכלות הבארוק והאחוזות - כיום אנחנו שואפים לפתוח לתיירים צוהר לתיירות העכשווית באזור", אומרת מארי ז'וזה בירו מונפלאז, מנהלת השיווק של לשכת התיירות, המייצגת בנוסף לאקס עוד 35 ערים ועיירות בסביבה, "כלומר - תרבות, בילויים, לייף סטייל, ספא ועינוגי מטבח".

לשכת התיירות באקס מציעה כיום סיורים מודרכים בנושאי תרבות וטבע, אמנות החיים, יין, מורשת וגסטרונומיה, וניתן לרכוש כרטיסים משולבים למסלולי טיול רגליים וברכב. אחת האטרקציות המרכזיות בסצנה התרבותית השוקקת שבה היא הפסטיבל הבינלאומי הנחשב לאמנות, Festival International d'Art Lyrique, שמתקיים בעיר מדי קיץ ומושך אליו מבצעים נודעים וחובבי מוזיקה מרחבי העולם. במסגרת הפסטיבל מועלה מגוון של יצירות, מקלאסיות ועד מודרניות, והפקות של אופרות שונות בעיצוב חדשני ותפאורה אוונגרדית.

ה-שגריר של אקס היה ונשאר הצייר הנודע פול סזאן, שנולד וחי בה מאמצע המאה ה-19. מוזיאון פול סזאן, שהורחב מאז הקמתו פי שישה, ומשתרע כיום על 4,500 מטרים רבועים, עבר שיפוץ נרחב, ומיולי ועד אוקטובר תיערך בו תערוכה בינלאומית שבה יוצגו יצירות נדירות מהאוסף הפרטי הנחשב של הנרי פרלמן, הכולל ציורים של המאסטרים הגדולים.

בעקבות סזאן הוקם מסלול טיול מיוחד, הכולל את האתרים שבהם חי ועבד האייקון - בית משפחתו, הסטודיו שלו, האטליה (Atelier Cezanne) שלו, והנקודה מול הר סן ויקטואר שממנה הרבה לצייר את ההר - אתרי חובה לכל חובב אמנות. מן העיר יוצאים סיורים שונים בעקבות האמן, שבהם ניתן להשתתף במסלולי חידות על-אודותיו, בסדנאות ציור בנופים שבהם צייר, להשוות אותם לציוריו וללמוד באמצעותם על דרכו האמנותית.

המלך שאהב יהודים

ויש גם נקודה יהודית, ואפילו עתיקה ומעניינת. משערים שיהודים הובאו לאזור עוד בימי האימפריה הרומית כעבדים וכסוחרים, ועל-פי עדויות ארכיאולוגיות יהודים חיו כאן ככל הנראה כבר החל במאה הראשונה לספירה. על-פי אגדות מאותה תקופה, הם אף עסקו בייצור יין בכרמים סביב העיר אביניון, בשותפות עם חיילים רומים משוחררים.

עדויות להתיישבות יהודית בימי הביניים נמצאות כבר בכתביו של הנוסע היהודי בנימין מטודלה, שביקר באזור בסמוך לשנת 1165 וידע לדווח על מאתיים יהודים החיים בעיר ארל ועוד כ-300 במרסי. על-פי רישומים במועצת אקס אן-פרובנס, ב-1341 כבר חיו בעיר 1,205 יהודים (כ-10% מכלל האוכלוסייה), והם הורשו להחזיק בית כנסת ובית קברות בתמורה למס שנתי לארכיהגמון של העיר. במאה ה-14 הם כבר ניהלו מרחצאות תרמיים ליד מעיין שהיה בבעלות הקהילה, ועסקו במסחר בתבלינים, במשי ובשעווה.

שכונת היהודים עמדה לא הרחק מהקתדרלה בפרבר סנט סובר וברחוב היהודים. במאה ה-15 רדפה האינקוויזיציה את היהודים. הם הוכרחו לעטות אות קלון ונערכו בהם פרעות. רק בתקופת שלטונו של המלך רנה הראשון, המכונה ולא בכדי "רנה הטוב", בוטלה הגזירה. ב-1463 הוציא המלך רנה צו שהכריז כי יש לספק ליהודים הגנה שלטונית.

כשהתלוננו בפניו יהודים כי ילדה יהודייה הוטבלה לנצרות בניגוד לרצונה ולרצון הוריה, הורה רנה לסגור את אגן הטבילה בכנסיית סט. מרטין, למורת רוחם של בני הקהילה. רנה היה מעריץ אמנות, אספן אמנות, פטרון של אמנים וצייר חובב בזכות עצמו. ספרייתו כללה ספרים בתחומים רבים ובשפות שונות, בהן גם עברית וערבית.

הקץ על קהילת יהודי אקס הגיע בשנת 1501. רבים מיהודיה עברו לאביניון. גל של שמד עבר על היהודים, והם הוטבלו בכוח ואולצו להתנצר. לאחר המהפכה הצרפתית סופחה אביניון לצרפת וכמה מיהודיה חזרו לאקס אן-פרובנס. על ההיסטוריה היהודית בעיר מעידים בית כנסת שנבנה ב-1836 (ונמכר ב-1957) ושלטי רחובות עתיקים.

החיים היהודיים מרוכזים בה כיום ברחוב ירושלים (Rue de Jerusalem), שם שוכן בית כנסת שנבנה אחרי מלחמת העולם השנייה. בקרבתו נמצא המרכז התרבותי-קהילתי שהוקם לזכרו של המלחין היהודי המפורסם בן העיר, דריוס מיו.

כחלק ממאמציה לקדם תיירות מישראל ולכבודה של המורשת היהודית העתיקה באזור, הפיקה לאחרונה לשכת התיירות של פרובנס חוברת מיוחדת (בעברית ובאנגלית) בנושא. נוסף על הפרק שעוסק בהיסטוריה של יהודי פרובנס, החוברת מכילה מידע רחב על אתרים, על תחנות ועל מסלולים בעקבות המורשת היהודית בפרובנס. במקומות כמו העיירה הימיביניימית טרטס (Trets) או בעיירה טאראסקון הימיבניימית (Tarascon) אפשר למצוא רחובות המצביעים על זיקתם היהודית של תושביה.

בעיירה קרפנטרהCarpentras) ) נמצא בית הכנסת העתיק ביותר בצרפת, אשר נבנה ב-1367 ועדיין מתקיימות בו תפילות קבועות. באביניון, בקומותיו התחתונות של בית כנסת מן המאה ה-19 (שנבנה על חורבות בית כנסת עתיק שנשרף כליל), התגלה תנור לאפיית מצות מן המאה ה-14.

גם נוסטרדמוס, אותו אסטרולוג ורופא ממוצא יהודי, ששמו המקורי היה כפי הנראה מישל (מיכאל) דה נוסטרדם, נולד בפרובנס. הבית שבו נולד נמצא ברובע היהודי העתיק של העיר סנט. רמי דה פרובנס, אך לא ניתן לבקר בו כיום. במוזיאון של ארל מוצגים שרידים של מורשת יהודית, בהם מצבות עם כתובות בעברית מימי הביניים. מעניינת במיוחד מצבת קבר מפוסלת מהמאה הרביעית, המתארת את סיפור העקידה.

בסוף 2012 נחנך במתחם לה מיל (Camp des Milles) הצמוד לאקס, מוזיאון מיוחד במינו השוכן באתר שבו פעל מפעל לייצור לבנים ורעפים. בין 1939 ל-1942 שימש המקום כמחנה מעצר ליהודים ולאחרים, לפני העברתם למחנות ההשמדה. במחנה רוכזו גם אמנים ידועים ממרכז אירופה, בהם מקס ארנסט, האנס בלמר ואחרים, וציורי הקיר שהותירו במחנה זכו לפרסום עולמי, ומהווים עדות מזווית מעט אחרת על מלחמת העולם השנייה ועל השואה.