עמדנו מעל התל, מביטים בהשתאות אל הים שהחליף גוונים של כחול, כשבמקביל השמיים החליפו צבעים של זהב. המראה היה מהפנט, ותהיתי אם גם תושבי העיר הקדומה דור ידעו להעריך את האוצר שנפל לידיהם, עוד לפני כ-4000 שנה. סביר שכן. אחרי הכול, דור היא עיר נמל עתיקה שקמה לחופו של מפרץ טבעי. האזור כולו התברך במפרצים שכאלה עם תנאים נוחים, וכך באופן טבעי קם שם נמל, ששימש את נתיב הסחר במזרח הים התיכון.
בימים ההם, שטו ספינות הסוחר סמוך לקו החוף ורבי החובלים דאז, בהיעדר טכנולוגיה מתאימה, לא העזו לחצות ים "שלם". את עצירות הביניים, בעיקר בזמן סערות, עשו במפרצים טבעיים מוגנים, כמו זה של דור. לכן עגנו במקום ספינות רבות, התפתח בו נמל ובעקבותיו קמה העיר. המיקום האסטרטגי הפך את דור לעיר נמל חשובה ולציר מרכזי בנתיבי השיט. במשך שנים רבות היא הייתה בשליטה עברית, אבל כמו כל ארץ ישראל, ידעה גם דור תהפוכות ושליטים רבים, וכל תקופה הותירה בה חותם ייחודי.
התחלנו את הטיול בתל דור מדרום, מהחוף היפה של מלון נחשולים, אבל במקום לטפס למרומיו, בחרנו ללכת מערבה, על קו המים המפורץ, המלא שוניות ופינות רומנטיות להפליא. הררי צדפים שהוטחו אל החוף נערמו לגבעות וכיסו את החוף. יופיו הייחודי של האזור הוא בהשתנות החוף, שהופך מחוף חולי לחוף סלעי-כורכרי דרמטי.
המדרון הדרומי עטור חפירות ארכיאולוגיות וממצאים שמבצבצים מהקרקע, ואינם אלא חלק מזערי ממה שמסתתר מתחת לפני השטח. בקצה הבליטה היבשתית שנשלחה כמו לשון אל הים, ראינו מעין בריכות חצובות במים נשלטות בגווני טורקיז.
בהמשך ניצבו שרידיו של מבצר צלבני מימי המלך ריצ'רד לב ארי ("רק" בני כ-900 שנה), וכשהמשכנו להקיף את הבלט היבשתי והגענו למפרץ הבא, עמדנו מול שרידי חומה אדירה, מורכבת מאבני ענק, שהיו חלק ממערך הביצורים של העיר.
החומה, כמו גם מרבית הממצאים שרואים בשטח, הם מהתקופה ההלניסטית והרומית (לפני 2000-2300 שנה בערך). שרידי התקופה הישראלית (לפני כ-3000 שנה) נמצאים בחלק המזרחי, או שקועים בים, ומעט משרידי התקופה הביזנטית (מלפני 1500 שנה), שמרביתם נמחקו עם השנים, נמצאים צפונה יותר. חלקים רבים בתל נחפרו, אך כוסו בהיעדר תקציב לשימור ולשיקום.
את היופי ואת השלווה כדאי לספוג בהליכה, ולטייל על הרכס בשביל המסומן אדום או לשוטט על קו המים ולהתענג מהשרידים המונומנטליים, מהמפרצים, המערות, הלגונות, הסלעים ומהשוניות הקסומות, וגם משלל בעלי חיים בים ובאוויר. מי שרוצה להתעמק יכול להצטרף לסיור מודרך (בתשלום) עם קורט רווה, תושב קיבוץ נחשולים שהוא ארכיאולוג (ימי ויבשתי) ומחלוצי החופרים בתל דור, שגילה וחפר אותה במהלך ארבעת העשורים האחרונים.
כמומחה הוא מלא כרימון בידע נפלא, ומספר בהתרגשות איך מצא בים 28 ספינות טרופות, שרידים מימי שלמה המלך, תותחים ונשק של צבא נפוליאון ששקעו כשנסוג למצרים. חוץ מזה, הוא יגלה לכם שבתל נמצאו המטמון הגדול בארץ (מטבעות ותכשיטים), פסיפס זכוכית ייחודי, חותמת של אלכסנדר הגדול ובזיליקה ביזנטית עצומה. לאורחי מלון חוף נחשולים הוא מקיים סיורים מדי שבת בשעה 11:00, ללא תשלום (טל' 052-2796695).
הממצאים שנתגלו בחפירות, מוצגים במוזיאון המזגגה שבקיבוץ השוכן במבנה מדהים ביופיו, שמקפל בתוכו את ימי ראשית הציונות. הברון רוטשילד ביקש להקים בארץ תעשייה אירופית ולייצר זכוכית, והקים את מפעל הזכוכית הראשון בארץ שנחנך ב-1893. אבל שוד ושבר, בשל הרכב החול כשל המפעל וסגר שעריו ב-1896. כיום מוצגים במוזיאון פריטים מרתקים: דגמי רימונים, כלים צלבניים, כדים עתיקים, קמעות, אוסף בליסטראות ושלל עוגנים מתקופות שונות שמציגים את ההתפתחות הטכנולוגית.
אחד הנושאים שבהם הוא נוגע, הוא תעשיית הארגמן והתכלת שידועה מהמקרא. אזור דור היה ידוע כבית גידול לשלושה מיני ארגמונים - חלזונות שמהם הפיקו ארגמן ותכלת. היהדות אסרה על ייצור צבע תכלת מן הצומח, אז הפיקו אותו מבעלי חיים. לחלזונות היו בלוטות עם תרכיז צבע ונדרשה כמות גדולה כדי להפיק צבע לגלימת המלך, למשל. לכן שימש הצבע את העשירים והתכלת נועדה לפרוכות במשכן, לבגדי הכהן במקדש ולגדילי הציציות (ב'-ה' 09:00-14:00, שישי עד 13:00, שבת בתיאום. 10-20 שקלים לאדם, טל' 04-6390950, www.mizgaga.com).
חובבי ים יכולים לצאת להרפתקה ימית במועדון הצלילה הרוח הצפונית שבקיבוץ. אפשר לבחור בצלילה ארכיאולוגית אל החפירות ואל השרידים הארכיאולוגיים בתוך הים, שהיא הרפתקה יוצאת דופן (180 שקלים, כשעתיים, מגיל 8). אם אתם אקסטרים לייט, צאו לשיט קיאקים זוגי שלאורכו תחוו צלילה, שנירקול סמוך לספינה טרופה או פיקניק כיפי על החוף הציורי (www.northern-wind.com).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.