"הנושא שמדיר שינה מעיני הוא שחצי מאזרחי ישראל מרוויחים פחות מ-6,000 שקל בחודש. זהו השכר החציוני, והוא זה שקובע ולא השכר הממוצע שעומד על 9,000 שקל בחודש. זו לא פגיעה רק בשכבות החלשות. גם העשירון ה-7, מעמד הביניים פלוס, מצוי כל חודש בגרעון של 1,000 שקל, עם הכנסה של 14 אלף שקל והוצאה של 15 אלף שקל. אתה עושה הכול נכון, תורם לצבא ולמדינה, עובד קשה ולא מצליח להתקיים פה" - כך פתח שר הכלכלה נפתלי בנט את דבריו הבוקר (ד') בכנס אילת של לשכת רואי החשבון.
בנט ציין, כי במציאות הזאת ישנם שני פקטורים שמשרד הכלכלה פועל לטפל בהם: הורדת יוקר המחייה והעלאת הפריון, והמשכורת שנגזרת ממנו. "אנו פועלים עכשיו לעידוד היזמות - שיותר אנשים יפנו לעידוד היזמות גם בשלבים יותר מאוחרים בחיים. במקום שאנשים יצטרפו לחברה קיימת שיקימו עסקים ומפעלים. למה זה חשוב שיותר אנשים יקימו עסקים? רוב המשרות החדשות שנוצרות במשק הן בחברות חדשות בנות 5 שנים ומטה. אותן חברות האפליקציות הקטנות הן שיוצרות את המשרות, והמשרות בהן טובות יותר מבחברות הוותיקות".
לדבריו, צריך ליצור אווירה אוהדת ליזמים צעירים. "אנחנו צריכים להפוך את היזמים לגיבורי תרבות, כי הם באמת הגיבורים ששמים את עצמם בפרונט ולוקחים את הסיכון להיכשל. 50% מהעסקים החדשים הרי נכשלים", אמר.
בנט ציין עוד כי יתרון נוסף בהקמת חברות חדשות זה בהורדת הסיכון במשק. "העידן הזה של להיכנס בגיל 23 לחברה ולצאת ממנה בגיל 67 כבר נגמר. כדי מאד מבחינה אישית ומבחינת המשק 'לפזר את הביצים'. הדור הצעיר חייב כל הזמן להשקיע בבניית הערך העצמי, ללמוד במהלך השנים. זה אולי טוב אולי רע, אך זו המציאות". לטובת הנושא, אמר בנט, "הממשלה צריכה להפריע פחות", כאשר לדבריו, הבעיה המרכזית היא אובר רגולציה.
"הרגולציה בישראל נוראית. חוויתי את זה כיזם, וגם אשתי כאשר הקימה עסק. מאז שנכנסתי לתפקיד אני יוצר רגולציה חדשה. הבירוקרטיה נורא קשה פה. כל רגולטור פועל למטרות טובות וכל הנחיה ורגולציה היא הגיונית בפני עצמה אבל החיבור שלהם ביחד הוא בלתי אפשרי. אנחנו רוצים ליצור משטר רגולטורי מינימלי לחברות חדשות".
לדבריו, משרדו פועל משמעותית לצמצום הרגולציה בישראל. "יש לי כבר קלסר של קילו וחצי של רגולציה שבלמנו. אבל השלב היותר קשה זה לקלף אחורה רגולציה", אמר והוסיף: "אני מדבר על ליצור משטר רגולטורי מיוחד, שב-5-10 שנים הראשונות של עסק חדש תהיה מינימום רגולציה, מעין הגנת ינוקא, ואחרי כן, כל הג'יפה הזו תעוף על החברה או העסק. תנו להם לעמוד על הרגלים רגע. רגולציה זה פחות או יותר זהה בין חברה קטנה לגדולה. זה גדל במידה קטנה עם גודל החברה. הנושא הראשון זה ליצור רגולציה לייט בשנים הראשונות של העסק".
בנט התייחס בהמשך דבריו גם לצורך בהקלות במתן אשראי לעסקים קטנים, ובפעילות משרד הכלכלה לטובת הנושא. "ישנה קרן ערבות לעסקים קטנים ובינונים, שהייתה אחראית אשתקד ל-400 מיליון שקל ערבויות. השנה זה עלה ל-2 מיליארד שקל של ערבויות. יש גם הטבה מיוחדת לעסקים חדשים- 85% ערבות במקום 75%. פתחנו לשנתיים שלוש הקרובות המון אשראי לעסקים הקטנים והבינוניים". לדבריו, "הדבר ינגוס גם בתקציב המדינה וכך ראוי, הרי לעיתים הסיכונים ממומשים".
בנט אף הצהיר כי בכוונת משרדו לפעול בנושא מתן הקלות במיסוי ושיעורי המס לעסקים קטנים, ולהרחיב את בסיס הדיווח על בסיס מזומן. לדבריו, עוד אין למשרד הישגים בתחום זה, אך השאיפה היא להקל על עסקים גם בהיבט זה.
"כל אלו", אמר בנט, "הם המפתח לעידוד היזמות במשק". בנוסף, אמר, הציבור חייב להיות יותר "ידידותי לתעשייה". כי "הם הצד הטוב במשק הישראלי". לדבריו, "יש אווירה כאילו מי שמייצר משהו בארץ הוא אויב הציבור, ואין טעות גדולה מזו. הם הגיבורים של החברה הישראלית. התפיסה הציבורית צריכה להשתנות. ההבדל בין טייקון לתעשיין טוב הוא שתעשיין טוב יוצר ערך ,לא מגלגל עסקאות מוניטריות. אנחנו חייבים להעלות את קרנם של בעלי העסקים, ובתחום התעשייה בפרט. המגזר הפרטי הוא זה שמרים את הכלכלה הישראלית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
