מיני-מבחן דרכים: הונדה סיביק טורר - מטען חריג

הונדה ספגה לא מעט חבטות בשנים האחרונות. רעידת האדמה הגדולה פגעה בלב האזור התעשייתי שלה, היאן היפני החזק שחק את יכולתה התחרותית. השילוב הקטלני הזה עיכב לתקופה ממושכת את תוכנית פיתוח הדגמים של החברה, אבל כיום, עם מפעלים בפעילות מלאה ועם מטבע נוח, נחושה החברה להדביק את הפער. אחד הדגמים החדשים של החברה מאז המשבר הוא ה- Tourer: גרסת הסטיישן של הסיביק האצ'בק האירופאית. הטורר החדשה לא נראית כמו מכונית משפחתית שעברה ניתוח פלסטי, אלא מציגה עיצוב דינמי ובעל אישיות נפרדת.

החרטום המשופע בחדות, הפנסים הענקיים והשמשה הקדמית, שנטויה לאחור בזווית חדה, דומים לאלה של הסיביק 5 דלתות הספורטיבית, אבל החלק האחורי עושה את עיקר הרושם עם גג שמשתפל מטה לעבר חלונות צרים ומושחזים וקשתות גלגלים ענקיות ושריריות.

להונדה תמיד היה מסלול לא שגרתי בהנדסת הרכב וגם הסטיישן הזו טומנת בחובה כמה הפתעות. למרות המראה הקצר-מוצק, היא מתהדרת בתא המטען הגדול ביותר בקבוצה עם נפח של 624 ליטר לפני קיפול המושב האחורי. המושב עצמו מתקפל לחלוטין לרצפה בהינף של מתג ומגדיל את נפח ההטענה כמעט פי שלושה. המרחב הפנימי לנוסעים הוא עדיין אחד הטובים בקבוצה, וגם מבוגרים מגודלים לא יתלוננו על מגבלות מרחב ברכיים במושב האחורי. תורמים לכך פתרונות יצירתיים כמו העברת מיכל הדלק מתחת למושבים הקדמיים ושימוש במתלה אחורי קומפקטי.

סביבת הנהג דומה לזו של הסיביק האצ'בק האירופאית עם שילוב מדורג בין תצוגה אנלוגית לצגים דיגיטליים מתחת לשמשה. העיצוב קצת מצועצע לטעמנו, אך בני הדור הצעיר נשבו בקסמיו. איכות הייצור ברמה גבוהה ובמיוחד בולט שדרוג משמעותי בבידוד רעשי החוץ.

מערכת ההנעה דומה לזו של משפחת הסיביק. למנוע ה-1.8 ליטר יש הספק נאה של 140 כ"ס, אבל הוא אינו מרגיש חזק ונמרץ יותר מהמנועים הטיפוסיים לפלח. התאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש מתבצעת ב-10.2 שניות, התיבה האוטומטית זריזה ומגיעה כסטנדרט עם מתגי שליטה ידניים על ההגה, השיוט על הכביש המהיר שקט, ובסך הכול תחושת הביצועים טיפוסית לפלח המשפחתי. כך גם תצרוכת הדלק (כ-15.4 קילומטרים לליטר).

על הכביש המכונית נעימה לנהיגה רגועה או נמרצת. מעט מאוד טלטולים חודרים לתא הנוסעים. ההגה אמנם עדיין קל אבל גם מדויק במידה ראויה, אחיזת הכביש טובה מאד והעמסת מטען רציני מאחור לא מקלקלת את האיזון הטוב.

הונדה סיביק טורר מאובזרת עולה בישראל 139 אלף שקל. זה מחיר גבוה בכ-10,000 שקל מהממוצע בקרב הסטיישנים האירופאים והקוריאנים הפופולריים בציים ומחיר דומה לזה של האוריס סטיישן ההיברידית, אבל היא נותנת תמורה ראויה בכל הנוגע לעיצוב, שימושיות תדמית ושמירת ערך.