אפילו במוחם המשונה של חולי הגה מתרוצצות קלישאות. ממש כך. הנה, משל, אחת מהן; בכל מיפגש עם מכונית יוקרה המתהדרת ביכולתה לחרוג מן האספלט אל אבק השוליים, עולה במוחו של חולה-ההגה המחשבה הקלישאית הבאה:
"וכי מיהו הכסיל שיכפה על המרצדס שלו (או ב.מ.וו., או אודי, או פורשה) להתפלש בבוץ ובאבק, בין סלעים וחרולים? מי האוויל אשר יתיר לטבע האכזר לשרוט, לחבוט ולהתעלל ביצורי הצמרת האלה? מי הדביל שיניח מכמני ממון ממונעים שכאלה על קרן-הצבי, בתוך צואת-פרות, וטרף קל לצפרניהם של קוצים ודרדרים?"
ובכן, אני הכסיל. אני האוויל. אני הדביל. כי בעוד הקלישאה דלעיל שבה ומטרידה את מוחי, אני מקפץ לי בין סלעים ומהמורות, מעיף חלוקי נחל ומעלה תימרות, מדלג בין שיפועים ובולע בזלזול בורות.
וכל זאת - במרצדס. פרימיום. יוקרה. יקרה. ואני נהנה. ומתרשם. ומצחקק בפליאה ובהתפעלות.
במחשב שנייה, למה פליאה? הרי האות G נכללת בשמו של הדגם החדש הזה. G בשפת מרצדס פירושו "שטח" (GELANDE, עם שתי נקודות מעל האות A). וזו גם האות שזכתה לתהילת עולם מוטורית-ג'יפאית בזכות ה-"מרצדס G-וואגן" המיתולוגי, שלמרות גילו הוא עדיין הג'יפ האולטימטיבי, הן ביכולותיו והן בתדמיתו.
וכך אני ממשיך להתיז אבק על כל סביבותיי, לקפץ כעז היפר-אקטיבית במהירות מכובדת ומעלה, ורק קולו המתורבת של המנוע נשמע. אולי גם קצת רחש של צמיגים הלוחכים את אמא אדמה. שום ציוץ-ברגים, שום רטט פח, שום חריקת צירים או צרצור איברים רפויים. הכול מהודק. מדויק. כאילו נוצקו כל אברי המכונית יחדיו. ושוב אין מקום לפליאה. הרי גם האות L מצויה בשמה של המכונית. ו-L זה "לוקסוס", לא? למען האמת, אינני יודע אם זו אכן משמעותה ב"מרצדסית". אך למשמע הדממה במכונית בה אני יושב - בהחלט כך ראוי שיהיה. ומי כאנשי מרצדס יודעים למלא את המלה "לוקסוס" בתוכן משכנע. החל באיתנות ההרכבה, דרך עיצובי הפנים והחוץ, האלגנטיות של לוח המחוונים, מערכת השמע, ועזרי הבטיחות והנהיגה.
וכל החבילה המרשימה רובצת לה על פלטפורמה לא גדולה. בעצם, כמעט הפלטפורמה הקטנה ביותר של הקונצרן. ומכאן האות A שטמונה גם היא בשם הדגם. וה-A הזאת, יחד עם צמד אחיותיה הנזכרות לעיל, יוצרים את מלוא שמה של הברייה החדשה: GLA. מרצדס ג'י-אל-אי. זו המכונית בה אני מקפץ לי בין הרים ובין סלעים, ונהנה מכל רגע. עושה רושם שגם היא.
בלגן השמות והתארים שמערפל בשנים האחרונות את עולם הרכב, מאפשר (מחייב?) להעניק לג'י-אל-אי את כל השמות הבאים: "רכב פנאי, קומפקט, קרוס אובר, SUV, האצ'בק, קופה, אסטייט, פרימיום"...
אבל אני קשיש שמרן. לא מבין את רוב המלים הללו. (מה זה לעזאזל "קרוסאובר"? נשמע כמו שם אלגנטי ליציאה מן הארון...). בכל אופן, לדידי מדובר בסטיישן קצת מוגבה, שבגרסת ה-4X4 שלו יודע גם לבלוע שבילים די קשוחים, בקלות ונינוחות מרשימים.
ה-GLA היא אחותה הצעירה של ה-CLA שהושקה לא מכבר. להיט גדול שקנה לבבות רבים בעיצובו המוקפד, אשר ניסה - וגם הצליח - לחקות את ההצלחה הצורנית והמסחרית של המרצדס CLS המרהיבה. לטעמי, עיצובה של האחות הצעירה מוצלח מעיצובה של האחות הבכירה. הוא הרמוני יותר, נדיב יותר, יעיל ושימושי יותר, ולכן - לפחות לדעתי - גם אסתטי יותר. אין ב-GLA את אותה תחושה שהעיצוב שילם מחיר קצת מופרז כדי לשמור על עיצוב קופה מחודד.
קטע השטח, ראוי להדגיש, לא היה אתגר של עבירות. זה היה אתגר של סבילות ונינוחות. כל מכונית משפחתית סבירה היתה צולחת אותו, אך רובן היו עושות זאת בגניחות קורעות לב ומותירות מאחוריהן שובל של חלקי מכונית מעונים. המרצדס הזאת - מנוע דיזל 170 כוחות סוס חלק כמשי, ותיבת הילוכים כפולת מצמדים בת 7 הילוכים - לא הנידה טמבון, לא הרעידה כנף, לא הגירה אפילו טיפה אחת של זיעה. גמאה את מלוא המסלולון בדממה מוחלטת ויעילה, במפגן מאוד משכנע של איתנות, אמינות, יעילות ונחת.
קטעי הכביש היו משכנעים עוד יותר. לא פלא. כי אל האותיות GLA הצטרפו עוד שלוש אותיות: AMG. המשביח הרשמי ורב המוניטין של דגמי מרצדס, זה ההופך כל מרצדס "בעלבתית" לחיית כבישים משוכללת ומהירה. מעוטרת בכל עיטור קרבי אפשרי, מספוילר זקור על האחוריים, דרך צמיגי ספורט נמוכי חתך, בלמים באדום בוהק, אבחות צבע כחלחל להדגשת הגזרה הכרישית, משיכות מכחול אדומות גם סביב הגריל ועל דופן החישוקים - ה-GLA-45 AMG (זה שמה המלא).
היא יפהפיה שעצרה את העוברים והשבים על עומדם, ולא השאירה עין אחת אדישה. ועם 360 כוחות סוס, 45 קג"מ, גיר "ספידשיפט", הנעה כפולה ומיתלים שנועדו לדהירה - היא פשוט היתה מסחררת.
מ-0 ל-100 ב-4.8 שניות, אך לא בכך העניין, אלא בהתנהגות הכביש המופתית. וגם בפס הקול המדהים; נהמות, פיצוצים, שאגות, גרגורים, יבבות ורעמים... הכול כמובן מלאכותי להחריד (כמקובל בימינו), ובכל זאת נפלא לאוזן ולאדרנלין. קונצרט מרגש, פרי דמיונו הסוער של קומפוזיטור-מנועים מוכשר.
למרבה התוגה, שני המנועים דלעיל - 2.0 ליטר AMG עם 360 כו"ס, ו-2.2 ליטר דיזל עם 170 כו"ס, לא יגיעו (בינתיים?) לישראל. אך יהיה המינוע אשר יהיה, ותהייה ההנעה כפולה או קדמית בלבד, לדידי - מעלתה הגדולה של ה-GLA טמונה בהיותה מכונית... פשוט נכונה.
כמעט ואמרתי "מכונית הגונה". כי היא לא פוזה, ולא גימיק, ולא מופע ראווה של עיצוב לשם עיצוב. זו מכונית קומפקטית איכותית המצליחה להעניק שימושיות גבוהה, חדווה גדולה ויכולת גבוהה, מבלי שייפגם מרחב המחייה לנוסעיה, מבלי שיתכווץ תא המטען שלה עד כדי בדיחה, ומבלי לאבד כהוא זה מן החן של עיצובה העז ושובה הלב.
הכותב היה אורח של חברת מרצדס בספרד
מרצדס
חלק מהמתחרות
ב.מ.וו X1
בטווח שבין 219 ל-247 אלף שקל מציעה ב.מ.וו את הדור האחרון של ה-X1, שעבר חידוש השנה. הרכב גדול מעט מהמרצדס. ב-237 אלף שקל מקבלים את דגם הביניים עם מנוע 2 ליטר בהספק 184 כ"ס, שמאיץ מאפס ל-100 ב-7.7 שניות
אאודי Q3
ב-258 אלף שקל מציעה אאודי את דגם הביניים של ה-Q3 עם מנוע 2 ליטר טורבו בהספק 170 כ"ס ותיבה כפולת מצמדים. לדגם יש מומנט שופע והנעה כפולה והוא מאיץ מאפס ל-100 ב-7.8 שניות. בסיס הגלגלים קצר יותר משל מתחריו, אך הוא גבוה מהם
הונדה CR-V
מי שיוותר על מותג גרמני ימצא ב-250 אלף שקל את הדגם הבכיר והמאובזר של הונדה CR-V. ממדיו החיצוניים גדולים משל המתחרים ויש לו תא מטען רציני והנעה כפולה. מנוע ה-2 ליטר מאיץ מאפס ל-100 ב-12.3 שניות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
