האוצר משנה את מודל עמלות ההפצה בשוק הפנסיוני

לאחר תקופה ארוכה של בחינה, העביר אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר לאישור ועדת הכספים בכנסת את תקנות עמלות ההפצה על החיסכון הפנסיוני. זאת על מנת להפוך את הייעוץ הפנסיוני לציבור לפעילות ראויה מבחינת הבנקים.

במסגרת התקנות החדשות, האגף, שבראשותה של דורית סלינגר, משנה במידה רבה את מבנה העמלה שהיועצים הפנסיוניים - המעניקים ייעוץ פנסיוני מתמשך - זכאים לקבל מהגופים המוסדיים. הוא גם מאפשר לבנקים לקבל מחברות הביטוח עמלת הפצה בגין תיק ביטוח החיים הישן שבראשותן. זאת, מתוך תקווה להפיח חיים בתחום הייעוץ הפנסיוני בבנקים - שככלל מתקשה להתרומם.

במסגרת רפורמת בכר נקבעה לראשונה עמלת ההפצה אשר לה זכאים הבנקים, והיא נקבעה על 0.25% מהצבירה של החוסך, שלגביה ניתן הייעוץ המתמשך. כעת קובע האוצר, שהחל מ-2015 תעמוד עמלת ההפצה על 0.2% מ"הצבירה המיועצת", ועל 1.6% מהפרמיה השוטפת "לחיסכון המיועץ".

שינוי מבנה עמלת ההפצה רלבנטי לקופות הגמל, לביטוחי החיים ולקרנות הפנסיה. מנגד, לגבי קרן השתלמות אין שינוי בעמלת ההפצה, והיא תיוותר על רמה של 0.25% מהצבירה, ללא עמלת הפצה מההפקדות - וזאת משום שבקרן השתלמות אין דמי ניהול מהפקדה.

ההיבט המרכזי השני בתקנות האוצר נוגע לחובה שחלה על חברות הביטוח לחתום על הסכם הפצה שכולל תשלום עמלת הפצה גם תיק ביטוחי החיים הוותיק והענק שברשותן, אם ברצונן לחתום עם הבנקים על הסכם הפצה לגבי קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שלהן.

התקנות החדשות קובעות שלכל גוף מוסדי יהיה הסכם הפצה אחיד לכל הפעילויות המוסדיות שהוא מנהל, ויותר לו לחתום על הסכם הפצה נפרד רק עבור קרן פנסיה (וכן לקופת גמל מפעלית).

כיום חברות הביטוח לא נותנות לבנקים עמלת הפצה על תיק פוליסות ביטוחי החיים הוותיקות, משום שהמבוטחים בפוליסות אלה הנם קהל שבוי שלא ניתן להזיזו. מכאן שמבחינת חברות הביטוח מדובר על תשלומים אדירים שיועברו מהן למפיצים, כך שאפשר כי יעדיפו כלל לא לחתום על הסכמי הפצה עם הבנקים.