קרן נוי בהליך גיוס לקרן שנייה של עד מיליארד שקל

קרן ההשקעות הפרטית נוי, הפועלת בתחומי התשתיות והאנרגיה, פועלת לגיוס קרן המשך בהיקף דומה לקרן הראשונה שגייסה, אשר עמדה על כ-850 מיליון שקל, ואף גבוה ממנו עד לכמיליארד שקל. כך נודע ל"גלובס".

ל"גלובס" נודע, כי במסגרת זו נפגשו לאחרונה ראשי הקרן עם שורה ארוכה של מנהלי השקעות בגופים המוסדיים - אך טרם עברו את שלב ועדות ההשקעה, שהן אלו אשר מאשרות בפועל את השקעות המוסדיים.

קרן נוי, בראשות היו"ר פיני כהן והמנכ"לים רן שלח וגיל-עד בושביץ, החלה לפעול במאי 2011, וגייסה בשלושה מהלכים כ-850 מיליון שקל מגופים מוסדיים, לצורך השקעה במיזמי אנרגיה ותשתיות. משקיעי העוגן בקרן הם פועלים שוקי הון וכלל ביטוח, שאליהם הצטרפו בין היתר פסגות, מיטב דש, הפניקס, מנורה מבטחים ואינפיניטי. ככל הנראה, בכוונת מספר גופים מוסדיים שהשקיעו בקרן הראשונה להמשיך ולהשקיע גם בקרן ההמשך.

בינתיים, כאמור, עדיין אין התחייבויות מחייבות להשקעה בקרן ההמשך, כך שמדובר בהליך שייארך מספר חודשים. בסביבת קרן נוי טוענים, כי שלושת ראשי הקרן התחייבו להישאר בצוות ניהולי גם בקרן ההמשך. עם זאת, כחלק ממהלך הגיוס, החליטו ראשי הקרן לשנות את מבנה דמי הניהול שייגבו מהמשקיעים.

כיום גובה חברת הניהול של הקרן דמי ניהול של 1.75% לשנה (ביחס לכ-850 מיליון שקל שגויסו מדובר בדמי ניהול של כ-15 מיליון שקל). לקרן זכות לדמי ניהול נוספים, בדרך של השתתפות ברווחי הקרן מעבר ל"תשואת משוכה" של 9% לשנה.

על כל תשואה עודפת שהקרן תרשום מעל לרף זה, ורק לאחר שהשיבה למשקיעים את כל הכסף אשר לו קראה, היא תהיה רשאית לגבות ל-20% מהרווח (שמעל ל-9% כאמור).

ככל הידוע המוסדיים מבקשים להפחית את דמי הניהול בקרן נוי 2, ולהעלות את תשואת המשוכה. כפי הנראה בשלב זה מדובר על הפחתת דמי הניהול הקבועים מ-1.75% בשנה מסך הכסף שגויס, ל-1.5%.

בסביבת הקרן מציינים בהקשר זה, כי "מנהלי הקרן, ביוזמתם הם, יפחיתו את דמי הניהול בקרן ההמשך. ראשית, משום שזו קרן המשך, שנית, בשל רחשי הלב של הציבור, ושלישית משום שהם מאמינים בקרן ושיהיו לה דמי הצלחה".

שלב מוקדם בחיי הקרן

קרן נוי הוקמה למשך עשר שנים עם שתי אופציות להארכה של שנה (בסה"כ 12 שנים), ותקופת ההשקעה היא לארבע שנים. על פניו מדובר בשלב מוקדם למדי בחיי הקרן הראשונה ליציאה לדרך לגיוס קרן המשך. ואולם, מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי עד כה התחייבה נוי 1 להשקעה של כ-72% מהכסף שגייסה בתשע עסקאות ובעוד שתיים "לקראת סגירה", אשר להן יחד מיועדים כ-613 מיליון שקל. ככל הידוע הקרן נמצאת כיום במגעים לעוד עסקה או שתיים.

בקרן תשעה עובדים בסך הכול, כולל שלושת השותפים שמנהלים אותה, ובוועדת ההשקעות שלה יושבים גיל גרשלר, לשעבר, בין היתר, מנהל ההשקעות הראשי בעמיתים - קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, ושלמה זהר, לשעבר, בין היתר, יו"ר בנק דיסקונט. ככל הידוע, עד כה משדרים ראשי הקרן והמשקיעים בה שביעות רצון מהתוצאות.

בסביבת הקרן מדברים על כך שעד כה הקרן מציגה תשואה פנימית שנתית ממוצעת של כ-15%, לפני רווחי הון שצפויים להגיע בהמשך הדרך.

האתגרים של הקרן החדשה

הקרן החדשה שתגויס צפויה להתמודד עם כמה אתגרים, שהעיקריים שבהם הם מיעוט מיזמים מתאימים להשקעה, וירידת תשואות, עקב שינויים רגולטוריים. אגף החשב הכללי באוצר, שהיה היוזם העיקרי של מיזמי PPP בעשור האחרון, לא הוציא לשוק מאז כניסתה של החשבת הכללית הנוכחית לתפקיד אף פרויקט PPP משמעותי, ובהיעדרו נותר משרד הביטחון הגוף הממשלתי היחיד שמקדם פרויקטים כאלה. בענף הסולארי, שבו השקיעה קרן נוי את סכומי הכסף הגדולים ביותר, נרשמה שחיקה משמעותית בתשואות בעקבות הורדות תעריף שיזמה רשות החשמל.

לכך יש להוסיף את ההיצע האדיר של כספים מוסדיים, מקומיים ואחרים, שמחפשים השקעות אלטרנטיביות באפיקים עם תשואה גבוהה, וזאת לאור הריביות הנמוכות מאוד ששוררות ברחבי העולם המפותח, והצפי שהן ייוותרו ברמתן הנמוכה גם בעתיד הנראה לעין. כך, ייתכן שלקרן נוי תהיה תחרות רבה יותר בעתיד מצד משקיעים שיחפשו להשקיע ישירות בתשתיות, וזאת נוסף על קרן תש"י, שהוקמה עוד קודם לנוי.

ביחס לסוגיה זו אומרים בושביץ, שלח וכהן, כי "נכון שבעולם יש עודף כסף לכאורה. אבל, נכון להיום אנחנו עומדים ביעדי התשואה ובפרמטרים של אקזיט. זאת משום היכולת של מנהלי הקרן לאתר עסקאות, ועל זה משלמים לנו", ומוסיפים כי "סביבת הריבית הנמוכה קיימת הרבה שנים וזה לא חדש. גם עם הסביבה הזו הצלחנו למצוא פרויקטים ולהרוויח. בשביל זה לקחו אותנו. לגופים המוסדיים יש בעיה להשקיע ישירות בפרויקטים של תשתיות ודרכנו יותר נוח להם".

"עברנו ביחד את המבחן החשוב"

בד בבד עם המאמצים לגיוס קרן המשך, נפוצו בחודשים האחרונים שמועות על חילוקי דעות ואף עימותים בין שלושת ראשי הקרן, ובמיוחד בין כהן, שבעברו שורה של תפקידים בכירים, ובראשם מנכ"ל אפריקה ישראל, לבין צמד שותפיו הצעירים, שלח (שהגיע מחברת הייעוץ TASC, שבה היה שותף בכיר) ובושביץ (ששימש בעבר כמנהל השקעות אשראי לתשתיות בעמיתים).

ביחס לשמועות אומרים השלושה ל"גלובס": "עברנו ביחד את המבחן החשוב של הקרן הראשונה, ומערכת היחסים בין השותפים חברית, מקצועית ואיתנה, עם הפנים לעתיד. הוכחנו את הצורך העסקי והכלכלי בקיומה של קרן המתמחה בתחום התשתיות והאנרגיה, והוכחנו את יכולתנו כשותפים לעבוד בסינרגיה, תוך ניצול היכולות המקצועיות והאישיות השונות שכל אחד מאתנו מביא; הן בשלבי הבדיקה של עסקאות הקרן, הן בשלבי ביצוען והן בשלבי ניהולן. ולראיה אלו הן תוצאותיה של הקרן. אנו יוצאים מחוזקים מהקרן הראשונה ומאופן טיפולנו באתגרים השונים שזימנה, לנו וממשיכים יחדיו כצוות מגובש וחזק, לקרן המשך".

לדבריהם, "הקרן הראשונה כמעט סיימה להשקיע את כספיה, ובפועל היא מנהלת כמעט שלושה מיליארד שקל של השקעות מגופים מוסדיים (השקעות הקרן ועוד כשני מיליארד שקל של השקעות נלוות של מוסדיים שהצטרפו לעסקאות, ר' ש').

"בהמשך ישיר לכך, בימים אלו אנו מקיימים פגישות עם משקיעי הקרן, ובהן מציגים את הצורך ואת המטרה בגיוס נוסף לקרן המשך, ומקבלים תגובות חיוביות. כל אלו התאפשרו על בסיס מערכת היחסים בינינו השותפים, המושתתת על מקצועיות, אמון והכרה בתרומה של כל אחד מאתנו למשקיעי הקרן. אנו מצפים לעוד שנים רבות של חברות ופעילות משותפת".

- בכל זאת, מדברים על חילוקי דעות ביניכם.

כהן: "במרחב העשייה העצום שקרן נוי עוסקת בו בשלוש השנים האחרונות, אנו רואים בכך שלכל אחד מהשותפים דעה שונה פרי חשיבתו וניסיונו, כעוצמה.

"אכן, בדיונים פנימיים בקרן ובוועדת ההשקעות לעתים היו חילוקי דעות. אבל, חילוקי דעות אלה מעידים על העוצמה של הקרן. כפי שקראתי לזה בעבר, כשהייתי באפריקה ישראל עם לבייב: 'אחדות הניגודים'. זה דווקא משפר ומחזק את הארגון. אבל, בסופו של דבר ההחלטות מתקבלות על בסיס מקצועי וערכי. בסופו של דבר, החוכמה היא התקדמות הארגון בדרך הנכונה האסטרטגית".

איפה ההשקעות: אנרגיה מתחדשת, כביש ובה"דים

בקרן נוי מספרים למשקיעים על תשואות שנתיות דו-ספרתיות שצפויות בהשקעות שהקרן ביצעה ותבצע. אחת העסקאות שבקרן מחשיבים אותה כמוצלחת במיוחד, היא השקעת אקוויטי בכביש 6 (חוצה ישראל), שבו השקיעה קרן נוי כ-84 מיליון שקל, לצד קבוצת משקיעים שהובילה הקרן. על פי הערכות, לפרויקט מניב זה תחזית תשואה נומינלית של 12% לשנה. ככל הידוע, הקרן אף חילקה למשקיעים שלה כ-60 מיליון שקל על הפרויקט. אפרופו ההשקעה בחוצה ישראל, נראה שבקרוב ירשמו הקרן ויתר בעלי המניות בכביש "וי" נוסף על ההשקעה, משום שבקרוב יחול שחלוף ליתרת החוב הבכיר לבנקים, וסביבת הריביות הנוכחית נמוכה מאוד, כך שיהיה מדובר כנראה בחיסכון ניכר בהוצאות המימון של חוצה ישראל.

השקעות בולטות נוספות של הקרן נעשו בתחום האנרגיה הירוקה וכן בפרויקט המטרונית בחיפה, בעיר הבה"דים וכן עסקה אחת בחו"ל בצפון איטליה (ראו טבלה). נוסף על כך, יש עוד שתי עסקאות שנמצאות לפני סגירה: השקעה של 50 מיליון שקל בכוכב הירדן ועוד 115 מיליון שקל במגלים, עסקה שצפויה להיסגר ברבעון השלישי השנה.

בסביבת הקרן גורסים, כי "הקרן זיהתה את הפוטנציאל בתעשייה הפוטו-וולטאית בשלב ראשוני ומוקדם, ומנהליה הבינו שיש פה הזדמנות שתיעלם מהר. הם נכנסו לתחום בזמן סביבת התשואות אפשרה להיכנס במחירים נוחים והם גם ירשמו שם בעתיד רווח יזמי".

כמו כן, "רוב הפרויקטים כבר עברו מסגירה פיננסית להקמה ואף לתפעול. שבעה פרויקטים כבר בשלב התפעול. חלוציות ועיר הבה"דים בשלב ההקמה. מגלים וכוכב הירדן בשלב הסגירה הפיננסית". כתוצאה מכך ועוד, נכון להיום בסביבת הקרן והמשקיעים בה מדברים על תשואות נאות של כ-14% ומעלה בפרויקטים האמורים.

 ההשקעות של קרן נוי