היועמ"ש על הטבת המע"מ: הקבלנים עלולים לצבור כוח רב מדי

לקראת הדיון הצפוי בהטבת מע"מ בשיעור אפס של משרד האוצר בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב, פורסמה הצעת החוק המעודכנת לעיון השרים.

במסגרת הצעת החוק פורסמה גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, המתריעה בפני שאלות חוקתיות שמעלה הצעת החוק בשל ההפרדה בזכאות להטבה בין מי ששירת בצבא או בשירות לאומי-אזרחי.

עוד מציינת עמדת היועץ המשפטי כי טרם נקבע האם חלוקת ההטבה תיעשה בהגרלה או בדרך אחרת, ועובדה זו עלולה להוביל לבעיות ולאי-סדרים ביישומה, בין היתר בשל צבירת כח על-ידי קבלנים בשל הביקוש הרב לדירות שיתפרץ בעת יישומה.

"תכליתה של ההצעה להעניק הטבות מועדפות למי ששירתו את המדינה נועדה להוקיר את המשרתים ולפצות על חסרון הכיס שנוצר להם. תכלית זו היא תכלית ראויה. יחד עם זאת, הבחנה זו מוציאה את החלק הארי של האוכלוסייה הערבית והחרדית מלהיות רוכשים מוטבים ועלולה לגרום לפגיעה בשוויון", כך על-פי היועץ המשפטי לממשלה.

"האבחנה בין מי ששירתו את המדינה לבין מי שלא שירתו איננה אבחנה פסולה אם היא רלוונטית לתכליותיו של ההסדר הספציפי בו מדובר, ובלבד שתהיה סבירה ומידתית. קו הגבול לעניין זה אינו חד. הצעת החוק מעוררת, אם כן, שאלות חוקתיות. אולם לאור השינויים שנערכו בתזכיר מאז שהופץ להערות הציבור ובעקבות הערות היועץ המשפטי לממשלה, אין מניעה משפטית לקידומה".

עוד נכתב בעמדת היועץ המשפטי לממשלה כי "הצעת החוק אינה מסדירה את דרך חלוקת ההטבה בין הזכאים לה. על-פי הנתונים שבידינו, לפחות ביחס לתקופה הקרובה היצע הדירות יהיה נמוך באופן משמעותי ממספר הזכאים. מצב זה בו קיים עודף משמעותי של ביקוש על ההיצע עלול להביא לצבירת כוח רב בידי הקבלנים המוכרים, ומעלה חשש לאי-סדרים ביחס לאופן מימוש ההטבה על-ידי הזכאים לה, ואולי אף לניצולה לרעה".

עם זאת, למרות ההתרעות מפני השלכות הצעת החוק, מסכם היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו בשורה הבאה: "יש להתמודד עם קושי זה בחקיקה, אך אין בכך כדי למנוע את אישור הצעת החוק".

כזכור, הצעת החוק המעודכנת קבעה רף חדש של שווי דירה מוטבת למי שלא שירת ולא עומד בקריטריונים שנקבעו על-ידי משרד האוצר שעומד על 950 אלף שקל (כולל מע"מ), זאת לעומת 600 אלף שקל (כולל מע"מ) בתזכיר החוק הראשוני.

שינוי נוסף בתזכיר החוק שיעלה ביום ראשון לדיון בועדת שרים לחקיקה מתייחס ליישום החוק במסגרתו לא יונפקו תעודות זכאות כפי שנחשב בהתחלה, אלא מי שרואה עצמו זכאי ימלא שאלון והצהרה שתפורסם ברשת, ואיתה תתבצע רכישת הדירה בגיבוי חתימת עורך דין.

מי שירכוש דירה שנקבעה כי עומדת ברף המחיר שקבע השמאי הממשלתי לקבלת ההטבה יעביר את ההצהרה לקבלן, ולאחר ביצוע העסקה יעביר האחרון את ההצהרה יחד עם מסמכים נוספים של הרוכש המעידים על עמידתן בקריטריונים לרשות המסים. שם יאשרו את הזכאות לאחר בדיקה, ויאושר קיזוז המע"מ מהמחיר. אם לאחר העסקה יתברר כי הזכאות איננה מאושרת, הרוכש יצטרך לשלם את מחיר הדירה המלא ללא הטבת המע"מ.

כפי שצוין בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, תזכיר החוק לא קובע כיצד יוכרע מי יוכל לרכוש דירה מבין הזכאים, ונכון להיום לא ברור האם תיערך הגרלה בין הזכאים או לא. דבר נוסף שהצעת החוק איננה קובעת עדיין הוא מפרט הדירות שיהיו זכאיות להטבה, מפרט שאמור עדיין להיקבע על-ידי שר האוצר ושר השיכון.

הצעת החוק המעודכנת קובעת גם באופן מפורש עונשים למי שיפר את הקריטריונים או את תנאי החוק, הן מצד הרוכשים והן מצד הקבלנים, ומציינת עונשי מאסר של בין שנה ל-5 שנים.

לאחר הדיון בועדת השרים לענייני חקיקה, ובמקרה שתאושר, עתידה הצעת החוק לעבור לדיון בוועדת הכספים. עלות ההטבה למדינה על-פי הצעת החוק היא 2.4 מיליארד שקל בשנה.