קמת מתקני תשתית מסוכנים בקרבת ריכוזי אוכלוסייה הפכה בשנים האחרונות למשימה בלתי אפשרית. קחו למשל את הניסיון הכושל של ממשלות ישראל להקים מתקן קבלה יבשתי לגז הטבעי שמגיע ממאגרי הגז: חמש שנים מנסה משרד התשתיות להקים מתקן כזה, כשמולו קואליציה נחושה של תושבי הסביבה. גם סביב היוזמות להקים תחנות כוח באשקלון או בבאר טוביה התנהלו מאבקים עזים.
פעם זה דווקא היה אפשרי. בסוף שנות ה-30 בנתה חברת החשמל תחנת כוח בצפון תל אביב דווקא, שנקראה על שמו של היו"ר המיתולוגי של החברה הלורד רופוס דניאל אייזקס, הלא הוא המרקיז מרדינג.
ממש באותן שנים הקימו הבריטים בחוף קרית חיים חוות מכלי נפט, לצורך העברת הנפט הגולמי שהוזרם בצינור מעיראק לארץ ישראל וממנה לאירופה.
כמו תחנת הכוח התל אביבית, גם חוות המכלים של קריית חיים ממשיכה לתפקד. למכלים הבריטיים שגילם כמעט מאה שנה הצטרפו בשנות ה-70 שמונה מכלים "צברים", ומאז כמעט שלא השתנה דבר. טרמינל קרית חיים ממשיך לשמש כמאגר התפעולי של בתי הזיקוק בחיפה. הנפט הגולמי מועבר למכלי האחסון הענקיים המצויים בחווה, עובר בהם תהליכי ערבול ושיקוע שהם תחילתו של תהליך הזיקוק, ומוזרם בארבעה צינורות תת-קרקעיים אל בתי הזיקוק.
המתחם עמד מבודד משך שנים רבות, אולם עם השנים החלו להתקרב אליו מדרום וממזרח אזורי מסחר, שירותים ואחסון. בתש"ן (חברת תשתיות נפט ואנרגיה, המצויה בבעלות המדינה ומפעילה את הטרמינל) טוענים כי עיריית חיפה עודדה את הפעילות בקרבת המתחם כדי ללחוץ עליו להסתלק מהאזור.
למרות חשיבות המתקן, ב-8 ביולי הוא עלול להיסגר, כשתיכנס לתוקפה החלטת ראש עיריית חיפה יונה יהב לשלול את רישיון העסק של המתקן.
תש"ן מתכוונת לעתור נגד ההחלטה לבית המשפט אך בינתיים שיגר מנכ"ל תש"ן רפי טטרקה מכתבים לבזן, לחברת קצא"א המספקת את מרבית הדלקים לטרמינל ולמשרד התשתיות, והתריע כי עליהם להיערך לקראת סגירת המתקן החל מ-8 ביולי - אלא אם בית המשפט יחליט אחרת.
חומה בגובה 20 מ'
במקביל שם גם המשרד להגנת הסביבה את חוות המכלים על הכוונת. המתקן מצויד בהיתר רעלים שניתן ב-1998, אולם ב-2011 החליט משרד הגנת הסביבה לעבור לשיטת עבודה מחמירה יותר שמכתיבה היערכות לתרחיש החמור ביותר האפשרי, בהנחה שכל האמצעים האנושיים לבלימת האסון לא יתפקדו כלל - מה שמחייב לדעת המשרד את בעלי חוות המכלים להתקין אמצעים אוטומטיים שיוכלו למנוע את הנזק ללא צורך בהתערבות אדם.
בין היתר דורש המשרד להגנת הסביבה מתש"ן לבנות חומה בגובה 20 מטר (כגובה בניין בן 7 קומות) שתשמש "קיר חוסם קרינה תרמית" בפינה הדרום מזרחית של המתקן, שלידה אמור להיבנות מרכז מסחרי וכבר היום פועל שם מועדון לילה ללא רישיון.
בתש"ן מזהירים כי הקמת החומה תגביל מאוד את יכולתם של מכבי האש לכבות שריפה אם תפרוץ חלילה בתוך המתחם הסגור בחומה, וכי הדרישה יוצרת תקדים מסוכן בנוסף מזהירים בחברה. "מדוע נענשת תש"ן על כך שמאפשרים פתיחת עסקים ליד הטרמינל ודורשים ממנה לממן את הבטחת שלומם?" שאל טטרקה במכתב למנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב.
תש"ן עתרה לבג"ץ ב-30 לאפריל נגד דרישות המשרד להגנת הסביבה - והשופט סלים ג'ובראן הורה לעכב את כניסת התנאים החדשים לתוקף עד לקבלת החלטה בעתירה.
מלחמה מיותרת
בכל המלחמות האלה יש רק מנצח ברור אחד - עורכי הדין.
אלא שייתכן שהמלחמה שמתנהלת סביב טרמינל קריית חיים מיותרת לגמרי, משום שהמתקן עצמו מיועד לפינוי בתוך זמן קצר. כאן נכנס לתמונה הגורם היחיד שמסוגל לפתור את הפלונטר - משרד האוצר.
תש"ן, שמעוניינת להסתלק מהמתחם המיושן והצפוף, מקדמת זה 15 שנה תוכנית להקמת טרמינל מכלים גדול ומשוכלל במתחם "קרקעות הצפון" - שטח של כ-1,170 דונם הנמצא מאחורי מתחם בית הזיקוק של בזן.
אחרי עיכובים רבים הגיעה התוכנית הסטטוטורית לבניית החווה לסיום תקופת ההפקדה בוועדה המחוזית, ולאחרונה הוחל כבר בשמיעת ההתנגדויות. בתש"ן מעריכים כי התוכנית תאושר סופית לקראת סוף השנה. אל קרקעות הצפון מתוכננים לעבור גם חוות המכלים אלרואי שליד קרית טבעון וחוות המכלים הקטנה שבנמל הדלקים של תש"ן ליד הקישון.
המבקר התרעם
הבעיה שלצורך המעבר נזקקת תש"ן לאור ירוק מהאוצר - וזה אינו נלהב משום שעלות התוכנית גבוהה מדי לדעתו. באחד הדוחות האחרונים של מבקר המדינה נמתחה ביקורת חריפה על גרירת הרגליים של האוצר בנושא זה. בין היתר התברר כי במשך שבע שנים "שכחו" אנשי האוצר להזמין את בדיקת הכדאיות הכלכלית לגבי תוכנית המעבר.
בעקבות הדוח אכן הוזמנה חוות דעת כזו מחברת גיזה-זינגר-אבן - ותוצאות חוות הדעת מתפרסמות כאן לראשונה: גיזה-זינגר-אבן מעריכה כי במידה ועל השטח שיפנה המתחם ייבנו כ-4,000 דירות, תוכל המדינה לקבל על מכירת הקרקע הכנסות של כ-790 מיליון שקל. הדו"ח בדק שני שימושים אפשריים נוספים לשימוש בקרקע: אם תיועד הקרקע לאזור תעשייה ומסחר יגיעו ההכנסות ממכירת המתחם ל-490 מיליון שקל, וסכום דומה יתקבל אם תמומש החלופה השלישית - מכירת מתחם הקרקע לחברת נמלי ישראל, שזקוקה לשטחים עבור העורף הלוגיסטי של הנמל הפרטי החדש שמתוכנן להיבנות לא הרחק משם.
בתוספת הכנסה של 210 מיליון שקל ממכירת הקרקע בטבעון (שיכולה לשמש לבניית 756 דירות) תגיע להערכת החברה ההכנסה הכוללת למדינה ממכירת שני המתחמים ל-700 מיליון עד 1 מיליארד שקל. בגיזה-זינגר-אבן התחשבו גם בחיסכון התפעולי הניכר בהיקף מעל 40 מיליון שקל בשנה - שיושג כתוצאה מהמעבר משלושה מתחמים למתחם אחד - אך ההכנסות רחוקות מלכסות על ההוצאות: עלויות ההקמה של חוות המכלים החדשה מוערכות ב-2 מיליארד שקל לפחות.
היוזמה כולה הייתה נגנזת על ידי האוצר אלמלא העלתה תש"ן הצעת פשרה - לבנות את מתחם קרקעות הצפון בשלבים. ההצעה נבחנת כעת באוצר. אבל עם כל הכבוד לפקידים, זו החלטה ברמה של מקבלי ההחלטות במדינה, כלומר שרי הממשלה.
כמה יעלה למדינה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
