אחת הסיבות שבגללן נמנעים משרד האוצר ובנק ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים נגד השקל החזק היא חוסר יכולת לזהות ולנתח את מקורות התחזקותו. "לאחרונה, אנחנו לא מזהים תנועות ספקולטיביות"- טוענים בבנק ישראל.
"הטיפול בשקל הוא בעיה של בנק ישראל" - חוזרים ואומרים במשרד האוצר תוך שהם נסמכים על הצהרות כלכלנים שמעולם לא ראו חדרי מסחר ועל גורמים אינטרסנטיים הטוענים שאין כאן ספקולנטים.
אז איך מגדירים ספקולנט? האם ספקולנט הוא רק כזה שמוכר היום וקונה מחר? אז זהו שלא. ממש ממש לא.
בשבוע שעבר פורסם כי המשקיע הזר הגדול ביותר בישראל הוא קרן הפנסיה של נורבגיה, שהשקיעה 8 מיליארד שקל באגרות חוב ומניות. האם ניתן להגדיר קרן הפנסיה כ"ספקולנט"? שאלה מצוינת. כדי להכריע צריך לברר דבר אחד והוא, אם הקרן מנטרלת בהשקעותיה בישראל את השפעת השינויים בשערי החליפין.
כאשר בוחנים את תנועות ההון לישראל וממנה אין הבדל רב בהיקף ההון הזר המושקע בשוק הישראלי לבין ההון הישראלי המושקע בשווקי חו"ל. על רוב ההון הישראלי שמושקע בחו"ל אחראים הגופים המוסדיים, הם קופות הגמל וקרנות הפנסיה.
אם עד לפני שנתיים היו עוד מנהלי השקעות שהשתעשעו בשאלה האם לנטרל את אפקט המטבע אם לאו, הגיעה שנת 2013 וספקה תשובה ברורה - יש לנטרל את אפקט השינוי בשערי החליפין.
הגירוי להיחשף לאפקט מטבע בהשקעה בשווקי חו"ל ברור. ניקח לדוגמא השקעות של גופים מוסדיים ישראליים בשוק המניות והאג"ח בברזיל בתקופה שלפני התערבות הממשלה בשער החליפין. התחזקות המטבע המקומי (כ-30% תוך פרק זמן קצר יחסית) תרמה עשרות אחוזים לתשואה על ההשקעה בשוק הברזילאי, כנ"ל בשווקים אחרים טרום מלחמת המטבעות.
לעומת זאת, הבה נראה מה קרה לגופים מוסדיים שהשקיעו בחו"ל ב-2013. השקעה בשווקי חו"ל הניבה תשואה נאה בשנה זו אולם מי שלא ניטרל את השפעת שערי החליפין ראה את השקל מתחזק משמעותית מול הדולר תוך שהוא מוחק למעשה את רוב התשואה. כתוצאה מכך קשה היום למצוא ועדת השקעות של גוף מוסדי שלא תדרוש ניטרול מוחלט של אפקט המטבע על השקעות בחו"ל.
אם כך ההבחנה בין ספקולנט לבין משקיע פיננסי פשוטה וברורה. ברגע שגוף משקיע במדינה מסוימת- בין אם השקעה ריאלית ובין אם פיננסית(אג"ח לצרכי ריבית ובטחון או מניות), אם הוא מנטרל את השפעת שערי החליפין הוא משקיע פיננסי לכל דבר ועניין. ברגע שלא נטרל את השפעת שערי החליפין, הוא הפך לספקולנט.
קרן הפנסיה של נורבגיה לא לבד. קרנות רבות מושקעות בישראל, בנקים להשקעות, קרנות גידור ומשקיעים פרטיים רבים. היקף ההשקעות הישירות והעקיפות בשקל(באמצעות מכשירים פיננסיים מורכבים) מוערך בכ-40 מיליארד דולר.
הוסיפו לכך השקעות זרים בשוק המניות הישראלי. בהערכה זהירה מרבית ההשקעות בישראל אינן מנוטרלות השפעת שערי חליפין והן אלה שתרמו משמעותית להתחזקות השקל. למה הם פועלים כך? היות והם מקבלים כל העת המלצות חמות מהבנקים הגדולים שהשקל הוא כרטיס בכיוון אחד. הוא רק ימשיך להתחזק.
שמענו השבוע את בועז שוורץ, מנכ"ל דויטשה בנק ישראל. דויטשה אגב הינו אחד השחקנים הפעילים ביותר בשקל. במצח נחושה טוען שוורץ כי אין פעילות ספקולטיבית בשקל. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. היו צריכים לשאול את מר שוורץ שאלה פשוטה-בכמה יגדל הבונוס שלך בשנת 2014 אם השקל יתחזק ל 3.35 כפי שאתה טוען?
הבונוס של מר שוורץ וחבריו מעניין כקליפת השום. מה שמעניין הוא שמדינת ישראל מוכרת את עצמה לדעת, נותנת לשחקנים הזרים לעשות בשקל ככל העולה על רוחם, מעלימה עין ממניפולציות שקופות בשער החליפין ואת התוצאות כולנו מרגישים.
אולי בנק ישראל מעדיף להמתין קצת לפני שייאלץ להפחית את הריבית אבל הנתונים לא הולכים להיות יותר טובים, נהפוך הוא. המיתון בפתח, היצוא בקריסה וככל שהמדינה תמשיך להתחמק מאחריותה לטיפול שורש בבעיית שער החליפין, זה רק ילך ויחמיר.
-
יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
-
-
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי.
-
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
