חריש: "אלפי דירות נבנות - ואפילו לא הקימו גן ילדים אחד"

משרדי האוצר והשיכון עסוקים בימים אלה בחתימה על "הסכמי גג" עם ראשי רשויות מקומיות, במטרה להבטיח מימון מראש של תשתיות והקמת מבני ציבור בהיקף של מיליארדי שקלים, לטובת אלפי הדירות החדשות שיוקמו על קרקעות המדינה.

בינתיים החלו לאחרונה קבלנים להקים את בנייני המגורים הראשונים בעיר החדשה חריש. ומה עם מבני הציבור? הקמתם של אלה עוד לא החלה. משרדי הממשלה אינם ממהרים לתקצב את בנייתם. במילים אחרות: הסיכוי שהקמת מבני הציבור תדביק את קצב הקמת הדירות, קטן והולך.

ב-14 במארס 2010 החליטה הממשלה לקדם את הקמת העיר החדשה חריש. כולם היו שותפים להחלטה שהייתה לא פחות ממשימה לאומית: משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד השיכון, משרד התחבורה, משרד החקלאות, המשרד לביטחון פנים, המשרד לתעסוקה ומסחר, המשרד לשירותי דת, משרד החינוך, המשרד לתשתיות לאומיות ורשות מקרקעי ישראל כמובן.

הממשלה הצהירה במפורש שהיא מעוניינת לשחזר את השיווק המאסיבי ואת הקמת העיר מודיעין לפני שני עשורים. "העיר החריש היא הראשונה בסדר גודל כזה שמשווקת מאז שנת 1994", אמר אז שר השיכון אריאל אטיאס, "אני בטוח כי התכנון המודרני, המחירים ההגיוניים והקרבה לכביש 6 יביאו אלפי זוגות צעירים לעיר שתצמח ותשגשג. התכנון הביא בחשבון פתרונות תחבורה ותעסוקה מתקדמים, המכרזים פתוחים לכולם ואין לי ספק שהם יזכו להתעניינות רבה, ונזכה להקים עיר חדשה בישראל".

ובניגוד להחלטות ממשלה רבות אחרות, ארבע שנים לאחר ההחלטה ניתן לראות אותה קורמת עור וגידים בדרכה להתממש. הקרקעות ביישוב שווקו, והוועדה המיוחדת שהוקמה לצורך קידום הבנייה ביישוב כבר הנפיקה היתרי בנייה ל-3,000 יחידות דיור. על פי ההצהרות האחרונות שנמסרו החודש, בחודש ספטמבר 2015 כבר יתגוררו בה 15 אלף תושבים.

אלא שביקור בשטח בימים אלה מציב בסימן שאלה גדול לגבי הסיכוי שלרשות התושבים שיאכלסו את הדירות שהחלו להיבנות לאחרונה על הקרקע, יעמדו גם מבני ציבור כשיעברו להתגורר בחריש.

עם כל הכבוד לדירות שהתושבים קנו במיטב כספם (והקבלנים ימהרו לסיים לבנות אותן ולקחת את מלוא התמורה), סביר להניח שהתושבים החדשים יזדקקו גם לגן ילדים, כיתות בי"ס, טיפת חלב וכן הלאה.

למרות החלטת הממשלה, והמשימה הלאומית להקמת עיר שמציעה דירות חדשות במחירים הנמוכים ממיליון שקל, משרדי הממשלה אשר אמונים על הקצאת התקציבים להקמת מוסדות הציבור בעיר החדשה אינם ממהרים לעשות זאת. דבר אחד ברור: מאחר שמדובר ברשות מקומית טרייה ונעדרת תקציבים משלה, עיכוב בהקצאת התקציבים משמעותו עיכוב בהקמת השירותים שתושבי עיר חדשה זקוקים להם.

אוכלוסייה מגוונת, הרבה גנים

"לא כל יום מוקמת עיר חדשה בישראל", אומר ראש מועצת חריש יצחק קשת. "בהחלטת הממשלה דיברו על הקצאה של שני מיליארד שקל לטובת הקמת העיר. היום במשרד האוצר אומרים לי 'אם תקבל מיליארד, תגיד תודה'. בכל מקום אחר, כשמקימים גן ילדים למשל, 70% מממנת המדינה, ו-30% הרשות המקומית. אנחנו צריכים להקים בחריש 25 גני ילדים, ולרשות המקומית אין תקציב. חסרים 9 מיליון שקל רק עבור אותם גני ילדים".

קשת מזכיר כי המורכבות של חריש נובעת גם מהעובדה כי מדובר ביישוב קיים שהתגוררו בו עד היום כ-300 משפחות, מכל קשת האוכלוסייה: דתיים לאומיים, חילוניים, עולים מבריה"מ ועוד. "מדובר במשימה מורכבת הרבה יותר מהקמת ערים חדשות מאפס כמו מודיעין".

גם בעת אכלוסה של שכונת אם המושבות בפתח תקווה לפני שנים אחדות, קצב הקמת מבני הציבור בשכונה לא הדביק את קצב אכלוס דירות המגורים בשכונה. בניית גני הילדים לא הסתיימה במועד, וכתוצאה מכך למדו הילדים בקרוואנים שהוצבו בשטח.

"המדינה לא למדה לקח", אומר קשת. "בקרוב תהיה החלטת ממשלה נוספת, כי התכנון הראשון של העיר התייחס רק ל-4,000 יחידות דיור. כעת צריך להתייחס ל-20 אלף דירות. אני מקווה שיבינו את החשיבות של העברת התקציבים בהקדם כדי שהקמת העיר תצליח".

ב-15 השנים האחרונות היה ברור גם לגופי התכנון כי חריש עומדת להיות עיר חרדית. תכנון העיר לפני 20 שנה אמנם ייעד את היישוב החדש לזוגות צעירים ומחוסרי דירה מכל הציבור (ראה מסגרת), אולם מנהיגי הציבור החרדי פעלו ללא לאות כדי להפוך אותה ליישוב חרדי.

רוב הרוכשים: משפחות עם ילדים

גם בהחלטת הממשלה מחודש מארס 2010 הוגדר צביון האוכלוסייה בעיר חריש "דתי" והתכנון היה בהתאם (גנים נפרדים, בתי ספר נפרדים וכד'). גם שר השיכון אטיאס, שאמנם דיבר על "שיווק פתוח לכולם", שיווק במרץ את הקרקעות במטרה מוצהרת שתגיע אליו אוכלוסייה חרדית, הסובלת גם היא ממצוקת דיור חריפה.

אלא שבדיעבד, העמותות החרדיות אמנם הגישו את ההצעות הגבוהות ביותר במכרזי הקרקעות הראשונים שהוציאה רשות מקרקעי ישראל בחריש, אולם ההצעות נפסלו כמקשה אחת לאחר שהתברר שהעמותות פעלו במעין קרטל משותף שתיאם מחירים. כתוצאה מכך, הציבור החילוני והדתי-לאומי - שניהלו קמפיין אגרסיבי להזרמת אוכלוסייה שאינה חרדית ליישוב - זכו ברוב המוחלט של המתחמים.

בפברואר השנה הושלם המהפך: ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה קבעה כי יש לשנות סעיפים שונים בתוכנית היישוב חריש, שנקבעו כאשר העיר יועדה לציבור החרדי. "יש לבחון ולתקן את כלל מסמכי התוכנית המחייבים והמנחים במקומות שבהם נקבע כי העיר חריש מיועדת רק לאוכלוסייה החרדית", נכתב בהחלטת הוועדה.

עוד נקבע, כי הפרוגרמה של היישוב תוכל לכלול שימושים אפשריים המאפיינים אוכלוסייה שאינה חרדית, מגבלת הגובה של הבניינים תבוטל (הציבור החרדי נמנע משימוש במעלית שבת, מה שמגביל מאוד את גובה הבניינים), והצפיפות שנקבעה בתוכנית ועמדה על מקסימום של 8.5 יחידות דיור לדונם תיקבע כצפיפות מינימלית.

רק שהקונים המגוונים והמאושרים - כ-2,500 דירות חדשות נמכרו בחריש בשנה שעברה והקמתן כבר החלה - צריכים לחכות לאותה "בחינה ותיקון" של התוכנית המקורית. השינוי בתמהיל האוכלוסייה גורר עמו כמובן מורכבות תכנונית אדירה, מוסדות הציבור בעיר החדשה צריכים להיות מתוכננים מחדש ותוכניות הבינוי טרם הושלמו.

רוכשי הדירות בחריש ברובם אינם רווקים או זוגות מבוגרים אלא משפחות שלכל אחת כמה ילדים, וכל אלה יזדקקו למוסד החינוך שיתאים להם: גן או בית ספר יסודי חילוני או דתי לאומי. העבודות להקמת אלה כאמור, טרם החלו.

כדאי לזכור, שלא הרי העיר החדשה חריש לשכונות חדשות כמו אם המושבות בפתח תקווה או נחלת יהודה בראשון לציון. חריש היא יישוב עצמאי, המנותק גיאוגרפית מיישובים אחרים. אי לכך, ללא גן ילדים או בי"ס מתאים, ההורים והרשות המקומית עלולים למצוא את עצמם בפני שוקת שבורה, עם קושי גדול בהרבה לייצר פתרונות חלופיים נוחים.

תגובות: "נמצא בשלב התכנון"

ממשרד השיכון נמסרה תגובה מעורפלת: "בדרך כלל יש מפתח מסוים למוסדות ציבור, ובחריש אנחנו מבקשים לקבל גם את הדלתא - הפער בין ההקצאה לבין העלות בפועל (שקיים בכל מקום), כי לרשות החדשה אין כסף, וערך הקרקע שם נמוך - ודאי כאשר מדובר במוסדות מתוכננים לעיר שתמנה כ-12 אלף דירות".

במשרד השיכון גם ציינו כי "הכספים מגיעים מהאוצר במקום מהמשרדים הנוגעים לדבר (למשל מעונות יום מגיעים ממשרד הכלכלה), 'מוסדות ציבור חובה' (בתי ספר וגני ילדים) מבוצעים על ידי החברה למשק וכלכלה, ו'מוסדות ציבור רשות' (בתי כנסת, מקוואות, מתנ"ס) מתוקצבים, ועבודות הפיתוח להם החלו על ידינו - כרגע בשלב תכנון. באופן כללי, משרד הדתות אינו מתקצב מקוואות ובתי כנסת בשכונות חדשות, והם מתוקצבים במסגרת היטל מוסדות הציבור שנגבה מהיזמים, ומוקמים על ידי הרשות המקומית (או במקרים מסוימים, כמו בחריש, על ידינו)".

במשרד התחייבו כי "תוך כשלושה חודשים ייצאו המכרזים להקמת מבני הציבור, אחרי התכנון והפיתוח שנעשים כעת".

ממשרד הכלכלה נמסר: "משרד הכלכלה אכן מתכוון להיות שותף בהקמת העיר חריש, בתחום מעונות היום, וזאת במסגרת התקציב הקיים והנהלים הקבועים. בימים אלו מגובש במשרד נוהל בינוי חדש הכולל תקציב לתכנון ותקציב לבינוי, אשר יתנו עדיפות לרשויות הנמצאות בשלבי תכנון מתקדם, לצד יכולת גבוהה של היתכנות לביצוע, וכמובן שגם העיר חריש תוכל לפנות בהתאם לנוהל זה. בכל רחבי הארץ ישנו מחסור משמעותי במעונות יום והתקציב מיועד לתת מענה לצרכי כל הרשויות".

ממשרד החינוך נמסר כי המשרד תקצב עד כה פתיחתם של כ-20 גני ילדים, בעלות כוללת של כ-16 מיליון שקל. כמו כן, המשרד יתקצב פתיחתם של ארבעה בתי ספר חדשים. במשרד מציינים כי התקצוב יועבר בהתאם להתקדמות בתוכניות.

נזכור כי המדינה מתקצבת רק גני ילדים מגיל 3 ומעלה, בעוד השוק הפרטי, בדרך כלל בשימושים חורגים או ללא היתרי בנייה כלל, מייצר פתרונות אחרים (בבתים צמודי קרקע, דירות גן וכד').

היכן יבלו תינוקות בגיל 0-3 ביישוב חריש, כשהעיר תאוכלס ב-15 אלף איש בקיץ הבא ומרבית ההורים יצטרכו לנסוע בכל בוקר לעבודתם? המדינה אפילו לא נדרשת לספק פתרונות ותשובות מתאימים לילדים בגיל זה.

ממשרד הפנים נמסר כי "במטרה לאפשר את הקמת העיר חריש בהתאם להחלטת המשלה, הוקמה ועדת תכנון מיוחדת לעיר. הוועדה משמשת גם כוועדה מקומית וגם כוועדה מחוזית ובסמכותה לטפל בכל הליכי התכנון והבנייה בעיר ובכלל זה מתן היתרי בנייה".

1994: "תוך 20-25 שנה מקווים במשרד השיכון לראות 150-200 אלף תושבים בעיר החדשה"

"תל אביב, ירושלים וחיפה, ראו הוזהרתן, בעוד 30-40 שנה צופה ראש משרד השיכון כי תקום עיר ואם בישראל, אשר שטחה ומספר תושביה לא יפחת מאלה של שלוש הערים הגדולות. מדובר בעין עירון, המתוכנת לקום באזור ואדי ערה".

האזהרה הזו פורסמה לפני 20 שנה, בפברואר 1994, במוסף הנדל"ן של "גלובס". עין עירון, אליה התכוון הכותב דוד חיון, ממוקמת בקרקע עליה מוקמת כעת, באיחור אופנתי של 20 שנה, העיר חריש. לפי שעה מתגוררות בה כ-30 משפחות בלבד, והקפיצה הגדולה עוד לפניה.

שר השיכון דאז, בנימין (פואד) בן אליעזר, אמר אז כי "עירון, מודיעין ובית שמש המורחבת מסמלות את איכות החיים הגבוהה, שתהיה נהוגה בישראל של שנות ה-2000... ההערכה היא כי כבר בשנת 97' יאוכלסו אלפי דירות".

"תוך 20-25 שנה", נאמר אז, "מקווים במשרד השיכון לראות כבר 150-200 אלף תושבים בעיר החדשה. "כבר בשנים הראשונות להקמתה", אמר אז שר השיכון, "יקל קיומה של העיר על העומס העצום שיש על תשתיות בחיפה, וכן יקל על התחבורה וזיהום האוויר בעיר".

חריש

מספר תושבים נוכחי: כ-900

שיווק: 4,760 דירות

תכנון: עוד 6,000 דירות בשנתיים הקרובות

מחיר דירת 4 חדרים (קבלן): כ-850 אלף שקל

מחיר דירת 4 חדרים (קבוצת רכישה): כ-700 אלף שקל