המלצת קנייה

מניה מומלצת למי שרוצה חשיפה לשוק הבנייה הישראלי

דירה בשיפוצים / צלם: איל יצהר
דירה בשיפוצים / צלם: איל יצהר

חברה חדשה נרשמה לאחרונה למסחר בתל אביב - אינרום תעשיות בנייה. רבים מקוראינו ודאי לא שמעו מעולם את שמה, אולם כל מי ששיפץ או בנה בית מכיר היטב את מוצרי החברות הבנות שלה: נירלט, איטונג וכרמית. אבל לא רק משפציי הדירות מכירים את החברה. גם ותיקי שוק ההון שזוכרים חלק מן החברות הבנות בגלגולן הציבורי הקודם והלא מוצלח במיוחד, בטרם נמחקו ממסחר ועברו מתיחת פנים יוצאת דופן.

עבור הבורסה המקומית הזקוקה לדם חדש הצעת המכר של קרן פימי במסגרתה הונפקו מניות אינרום היא בשורה טובה. הרי רבות דובר על המחסור בהנפקות של חברות חדשות, ואינרום היא מודל טוב לאופן שבו אפשר להשביח את רשימת המסחר בת"א.

משקיעים המעוניינים לייצר חשיפה לשוק הבנייה והשיפוצים המקומי ימצאו עניין בהשקעה במניה. גם אלו שאינם סבורים כי פנינו לפיצוץ כואב של בועת הנדל"ן, ימצאו בהשקעה באינרום מנוף איכותי לפעילות בשוק הזה. החשיפה הממוקדת לנדל"ן הישראלי בכלל, ולשוק הדיור בפרט, ומנגד מכירות מינימליות ליצוא (כ-3% בלבד מן המכר), ממצות בצורה הטובה ביותר את הסיכון העסקי של החברה.

סיכון בולט נוסף הוא העובדה כי מפעלה המרכזי של אינרום ממוקם בגבול עזה, ובתרחיש של אסקלציה ביטחונית יכולות להיות לכך השלכות תפעוליות קשות, אולם ראוי לציין כי בעבר התמודדה החברה עם סיטואציות קשות בצורה מעוררת כבוד.

נהנית מהשקל החזק

אינרום היא חברה תעשייתית אמיתית שנוהלה היטב וביצעה כברת דרך תפעולית מרשימה בשנים האחרונות, כך שלהנפקתה היא הגיעה כחברה בשלה וצומחת. החברה הגדילה את הרווח הנקי ל-67 מיליון שקל בשנת 2013, לעומת רווח של 47-46 מיליון שקל בשנתיים שקדמו לה. היקף החוב ארוך הטווח של החברה סביר ועומד על כ-200 מיליון שקל, ואם מביאים בחשבון את תזרים המזומנים החזק ברור שאין מדובר בחברה ממונפת יתר על המידה.

נקודה מעניינת נוספת היא העובדה כי בניגוד ליצואניות הרבות בבורסה המקומית, שסובלות משקל חזק ומתחזק, הרי שבמקרה של אינרום עוצמת השקל תורמת לשיפור ביצועיה.

ההשקעות המהותיות שביצעה החברה בקווי ייצור חדשים בהיקף של כ-100 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות - מתוכן כ-50 מיליון שקל בשנת 2013 - מהוות בסיס להמשך הצמיחה שלה, ומהוות איתות חיובי להמשך.

מדיניות דיבידנד הנדיבה עליה הכריזה החברה, לפיה בכוונתה לחלק 75% מרווחיה לבעלי המניות, תתרום לאטרקטיביות ההשקעה במניה בעולם של ריביות נמוכות. אם כי בהקשר זה ראוי לזכור כי מדיניות דיבידנד אינה התחייבויות חוזית, כך שרק שימור המומנטום העסקי בחברה יבטיח תשואת דיבידנד נאה לאורך זמן.

בהנחה שלא מדובר שוב בחברה המונפקת על בסיס תוצאות שיא חד פעמיות כפי שאירע כאן לא אחת בעבר, הרי שזוהי מניה הראויה למעקב צמוד. סכנה נוספת למשקיעים במניה היא אפשרות של הפצת מניות נוספת בעתיד הלא רחוק על ידי פימי, שכן זה אופיין של קרנות השקעה מסוגה.

בדיוק בהקשר זה נציין כי יש הטוענים שהעובדה שקרן פימי מוכרת את מניותיה בתזמון הנוכחי הוא סמן רע למשקיעים. אנו לא מאמצים את הקביעה הגורפת הזו מכיוון שכך פועלות קרנות מסוגה של פימי בכל העולם: קונות, משביחות ומוכרות.

וורן באפט צוטט לאחרונה באומרו כי בכל שנותיו כמשקיע לא השתתף מעולם בהנפקה ראשונית לציבור, מכיוון שלשיטתו לחברות טובות אין אינטרס למכור לציבור מניות בזול, כך שחברות טובות מונפקות ביוקר. לבאפט, כמו לקרן פימי, יש חלופות השקעה זולות יותר. אולם הציבור הרחב נדרש לשלם מחיר מלא ולייחל לכך שהמניות אותן הוא רוכש בהנפקה יצדיקו את התקוות שהוא תולה בהן, ולא יהפכו אותו למי שנפל קורבן לפיננסיירים המוכרים את מרכולתם במחיר מפולפל.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון