ח"כ סלומיאנסקי על שכר הבכירים: "תחושה של יד רוחצת יד"

"העובדות בשטח לא משקרות - אנחנו נמצאים במשבר חמור. כל שנה נמחקות עשרות חברות ומעט חברות בוחרות להצטרף. מי שטוען שלגל הרגולציה של השנים האחרונות אין קשר למחיקה ולחוסר הרצון להצטרף ל'אחד העם' פשוט משקר". כך אמר אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, במהלך האסיפה השנתית של האיגוד שהתקיימה הבוקר בת"א.

במהלך הכנס, שהתמקד בדרכים להחזיר ההנפקות הראשוניות לבורסה המקומית, אמר פלטו כי "שוק ההון נמצא תחת מתקפה חסרת תקדים. מי שבוחר להנפיק היום בישראל באווירה הציבורית הנוכחית. אין שום תמריץ להיות חברה ציבורית, להפך. לדבריו, ישנה פגיעה מתמשכת במעמד הסקטור העסקי בעיני הציבור, וגל החמרות רגולטוריות מעמידות בספק את המשך השימוש בפלטפורמה הציבורית.

בהמשך, תקף פלטו את התנהלות רשות ני"ע, בראשה עומד פרופ' שמואל האוזר. "כבר שנים שאנחנו מהתייבשות הבורסה, אבל מורחים אותנו בתירוצים. בהתחלה אמרו לנו ברשות ני"ע שלא מדובר בתופעה ישראלית אלא כלל-עולמית ואף אחד, בשום מדינה, לא רוצה להנפיק יותר. אחר כך אמרו שזה המחסור באנליזה, בגלל שראשי הבורסה הקודמים 'נרדמו בשמירה' ובגלל סביבת הריבית הנמוכה". לטענת פלטו, מדובר בתירוצים, שכן הבריחה מ'אחד העם' נובעת אך ורק מהמתקפה הרגולטורית על החברות.

באסיפה נשא דברים גם ח"כ ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים, שאמר כי "מבדיקה שערכתי מדוע הבורסה נמצאת במצבה כיום עלו שלוש סיבות עיקריות: רגולציה, רגולציה ורגולציה. אנחנו סובלים מהיעדר מדיניות אחידה בין הרגולטורים. אני שומע אנשים בשוק שמסבירים לי ש'שורה אחת שיוצאת מהרגולטור ואנחנו צריכים להעמיד 15 איש להתמודד איתה", אמר. עוד הוא ציין, כי "יש תחושה של עוינות מהציבור כלפי שוק ההון, תפיסה כאילו כולם פושעים - דבר שכמובן רחוק מהאמת".

עם זאת, סלומיאנסקי העביר ביקורת גם על החברות הציבוריות עצמן. "מדברים על משכורות עתק לבכירים. דורית סלינגר פונה לאותם גופים ואף אחד לא מתייחס 'אז מה אם את רגולטורית?', מתעלמים. יש תחושה של יד רוחצת יד - היום אני אצביע לך, מחר תצביע לי. על החברות הציבוריות לפעול למיגור התופעות האלה. אם נעשה את כל אלו ישאו את כולכם על כפיים, הבורסה תתעורר ואני מקווה שהבורסה תפרח וכולנו נרוויח".

גם יו"ר רשות ני"ע, פרופ' האוזר, התייחס בנאומו לסוגיית שכר הבכירים במערכת הפיננסית. "תלושי שכר תלושים מהמציאות פוגעים בציבור המשקיעים, פוגעים במוניטין של החברה ומנהליה ומזיקים לאמון הציבור בחברה ומנהליה ובכלל שוק ההון. תופעת אי השוויון, מטרידה מאוד ביחס לתופעה של תלושי שכר תלושים מהמציאות: מטריד אותי שכר שאינו תלוי בביצועי החברה על פני זמן, מנהלים שלוקחים לעצמם שכר בלתי סביר מבלי להתחשב בעובדה שהדבר פוגע בסופו של דבר בחברה, במשקיעים ובמוניטין של השוק כולו".

במקביל ציין האוזר כי הוא מוטרד מכך שסוגיית השכר המוגזם מתרכזת במספר קטן של חברות ובתי השקעות, אשר "מוציאים שם רע לכל החברות. מטרידה אותי השיכחה שהפעילות העסקית של כלל החברות האלה מספקת תעסוקה והיא מנוע צמיחה חשוב במשק". בהמשך, קרא לאיגוד "להוקיע את הקיצוניים שאינם פועלים למען כלל בעלי המניות, לטובתן של רוב ההחברות שמתנהלות כמצופה מחברה ציבורית".

בהתייחס לטענות האיגוד בעניין עומס הרגולציה אמר האוזר כי הפעילות העסקית של החברות הציבוריות היא מנוע צמיחה חשוב למשק הכלכלי. "לנו כרשות יש משימה חשובה להסיר חסמים רגולטוריים לעידוד היזמות הפעילות העסקית ולהיזהר ש"גל הרגולציה" לא יהפוך ל"אובר רגולציה", אבל לכם כנציגי החברות יש את היכולת, המיומנות וגם האחריות לשנות. אל תחכו לפוליטיקאים או לרגולטורים שיעשו זאת".

יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי דיבר גם כן בכנס ואמר: "שתי הבעיות המעיקות ביותר על המשק הישראלי הן שער החליפין הגבוה של השקל, הפוגע בכושר התחרות של היצואנים, ויוקר הדיור. המדיניות הממשלתית, החקיקה והרגולציה צריכות לבחון ביסודיות איזו התערבות נדרשת ומתי, לא למהר ולהתערב ברמת המיקרו. הניסיון לפתור כל בעיה בחקיקה או ברגולציה עלול להקשות על הרצון להשקיע בהתרחבות ריאלית של העסקים".

סרוסי אמר כי השוק הפיננסי הישראלי עובר שינוי יסודי, המתבטא בין היתר בגידול בשוק החוץ-בנקאי. "חלקו של המגזר החוץ-בנקאי בשוק ההון הגיע ברבעון הראשון של השנה הנוכחית ל-50.5%, ולראשונה עבר בהיקפו את המימון הבנקאי".

דני מרגלית, יו"ר BDO, אמר כי "בהשוואה בין שווקים מבחינת שווי החברות הגדולות ביותר למול החברות הקטנות ביותר ניתן לראות ששווי השוק של החברות בשוק הישראלי לא רק קטן משמעותית אלא גם הקטליזאטור לחוסר האטרקטיביות.

"חברות MICRO בישראל אינן אטרקטיביות לציבור להשקעה מכיוון שבעל מניות מהותי קובע את הלך הרוח ודיבידנדים ורווחיות אינם מנוע איכותי להשקעה בחברות בסדר גודל זה. אני מאמין כי אם נפעל בצורה נכונה לייצר את העידוד המתאים להורדת המיסוי ולמתן מענקים למשקיעים, נצליח לשמור אותם אצלנו, וליהנות משאר היתרונות של הגלובליזציה, כולל עידוד חברות זרות להיכנס לשוק ההון", הוסיף.

עו"ד נחמה ברין, ראש מחלקת חברות ושוק ההון במשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן ושות': "כמעט בכל פרמטר אפשרי, כשאנחנו עושים השוואה בינ"ל, הפתרון שנבחר על ידי המחוקק הישראלי בכל הקשור לרגולציה בשוק ההון הוא המחמיר ביותר. מעורבות משמעותית של התקשורת, ניסיון מצטבר של הרגולטורים, הקמת בית משפט כלכלי ועוד - כל אלו יצרו מציאות של רגולציה מתהדקת ומשתנה שמאוד קשה להתמודד איתה. אני קוראת לרגולטורים הישראלים לעשות חישוב מסלול מחדש".