הערכות: רשות ני"ע תתנגד לפיקוח על בתי השקעות וחברות ביטוח

שלא במפתיע, חשיפת "גלובס" אמש (א') לפיה משרד האוצר מקדם הקמת מערך פיקוח ישיר על בתי ההשקעות וחברות ההחזקה של חברות הביטוח, זכתה לתגובות מעורבות מהגורמים הרלוונטיים.

כשברקע אי-הוודאות לגבי מתווה הפיקוח - האם ישולב בין אגף שוק ההון באוצר לרשות לניירות ערך, או ירוכז בידי אחד מהרגולטורים - נראה כי הדוברים הסכימו ביניהם על דבר אחד: שמירה על אנונימיות, שכן מדובר בגורמים שמפקחים עליהם כיום.

את עיקר הביקורת ריכז כמובן ענף בתי ההשקעות, שכיום מפוקח באופן חלקי (ברמת המוצרים בלבד) על ידי אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון באוצר בניהולה של דורית סלינגר (חיסכון לטווח ארוך - קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה), והרשות לניירות ערך בראשותו של שמואל האוזר (חיסכון לטווח קצר - קרנות נאמנות, תעודות סל וניהול תיקים).

למעשה, בשוק מעריכים כי ברשות ני"ע מאוד מאוכזבים מהמהלך שמובילים ראשי האוצר בתמיכת השר יאיר לפיד ומנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן. זאת, משום שכרגע אין כוונה להקים עוד גוף רגולטורי, ומסתמן כי הפיקוח הישיר יכלול הרחבת סמכויות האגף לפיקוח על שוק ההון באוצר. מאחר שמשמעות הדבר היא הרחבת סמכויות רגולטור אחד על חשבון השני, ככל הנראה ברשות ני"ע צפויים להתנגד למהלך.

בתחילת השנה חשף "גלובס" כי רשות ני"ע מקדמת מהלך שמטרתו לפקח על הממשל התאגידי בבתי ההשקעות, לרבות התנהלות הדירקטוריון וביקורת פנימית, אולם ברשות מיהרו אז להבהיר כי אין בכוונתם לפקח על בתי ההשקעות כגופים. כך או אחרת, בסביבת האוצר משדרים כי הפעם בכוונתם להוביל את המהלך עד להשלמתו, וכי שר האוצר וצמרת משרדו נחושים להכניס גם את בתי ההשקעות תחת פיקוחם. כזכור, באוצר ביקשו לקדם מהלך מסוג זה כבר במארס 2009 , אולם מאז ועד היום הנושא לא קודם.

"לא ייתכן שגופים שהרווחים שלהם מגיעים מכספי ציבור לא יהיו חשופים לפיקוח. זאת טעות קשה שהדבר לא קרה עד היום, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם", אמר היום גורם בכיר בשוק. "הרגולטור מתערב רק כשיש כשל שוק מהותי - ולצערי הגענו למצב הזה", הוסיף.

אותו גורם מתכוון כמובן למשכורות הגבוהות בענף הפיננסים, שתפחו משמעותית בשנים האחרונות, מה שהביא לאחרונה את שר האוצר יאיר לפיד לקדם חקיקה להגבלת שכר הבכירים לכ-3.5 מיליון שקל לשנה (באמצעות הגבלת מס). "באוצר הבינו שיש בעיה ברגע שהם התחילו לטפל ברצינות בכל נושא השכר", ציין גורם בכיר בבית השקעות גדול. "פתאום נפל להם האסימון שבבתי ההשקעות אין גורם אחד אחראי, אז הם חיפשו דרכים לסתום את הפרצות באמצעות טלאים. כולם ראו שהם מתפתלים".

בהמשך, אותו גורם העביר ביקורת על שר האוצר והתנהלותו בניסיון להגבלת שכר הבכירים: "כל הרמיזות שלו מגוחכות. הוא צריך להגיד מה הוא רוצה, במקום להעביר לנו מסרים דרך העיתונות שאנחנו צריכים להתנגד למדיניות התגמול של אלדד פרשר (מנכ"ל מזרחי-טפחות שבשבוע שעבר - חרף התנגדות לפיד - אושר לו שכר של עד 6.4 מיליון שקל בשנה). הגופים המוסדיים פועלים לפי ועדות השקעה ולא לפי פרסומים בעיתון", הסביר.

"עניין פורמלי"

עם זאת, היו כאלה שהגיבו ליוזמת האוצר בספקנות. "אף אחד לא באמת מופתע כי נושא הפיקוח כבר עלה בעבר", אמר גורם בבית השקעות. "היה ברור שזה יגיע". לדבריו, מדובר במהלך "קוסמטי" שלא באמת ישפיע על בתי ההשקעות, שחלקם כבר מפוקחים מתוקף היותם חברות ציבוריות. "זה עניין פורמלי. הפיקוח הזה כבר קיים".

נזכיר, כי בניגוד לבנקים ולחברות הביטוח, חלק מבתי ההשקעות - לרבות פסגות, בית ההשקעות הגדול בישראל - אינם ציבוריים. כפועל יוצא, הדוחות הכספיים של גופים אלה, כמו גם שכר הבכירים בהם (אותו כאמור לפיד מבקש להגביל) אינו ידוע לציבור.

ומה לגבי טיב הפיקוח, שכאמור טרם נקבע? גם על כך היה לגורמים בבתי ההשקעות מה להגיד. "לטעמי, פיקוח על בית השקעות ברמת הגוף ולא ברמת המוצר צריך להיעשות ע"י רשות ני"ע ולא משרד האוצר", טען מנהל בכיר בענף. לטענתו, לא לכל בתי ההשקעות יש פעילות של חיסכון ארוך טווח, וכי רמת הידע של האוצר בתחום החיסכון לטווח קצר היא אפסית. "מדובר בעולם תוכן שקיים היום ברשות ני"ע - מה גם שהחברות הציבוריות מפוקחות על ידה, ומתוקף זה יש פיקוח ברמת התאגיד", הוסיף. בהמשך הוא אף קרא "לאחד את כל הרגולטורים תחת גוף אחד".

מנגד, גורם אחר טען כי יש לרכז את הפיקוח תחת משרד האוצר, משום שלרשות ני"ע אין את הידע והניסיון בפיקוח על גופים (אלא על מוצרים בלבד), וסיכם: "זה לא באמת משנה אצל מי ירוכז הפיקוח על בתי ההשקעות, ואסור שזה יהיה עיקר הדיון - כי זה מה שיגרום לכך שבפועל שוב לא יקרה שום דבר והגופים ימשיכו ליהנות מהעיוות הקיים".