המוסדיים מצאו דרך לסרב להזרמת ההון למרקסטון

שעות ספורות לפני ההכרעה על עתידה של קרן מרקסטון: המוסדיים הישראלים שהשקיעו בקרן מצאו פרצה בהסכם השותפות, המאפשרת להם לסרב לדרישה של קרן הפרייבט אקוויטי הכושלת, להזרים לה את חלקם ב-95 מיליון דולר אשר להם היא קראה. כך נודע ל"גלובס".

אמש קיבלו המוסדיים, שפנו לייעוץ משפטי בשאלה כיצד להתמודד עם קריאת הקרן לכסף, חוות דעת, אשר לפיה מוסדי שיעביר את התשלום "אינו יכול להיחשב כמי שנהג בנאמנות ובזהירות כלפי עמיתיו". המועד האחרון שנקבע להיענות לקריאה, הוא היום בערב.

על פי הערכות, רוב המוסדיים יבחרו להישמע לחוות הדעת, שנכתבה על ידי עו"ד מני גורמן ממשרד שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות', משום שהיא מאפשרת להם "להפר" את הסכם השותפות עם מרקסטון, אך גם מונעת מצב שבו החזקותיהם בקרן יחולטו מיידית.

בחוות הדעת המשפטית נקבע, כי הקריאה לכסף מצד מרקסטון (שגייסה התחייבות השקעה בהיקף של 800 מיליון דולר לפני כעשור ועד כה קראה לכ-700 מיליון דולר) מעמידה את המוסדיים שהשקיעו בה בבעיה, שכן תפקידם הוא להבטיח את טובת העמיתים.

מאחר שמרקסטון לא ציינה בפירוש מהי מטרת הגיוס, וכשברקע התנהלותה העסקית הבעייתית, העובדה שלא העבירה למשקיעים את דוחותיה הכספיים המעודכנים, וכי בפועל אין ברשותם כל מידע אודות מצבה האמיתי של הקרן - קיים חשש שהכספים שהקרן דורשת להעביר לה לא ישיאו ערך לעמיתים.

בשורה התחתונה, כך קובע גורמן, משקיע שיבחר להזרים כספים לקרן - שממונפת בצורה כה חריגה, מחזיקה בחברות שנמצאות במצוקה וקיים ערפל כבד לגבי מצבה התזרימי והשקעותיה - אינו יכול להיחשב כמי שנהג בנאמנות ובזהירות כלפי עמיתיו.

לפי הסכם השותפות במרקסטון, שמנוהלת על ידי רון לובש, המשקיעים בקרן יהיו חייבים להיענות לקריאה לכסף ולהזרים את חלקם - אחרת יאבדו את יחידות ההחזקה שלהם. אולם בהסכם ישנו תנאי, אשר לפיו המשקיעים יהיו פטורים מהעברת התשלום במקרה שיציגו חוות דעת חיצונית, המוכיחה כי העברת הכסף מנוגדת לחוק או מנוגדת לתנאי הרגולציה. גורמן קבע, כי הגופים המוסדיים כפופים לחוקי הרגולציה, אשר מחייבת אותם לפעול לטובת העמיתים.

גם אם המוסדיים הישראליים שהשקיעו במרקסטון - שהגדולים שבהם הם כלל ביטוח, מנורה מבטחים, הפניקס ואיילון - יבחרו לא להיענות לקריאה של מרקסטון לכסף, מבחינת הקרן מדובר בעניין יחסית שולי. זאת משום שאת רוב התחייבויות ההשקעה שלה (90%) גייסה מרקסטון ממוסדיים אמריקאיים, שעל פי הערכות מצד גורמים בשוק צפויים ברובם להיענות לקריאה.

"לא מוכנים להיות יותר עיוורים"

"האמריקאים פועלים לפי הספר ויעבירו את הכסף", אמר היום מוסדי בכיר המושקע במרקסטון, תוך שהוא מעריך, כי לקרן יש כבר אישור לכ-80% מהכסף שקראה לו. עם זאת, הוא טוען כי "לא ברור עד כמה חוות הדעת חזקה", כך שאין אפשרות להעריך מה יחליטו המוסדיים הישראליים.

לדבריו, "יש ערך כלכלי להזרמת הכסף למרקסטון, משום שעדיף שמכירת הנכסים, שעוד שווים משהו אשר בידי הקרן, תיעשה לא בדרך של פייר סייל". הכוונה היא לשלוש השקעות בלבד מתוך הפורטפוליו של הקרן: ההחזקה שלה ב-23% ממניות פסגות; והחברות נילית ומגנוליה - שכולן משועבדות לנושים.

"כנראה שיש היגיון מסוים בהזרמת כסף לקרן, אך רק בתמורה לשקיפות רבה", הוסיף. "אם וכאשר הכסף יועבר למרקסטון, המוסדיים צריכים להקפיד לקבל הרבה יותר פיקוח על אופן התנהלות הקרן. מנהלי מרקסטון הוכיחו, שהם לא ניהלו אותה לתפארת ובטח לא בשקיפות, והמוסדיים לא מוכנים להיות יותר עיוורים - בייחוד אחרי שהם נדהמו לגלות עד כמה היא ממונפת".

מה הקרן תעשה עם הכסף?

הרתיעה של המוסדיים המקומיים מהעברת כספים נוספים לקרן הפרייבט אקוויטי נובעת מהניהול הגרוע שלה. בשנים האחרונות, בעקבות שורה של השקעות כושלות, לקחה על עצמה הקרן הלוואות עתק בריביות "שוק אפור". באחרונה חשף "גלובס", כי הקרן נטלה הלוואה של כרבע מיליארד שקל מידי דויטשה בנק, שבה השתמשה למחזור חובות ולהעברת תשלום לחלק מהחברות שבבעלותה שנקלעו למצוקה תזרימית. בין היתר מדובר ברשת הספרים סטימצקי ובחברת אמפיק (לשעבר בית ההשקעות פריזמה וכיום החזקתה בפסגות) שמשועבדת לנושים.

בנוסף, המוסדיים חוששים, כי הקריאה של מרקסטון לכסף נובעת מהתחייבותה להחזיר את הלוואת הענק שנטלה מדויטשה בנק עד סוף השבוע. מאחר שהם אינם יודעים עד כמה חריף המשבר שאליו הקרן נקלעה, לא ברור מה מרקסטון תעשה עם הכסף.

עד היום החזירה מרקסטון למשקיעיה רק כ-365 מיליון דולר מתוך כ-700 מיליון דולר להם קראה, כך שהיא צפויה להסב למשקיעים בה - שהגדולה שהם היא קרן הפנסיה של עובדי מדינת ניו יורק - הפסדים של מאות מיליוני דולרים.