טוטאל סנסציה: איך ההולנדים עושים את זה?

הולנד תעלה הערב (ד', 19:00) למשחק מול אוסטרליה, וניצחון מול אחת הנבחרות החלשות בטורניר יבטיח לה עלייה לשמינית הגמר. זה לא היה צפוי, אבל האורנג' מעכו את אלופת העולם ספרד ביום שישי ופירקו אותה לגורמים. לפני תחילת המונדיאל, ההערכות של המומחים היו שונות לחלוטין: נבחרת אלמונית של כישרונות מפוקפקים ובוסריים שאין לה סיכוי לשחזר את ההישג מגביע העולם הקודם (פיינליסטית). "שקיעת האלים" הייתה הכותרת לטקסט על הולנד ב"קיקר" לקראת ברזיל 2014.

מאיפה מגיע הכדורגל המופלא הזה, פעם אחר פעם, דווקא ממדינה אירופית קטנה של כ-16 מיליון תושבים בלבד?

***

אחד הגורמים המרכזיים לכל אלה, הוא שמאחורי הכדורגל ההולנדי עומד רעיון. בהולנד לא סתם משחקים כדורגל, אלא מגשימים באמצעותו חזון. חזון התקפי של קלילות ומהירות, של קבוצתיות ושל מאבק נגד בעלי הכוח. החזון בולט במיוחד כאשר מסתכלים אחורה: עד סוף שנות ה-60 הולנד הייתה מדינה מדכאת ומשעממת. החברה הפרוטסטנטית-קלוויניסטית הכבדה השרתה אווירה חפה מקלילות ושמחה, אמסטרדם הייתה עיר משמימה ומורבידית, כפי שתיאר אותה הפילוסוף הצרפתי אלבר קאמי. דור חדש חיפש דרך להתפרץ ולהתפרק, והולדת הכדורגל המופלא של אייאקס המודרנית, ההתקפית והקלילה - יצרה גיבורי תרבות של ממש. כמו ריינוס מיכלס למשל, אבל בעיקר את נביא הכדורגל הזה - יוהאן קרויף.

העיתונאי דייויד ווינר כתב ספר שלם על הרעיון שמאחורי הכדורגל ההולנדי וההיסטוריה שלו, "כתום מבריק", בו הוא מזכיר אלמנטים של החברה ההולנדית שבאים לידי ביטוי גם בכדורגל, כמו העבודה יחד עד כדי הקרבה עצמית עם האצבע התקועה בחור בסכר, רוח הצוות שהיא האידיאל במדינה קטנה שדורות ארוכים שגשגה הודות לקדמה ולתעוזה. אבל גם את היחס השונה של ההולנדים לשטחים: 41.5 אלף קמ"ר בלבד הוא שטחה של הולנד. ספרד, למשל, גדולה פי 12. במדינה כמו הולנד, שייבשה חלקים מהים כדי להוסיף לעצמה שטח - בזבוז של שטח הוא פשע, ויש לנצל כל שטח בצורה המרבית.

לתוצאה של זה, בכדורגל, קוראים "טוטאל פוטבול", שיטת ניצול שטחים שסחפה אחריה דורות של כדורגלנים והשפעותיה ניכרות ברמות הגבוהות עד היום. כשמתבלים את זה במערך הכשרת הנוער הטוב בעולם, שאפילו היריבים המרים הגרמנים נאלצו לחקות כדי להציל את הכדורגל שלהם, ובחברה פלורליסטית שהייתה בין הראשונות להכליל בני מהגרים לשורותיה - מקבלים את ההיסטוריה הפנטסטית של נבחרת הולנד. רק שכמו שאומרים בהולנד: "היופי הפך לחובה, הכישלון כתוצאה מכך - להרגל".

לכן, דובר לפני המונדיאל על סופו של עוד דור זהב. הכוכבים הגדולים הזדקנו, הכישרונות שנקנו על-ידי מועדונים גדולים התייבשו על הספסל והפכו בלתי שמישים - ואחריהם לא הגיעו חדשים.

***

מי שקיבל על עצמו לעשות מהפיכה אחרי הכישלון המוחץ של המאמן ואן מרווייק ביורו האחרון (מקום אחרון בבית המוקדם), הוא לואיס ואן חאל. לצורך כך הוא השתמש באחד מהציטוטים הידועים של יריבו המושבע, קרויף. "בכל חיסרון טמון יתרון". אין כוכבים? ניקח מה שיש. בסגל יש 11 שוואן חאל עשה מהם שחקני נבחרת בשנתיים שהוא בתפקיד, שישה מהם שיחקו בהרכב הפותח מול אלופת העולם, עוד שניים נכנסו כמחליפים. אין ניסיון בחו"ל? לא צריך. בסגל יש 11 שחקנים מהליגה ההולנדית. "אני חוזר לחזון, ממנו אני בונה קבוצה, ואז שואל אילו שחקנים מתאימים לקבוצה הזו. אם שחקן צעיר מתאים אני אקח אותו. ואם זה שחקן מבוגר - לא מפריע לי", אמר בראיון לאתר פיפ"א.

מעבר לתחכום הטקטי, ואן חאל הוא בעיקר מטפח כישרונות נפלא. גם אם נשים את אייאקס הגדולה שלו בצד, הוא זה שהעלה לבוגרים ושייף שחקנים כמו קרלס פויול, ויקטור ואלדס, צ'אבי ואינייסטה בברצלונה, תומאס מולר ודויד אלאבה בבאיירן. ואן חאל ניצל בדיוק את מה שעומד לרשותו, ובנה סביב אריאן רובן ורובין ואן פרסי את התקפת הנבחרת. למי שפקפק, כי ואן פרסי חוזר מפציעה, השווה אותו המאמן למחליקי הקרח הגדולים של הולנד שחזרו מפציעות כדי לזכות בזהב אולימפי. "אני מקווה שכך יהיה אצל רובין, ואז אהיה מאמנה של אלופת העולם".

בניגוד לקרויף, המשחק של ואן חאל מבוסס על פוזיציות, על תפקידים מדויקים במערך. למהפכה הכתומה צורף שינוי שיטה, איתה אפשר להשתמש אפילו בווסלי סניידר שנמוג בטורקיה. לכוכב של הנבחרת קוראים קווין סטרוטמאן, אבל כמו ב-2012 - הוא נפצע לפני הטורניר: "זה דרמטי לקווין, ומר לנבחרת" אמר ואן חאל. "חסר לי סטרוטמן, וחסר לי מגן שמאלי", הסביר, והוסיף שבלי קשר רומא חסר לו האיזון.

בנוסף נפצעו גם הקיצוני מרקו ואן חינקל וגרגורי ואן דר ויל. חזרה לשולחן הניסויים: ואן חאל פיתח שיטה של 2-5-3, או 2-3-5, עם שלושה בלמים ושני מגינים שמשמשים שחקני אגף כשצריך. "זו וריאציה עם מקדם בטיחות גבוה, בלי להקריב את הכדורגל ההתקפי שהוא האידיאל של ואן חאל", ניתח ה"קיקר". אבל הפקפוק לא נעלם. אחרי הכל, כישלונו המהדהד ביותר כמאמן היה עד היום במוקדמות מונדיאל 2002 עם הנבחרת. ממילא ואן חאל שהיה מורה לחינוך גופני, "אוהב לעבוד עם אנשים צעירים וצריך את העבודה היומיומית עם קבוצה", כפי שאמר ב-2013.

ואן חאל מנצל את הרדיקליות והעקשנות שלו. הוא חסר סנטימנטים: חביבו השוער קנת וורמר לא משחק באייאקס? אז הוא מחוץ לנבחרת. "נולדתי במזל אריה, זה הבוס של כל החיות", הוא מסביר. הוא מנחיל לשחקניו טקטיקה וגיבוש קבוצתי. "הבסיס של הכדורגל של באיירן היום הונח על-ידי ואן חאל", אמר השנה פיליפ לאהם - שעבר כמה מאמנים. בעיקרון צריכה הנבחרת לשחק בדומה לאייאקס של ואן חאל משנות ה-90, זו עם קלויברט, דווידס והאחים דה בור. אבל ואן חאל קלט: "אנחנו לא מספיק טובים כדי להתמודד עם ספרד ב-3-3-4". הוא התאים את הקבוצה. "כך ראיתי סיכוי להתמודד עם ספרד. אחד על אחד, כמו שבספרד אוהבים הבלמים להגן, זה לא מספיק מול רובן ו-ואן פרסי".

זה עבד. ואן מרווייק, הפעם בעמדת הפרשן, קרא לזה "ערב היסטורי". ספרד עברה את ההשפלה הגדולה ביותר מאז הוטבעה הארמדה. "הדבר הטוב ביותר הוא שהייתה לנו תכנית. היינו מוכנים היטב. המאמן חזה בדיוק איך המשחק יכול להתפתח", החמיא ואן פרסי לוואן חאל.

הנבחרת בשיאה ברגע הנכון. אלו לא רק רובן ו-ואן פרסי - עכשיו כל ההגנה עלתה על רשימת הקניות של כל המועדונים הגדולים באירופה. ומול אוסטרליה כבר יכול השועל לחזור ל-3-3-4 המוכר. השחקנים ימשיכו לעשות בדיוק מה שהגנרל אומר. ואן פרסי: "האוהדים יכולים לחגוג, אנחנו צריכים לחזור ולהמשיך לעבוד". זו הנוסחה המנצחת כרגע.