אורי סגל, החולש על בית פיתוח האפליקציות איי-אפס (iApps), חי בדיוק כמו שאפשר לדמיין את מי שחי בתוך בועה טכנולוגית. כחובב מושבע של גדג'טים הוא מחזיק בכל אחד שמצליח להדליק אותו: ממשקפי גוגל, עבור בשעון שמדבר עם הסלולר ועד לסגוויי, שעליו הוא מתנייד ברחובות גבעתיים. בחורף, כשהוא נוסע בב.מ.וו Z3 הפתוחה שלו, הוא עושה זאת עם קסדת טייסים ממלחמת העולם השנייה, ש"עשינו לה הסבה לאייפון".
בפינת משרדו בהרצליה פיתוח מנגנון של טיל סקאד עם ערך סנטימנטלי כבוגר הנ"מ, ועל השולחן דינוזאור שנראה כמו צעצוע גומי, אבל ללטיפות אחדות התעורר, החל לדרוש אוכל והגיב בנהימות עונג לגירודים מתחת לצוואר (מדובר ביציר בינה מלאכותית, אחד ממאתיים בלבד הקיימים בעולם).
על קירות משרדו תלוי חלק מאוסף פרטי הסיינפלד שלו: מהחלוק המקורי של "מרק נאצי" עם המצקת, חתום בידי השחקן שגילם אותו (לארי תומאס), ועד ללוחית הרישוי המקורית Assman שכיכבה באחד הפרקים, חתומה אף היא (על-ידי קני קרמר, שעליו מבוססת דמותו האקסצנטרית של קרמר מהסדרה). לצד אוסף סיינפלד, אוסף פרטי אפל של סגל כולל שניים מהמחשבים הראשונים ביותר, עכברים חתומים על-ידי המייסדים סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, ויש אפילו חתימה של הרופא שטיפל במחלת הסרטן של ג'ובס. "חבל שג'ובס נפטר", אומר סגל, "אבל אחרי מותו כל דבר החתום על-ידיו שווה הרבה יותר".
לאוספים הגיע במקרה. יום אחד פתח עיתון וראה חבר כנסת מסוים, שעבורו הכין אפליקציה לקשר עם הבוחר, מצולם עם ג'ייסון אלכסנדר, שגילם את דמותו של ג'ורג' קוסטנזה בסיינפלד. מכיוון שהוא פריק של הסדרה, שלח מיד מסרון לחבר הכנסת, "סדר לי פגישה עם ג'ורג'". כעבור חמש דקות קיבל מסרון חזרה, "תגיע למלון זה וזה, סידרתי לך פגישה איתו". סגל חיפש מהר בבית, מצא עטיפה של DVD של הסדרה, ובמהלך הפגישה ביקש מאלכסנדר לחתום עליה. כמה חודשים לאחר מכן, בחנות בלאס וגאס, מצא תמונה חתומה של ארבעת הגיבורים, ואז נכנס לעניין, כאשר האתגר הוא לאסוף תמונות חתומות של כל דמות, שולית ככל שתהיה, שהופיעה אי-פעם בסדרה.
מאוחר יותר החל לאסוף גם פרטי אפל, אבל השמחה שבמציאת פריט חדש לאוסף סיינפלד שלו עדיין גדולה בהרבה; למשל, ספר של ג'רי סיינפלד שנמצא בדירתו של ברני מרטין המנוח, ששיחק את אביו של סיינפלד, ובו הקדשה "לברני, ליום האב, שיהיה לך יום אב שמח, מה'בן שלך' ג'רי סיינפלד". עד היום הוציא על התחביב הזה כמה עשרות אלפי שקלים, חלק מהפריטים שווים כיום הרבה יותר; ואף שאינו מתכנן למכור, סגל חושב ש"זה יהיה משעשע אם אהיה היזם הראשון בעולם שעשה אקזיט מסיינפלד".
אני לא מתפלאת שכרטיס הביקור שלו נראה כמו מסך של אייפון, אבל הוא בכל זאת מצליח לסחוט ממני אנחת פליאה כאשר הוא סורק את הכרטיס הזה באפליקציית תלת-ממד - סטארט-אפ פנימי של איי-אפס. דמות מוקטנת ותלת-ממדית שלו מתחילה להסתובב על המסך ולדבר, ואני גם יכולה להצטלם עם הדמות הזאת, כיוון שמדובר במה שקרוי, מציאות רבודה (augmented reality). "קרענו על זה את התחת", הוא אומר. "לקח לנו כמעט שנתיים לפתח את זה. השקענו כחצי מיליון דולר מהכספים שלנו, והיו הרבה כשלים טכנולוגיים בדרך".
ההיגיון היה, שסריקת הברקודים הרבועים שמלווים רבים מהמוצרים או בעיתונות, היא לעתים חוויה מאכזבת. בסך-הכול מגיעים לאיזה אתר או לסרטון ביוטיוב, וסגל חשב שאפשר להפוך זאת למשהו קצת יותר מרגש. למשל, תסרוק לוגו של קוקה-קולה - סגל מדגים זאת - ולפתע תקפוץ פחית קולה ותתחיל להסתובב במרחב הווירטואלי.
אחת הלקוחות שלו היא חברת יס, שעבורה יוצרה האפליקציה "קופיקו הצלם" המשלבת טלוויזיה וסלולר. הילדים כיוונו את הטלפון החכם לטלוויזיה, הדמויות מהסדרה קפצו אליהם למסך ורקדו והשתוללו וגם הצטלמו עם קופיקו. סגל מספר שבנו שלו, שהיה אז בן שנה ושמונה חודשים, שיחק שעות עם הקופיקו שעל המסך, אבל לשאלתי הדאוגה הוא מבטיח לי שהילד גם יוצא לפעמים לגינת המשחקים ופוגש יצורים תלת-ממדיים שאינם על מסך. עבור לקוחות אחרים, כמו קבוצת רד, הטכנולוגיה שימשה לייצור קטלוג המאפשר לבחון את המוצר מכל צדדיו, ועבור התעשייה האווירית ותעשיות ביטחוניות נוספות פותחה אפליקציה שאסור לפרט את טיבה. לדברי סגל, הטכנולוגיה הזאת "פותחת לי דלתות בחו"ל".
כולם רוצים להיות ווטסאפ
סגל נלהב, ונראה כי האלמנט המשחקי-יצירתי שיש בפיתוח אפליקציות מתאים לו כמו כפפה ליד. לפעמים הוא מחליט להשתעשע, ובכניסה לפגישה - כאשר כל שאר הנוכחים מניחים על השולחן את הטלפונים הדקים, הקלים והחכמים שלהם - הוא מניח עליו קופסה שחורה כבדה שאליה מחוברת בחוט מסתלסל שפופרת טלפון - הטלפון הנייד הראשון, אחד מפריטי האספנות שלו. בתוך שניות הוא גונב את ההצגה וגם שובר את הקרח.
רפליקת "אולי נפתח אפליקציה", החליפה במידה רבה את חלומות ההתעשרות בסגנון "אולי נפתח סטארט-אפ", וסגל יודע זאת היטב. הזמינות קורצת, בעוד שעבור חברת ניצן רגילה, הוצאות הפיתוח יכולות להגיע למאות אלפים ולמיליוני דולרים רק בשלב המאוד ראשוני. פיתוח אפליקציה אינו דורש יותר מכמה עשרות אלפי דולרים. מצד שני, האקזיטים בתחום מגיעים לסכומים שמסעירים את הדמיון. גוגל קנתה את ווייז בלמעלה ממיליארד דולרים, אינסטגרם נמכרה לפייסבוק במיליארד דולרים, ווטסאפ כבר קיבלה מפייסבוק כ-19 מיליארד דולרים, יזמי סנאפצ'ט זכו לביקור אישי ממארק צוקרברג, אבל סירבו לצ'ק של 3 מיליארד הדולרים שהוא הניח להם על השולחן.
ואלה רק הסיפורים שמתפרסמים. בסיליקון ואלי נמכרות מדי שבוע אפליקציות בסכומים של בין 10 ל-30 מיליון דולרים, עסקות שאפילו אינן מגיעות לעיתונים. תעשייה בוערת, נתונה לגחמת ההמונים - לך תדע מה יאהבו ומה לא - שיצרה "שכבה שלמה של יזמים שלא הכרנו", מספר סגל. "מגיעים אליי מחיילים שהשתחררו מהצבא ויצרו אפליקציה בשם 'קיטבג' עבור חיילים, ועד לאדם בן 65 שרצה לשוחח עם ילדיו שמעבר לים".
"אתה יודע", אמר לסגל אותו יזם בעשור השביעי לחייו, "הילדים שלי משוטטים בעולם, ובשל הפרשי השעות אני לא יכול לשמוע את קולם. הם הרי לא יתקשרו או ישלחו הודעה באמצע הלילה, יעירו ויבהילו אותי". הסיטואציה הזאת הביאה את האב המתגעגע לרעיון לאפליקציה: טיימד-מסג'. השולח מקליט, מצלם או כותב הודעה, וקובע באיזו שעה יקבל אותה הנמען. סגל התלהב, האפליקציה פותחה ואף תפסה פופולריות מסוימת.
"אנחנו נותנים ליזמים מחירים אטרקטיביים על הפיתוח, פחות ממחירי העלות, כי אנחנו סופגים חלק מעלות הפיתוח, ומקבלים שותפות. היזם מקבל מאיתנו צוות פיתוח, חברה טובה עם גב טוב ועם ראש עסקי, ואנחנו לוקחים על עצמנו את עלויות השיווק בארץ", מסביר סגל את המודל הכלכלי, שהוביל את איי-אפס להיכנס כשותפה ל-47 מיזמי אפליקציות עד כה, כאן בארץ ובשלוחה האמריקאית שלה בפאלו אלטו. "אני לא רוצה לשבת בפוזיציה שבה מישהו הגיע עם רעיון מצוין ושילם לי כסף ופיתחתי לו את האפליקציה, ופתאום מחר זה הדבר הבא בעולם ולי אין חלק בו".
- כולם היום חמים על אפליקציות. החברות הגדולות מחזיקות אקסלרייטורים - מרכזים לפיתוח מואץ של חברות ניצן - וגם קרנות ואנג'לים מתעניינים. למה שיבואו אליך?
"אקסלרייטור לוקח את היזם לשלושה חודשים, ואחר כך היזם צריך לעזוב ולעבוד לבד. גם אנג'לים וגם קרנות יודעים שכדי לפתח לפחות את השלב הראשון של האפליקציה צריך רק כמה עשרות אלפי דולרים, והם אומרים, אם היזם לא יודע להסתכן ולהביא כסף מהבית, למה הוא בא אלינו? הם מעדיפים להיכנס בשלבים שהמוצר קיים ומתחילים לראות בו פעילות. אני, לעומת זאת, תופס אותם כשהם ממש בהתחלה. אני לא מחליף את היזם בעבודת היזמות, הוא צריך לגייס כסף ולעשות את הפעילות, אבל אני מעורב איתם ברמת הפיתוח ובכל הרמה העסקית".
לפתח אפליקציות מושך אנשים רבים, שחושבים שיעשו קורס ויהפכו למפתחי אפליקציות, אבל כפי שממשיל סגל, "זה כמו שמי שסיים לימודי ראיית חשבון ינסה יום לאחר מכן לכתוב את הדוחות של טבע. לצורך פיתוח אפליקציה צריך מפתחים מנוסים, עם רקע רחב, שיעבדו בצוות - מומחים גרפיים לחוויית המשתמש, מתכנתים לאייפון וכאלה לאנדרואיד, וזה שמומחה לצד של השרת. מדובר בתהליך לא פשוט שאורך חודשים".
קרוב ל-400 אפליקציות
סגל כבר קנה לעצמו מעמד של מומחה אפליקציות מקומי. "בכל יום", הוא אומר, "מגיעים אליי בין ארבעה לחמישה יזמים עם רעיון, חלק מהרעיונות מוזרים, חלקם כבר קיימים והיזם פשוט לא יודע על כך, וחלקם מעוררים ניצוץ בעיניים". הוא מחזיק באתר חדשות פופולרי מאוד בתחום, iphoneil, שלדבריו גולשים בו כ-3 מיליון איש בכל חודש, וכמובן יש לו אפליקציית מובייל תואמת (עם חצי מיליון הורדות). הוא מתארח בפינות בטלוויזיה (אורלי וגיא), ברדיו ובאתר פידר (של גלובס), ומאחוריו כבר קרוב ל-400 אפליקציות, ביניהן, למשל, "אפליקציית משרד ראש הממשלה" שהוזמנה בבהילות לקראת ביקור הנשיא אובמה בישראל ושסיקרה את הביקור.
בישראל, אומר סגל, יש הרבה מאוד פרילנסרים שעוסקים בתחום, לפעמים בערב אחרי העבודה בחברת היי-טק. "הם מצליחים מדי פעם לחטוף פרויקט, מתלהבים מהמחירים שהם מקבלים, אבל אם לא עושים מזה עסק עם חברה ועם עובדים, אחרי פרויקט-שניים זה ייגמר". ויש כמה עשרות חברות פיתוח, שחלקן לפחות אינן מחזיקות צוות משלהן אלא נשענות על מפתחים עצמאיים.
מחיר פיתוח אפליקציה בשוק הישראלי נע בין עשרת אלפים ל-80 אלף דולרים, ואם האפליקציה מיועדת גם לאייפון וגם לאנדרואיד, המחיר מוכפל כי מדובר בעבודת פיתוח שונה.
- איך בעצם מרוויחים כסף מאפליקציות?
"אפשרות אחת היא למכור אותה בכסף. המודל הזה טוב לארגונים מאוד גדולים כמו פיפ"א, או לחברות המשחקים הגדולות בעולם. אפשרות שנייה היא אפליקציה שמקבלים בחינם, אבל לאחר מכן צריך לשלם על כל מיני דברים. למשל קנדי קראש, שמורידים בחינם אבל לאחר מכן אפשר לקנות חיים וכל מיני דברים שיעזרו לך במשחק. התעשייה עושה מזה הרבה מאוד כסף, אבל זה מותנה בכך שהצלחת לגרום למשתמש להתמכר לאפליקציה.
"מקור הכנסה נוסף הוא פרסומות, והדבר בולט במיוחד כאשר האפליקציה מתמקדת בתחום מסוים. לנו, למשל, יש אפליקציה שממוקדת בתחום חיי הלילה, והמפרסמים בה הם ברים וחברות משקאות. אפשר לעשות זאת דרך קשר ישיר עם המפרסמים, או דרך ממשק פרסום של גוגל או של אפל. כדי לעשות כסף מפרסום באפליקציה צריך לעמוד בשלושה תנאים: הראשון, שהרבה אנשים הורידו את האפליקציה; השני, שהמשתמשים נכנסים במהלך היום מספר פעמים לאפליקציה; והשלישי, שבכל כניסה הם נשארים באפליקציה יותר מחצי דקה.
"אפשרות נוספת היא זכיינות. לנו, למשל, יש אפליקציה של כנסים, שמאפשרת למארגני הכנס ולמשתתפים להמשיך את הקשר בין האנשים, שכל המשתתפים יוכלו לראות זה את זה בתוך האפליקציה, ואם נראה להם שאפשר לייצר כאן קשר עסקי, גם לשוחח דרכה.
"אבל מקור ההכנסה שעושה הכי הרבה כסף הוא מספר גדול של משתתפים פעילים. זה מה שמכרו ווטאסאפ, ווייז ואינסטגרם. כל משתמש כזה שווה הרבה מאוד כסף. אם ניקח את מכירת ווטסאפ כדוגמה, פייסבוק שילמה בערך 30 ומשהו דולר עבור כל משתמש. כל מי שמפתח אפליקציה של רשת חברתית, אולי מוכן בדרך לעשות כסף מפרסום, אבל החלום שלו הוא לכבוש נתח שוק כזה, שתבוא אחת מחברות הענק ותקנה אותו".
על טיל פטריוט ובחזרה
החלום של סגל, 42, יליד רחובות, החל די במקרה. כחייל צעיר בנ"מ בימי מלחמת המפרץ הראשונה, הוא איחר עם חברו ביום שישי בערב לאוהל ארוחת הערב בסוללה, כאשר קצין חדש שהגיע לשם העניש אותם ואמר, "תאכלו אחר כך". כשהגיע האחר כך לא נשאר אוכל, וסגל וחבריו הממורמרים החליטו להגיש קבילה. ביום ראשון שלמחרת מפקד הסוללה אמר לו ולחברו, "תעזבו אתכם מקבילה, אני מארגן לכם אפטר: יש מבחני קבלה לצוות שיישלח לארצות הברית ללמוד על טילי הפטריוט; הרי שניכם לא תתקבלו, אבל יהיו לכם כמה שעות חופש".
אבל סגל והחבר דווקא עברו את המבחנים, ועם ותק צבאי של ארבעה חודשים בלבד הפכו לחלק מקבוצה של שלושים חיילים שנסעה לאל-פאסו ללמוד. סגל זוכר יום אחד שהם יצאו לעיר לעשות קניות, וכשחזרו ראו את כל חבריהם האמריקאים עומדים מול מסך הטלוויזיה המלא עשן ופיצוצים ואומרים להם, ש"השמידו את מדינת ישראל". סגל המבוהל הרים טלפון הביתה ושמע את אימא מדברת בקול עמום, דרך מסכת האב"כ. הקורס קוצר, ובתוך 24 שעות כל הצוות - האמריקאים והישראלים - היו על מטוס חזרה כדי לאייש את סוללות הפטריוט.
לאחר הצבא פנה ללימודים במכללה למינהל, תקשורת ומינהל עסקים, ותוך כדי עבד בשב"כ בעבודה שהייתה כרוכה בנסיעות רבות לחו"ל. עם תום הלימודים היה עליו להחליט אם לעשות קריירה בשב"כ או לא, והחליט לעזוב. לאחר ניסיון יזמי - חברת סטארט-אפ בתחום הבתים החכמים - "איכשהו התגלגלתי ומצאתי את עצמי בארנסט אנד יאנג למשך תשע שנים", מספר סגל, שבמסגרת תפקידו כמנהל הפיתוח העסקי של המשרד ניהל תחרות יזמות בינלאומית שנתית; כך שחצי מהשנה שלו הייתה מוקדשת למפגשים עם יזמים כמו יהודה ויהודית ברוניצקי, דב מורן, גיל שויד ושמעון אקהויז.
ב-2008, השנה שבה התחתן, החליט שצריך לשנות, נסע עם אשתו לחצי שנה טיול, ואז, ממש כמו בקורס הפטריוט, מפגש מקרי במטוס בינו ובין שי גולדברג, שותפו היום, טרף את הקלפים והוביל להקמת איי-אפס. השניים היו על אותה טיסה לוגאס לתערוכת הטכנולוגיה השנתית CES. לסגל היו אז כל מיני פעילויות של אתרי אינטרנט ומתכנת אחד, לגולדברג היה סטודיו לעיצוב. התחילו לדבר במטוס, סגל נתן לגולדברג טרמפ למלון, הם התיידדו, ופגשו שם חבר של גולדברג ש"שם לנו אייפון ביד. הסתכלנו על זה כאילו נפלנו מהירח".
אחרי הפליאה הגיעה ההתלהבות. בשלב מאוחר יותר, לאחר שכבר שבו לארץ, נתקלו בתחילת הטרנד של פיתוח אפליקציות והחליטו שהם יכולים גם. סגל ניצל את ההיכרויות שצבר בשנותיו בארנסט אנג יאנג ופנה לשניים - למשרד עורכי הדין המתמחה בפטנטים לוצאטו את לוצאטו, שלהם הציע אפליקציה לרשת חברתית של יזמים; ולרשת עיניים, שלה הציע אפליקציה שתאפשר לבחון איך ייראו משקפיים מסוימים על פניך. "הבאנו לקוחות לפני שידענו לפתח", צוחק סגל.
אף שהוא מודה שבאופן טבעי "חלק מהם לא יתרוממו לשום מקום, או שיתברר שהשוק לא מחפש את זה או שהיזם לא יודע לעשות את העבודה", סגל מאמין בכל לבו שמשהו מתוך הפורטפוליו שלו יהיה "הווייז או האינסטגרם הבא"; אמונה שבה מחזיקים, כמובן, ובלא פחות להט, מפתחים רבים ברחבי הגלובוס. נראה שאי-אפשר בלעדיה.
הדבר הגדול הבא? | אפליקציות של איי-אפס
MatchApp
מה עושה:
אפליקציה היכרויות בהתאמה אישית. המשתמשים בוחרים חמש הצהרות אישיות מתוך מאגר התחומים של האפליקציה, כאשר כל הצהרה על עצמכם עוזרת להכיר אתכם. במידה שכל ההצהרות מתאימות תיפתח תיבת צ'אט בין הצדדים
Yoohoo
מה עושה:
אפליקציית שירות לקוחות שמציעה חיבור ישיר לפי תחומי עניין עם נציג שירות ייעודי. באמצעות כניסה לזירת שירות לקוחות באפליקציה, המשתמש יכול לתקשר עם נציג לקוחות וגם עם משתמשים אחרים
Open I
מה עושה:
מסייעת במצבי חירום. באמצעות הפעלת לחצן מצוקה היא מאפשרת למשל לחייג למשטרה, לשלוח התראות אל אנשי הקשר שבחרו המשתמשים מראש, בליווי מיקום גיאוגרפי כדי לעדכן אותם שאתם בסכנה, לרבות תיעוד באמצעות המצלמה
Timed message
מה עושה:
אפליקציית הודעות המאפשרת לתזמן שליחת הודעות על-פי הצורך. המשתמשים מקליטים הודעות קוליות וסרטוני וידיאו ומתזמנים באופן אוטומטי מתי אלה יישלחו לנמען
ListenApp
מה עושה:
מאפשרת לכל אחד מהצדדים השותפים לשיחה, לדעת מה המצב של השיחה מבחינה טכנית. למשל, אם אחד הצדדים העביר את השיחה למצב רמקול או לחלופין למצב של השתקה, הצד השני מקבל על כך דיווח
כתבות
ני"ע
