המספר הנוסף: למה לא כדאי למועדונים להחתים את הגיבור של מקסיקו

גיז'רמו אוצ'ואה הפך לגיבור המקסיקני הגדול לאחר שהצליח במו ידיו, רגליו ויתר האיברים לבלום אמש (ג') את ברזיל ולהבטיח לנבחרתו תיקו יוקרתי מול מארחת המונדיאל. השוער הדף או עצר שש בעיטות שנבעטו למסגרת שלו - הנתון הגבוה ביותר של שוער מקסיקני בגביעי העולם מאז ה-19 ביולי 1966, אז אנטוניו קרבאחל סחט 0-0 מאורוגוואי באצטדיון וומבלי. אוצ'ואה בן 28, גיל מצוין בשביל שוער - והוא גם שחקן חופשי (סיים העונה חוזה באז'אקסיו הצרפתית שנשרה לליגה השנייה). לכאורה, שווה מאד למועדונים ברחבי העולם להסתער על הטאלנט. רק לכאורה.

כי אחת הטעויות הכי גדולות שקבוצות חוזרות עליהן לאורך השנים, טוענים כלכלן הספורט פרופסור סטפן סיזמנסקי והעיתונאי סיימון קופר בספרם פורץ הדרך "סוקרנומיקס", היא לשים את היד על שחקנים שהצטיינו בטורנירים בינלאומיים. זה שקול לקניית מניה בורסאית דווקא כשהיא המריאה למחיר השיא שלה, וחוץ מזה - אתה קונה אותה על סמך דגימה קטנה מדי של ביצועים.

הנה כמה דוגמאות חלקיות מאוד למצטייני טורנירים בינלאומיים שהפכו אח"כ לפלופים מהדהדים במועדונים שלהם: ג'ורדי קרויף (הגיע למנצ'סטר יונייטד אחרי יורו 96'); אנגלוס חריסטאס היווני (הגיע לאייאקס אחרי יורו 2004); אסמואה ג'יאן הגנאי (סנדרלנד, מונדיאל 2010); מיכאל קרון-דלי הדני (סלטה ויגו, יורו 2012); ואצלב פילאר הצ'כי (וולפסבורג, יורו 2012).

לפני שקבוצות מחתימות עכשיו את אוצ'ואה, הנה נתון יותר רלוונטי בהקשר שלו מאשר עצירתו של ניימאר אתמול: בשנה האחרונה הוא ספג 72 שערים ב-38 משחקים בצרפת, קצב ספיגה של פעם ב-47 דקות. רק פעמיים העונה הוא שמר על רשת נקייה. לא בדיוק החומר ממנו עשוי שוער של קבוצה גדולה.