הכניסה לתחום הטלוויזיה: כשארדן הפך לפרזנטור של סלקום

תועלת פוליטית

ההכרזה של סלקום על כוונתה להיכנס לתחום הטלוויזיה באה בעיתוי מופלא מבחינתה ומבחינת שר התקשורת גלעד ארדן. לא לחינם סלקום צירפה להודעת הבורסה שלה את ברכתו של ארדן עלך המהלך.

מתי בפעם האחרונה שלחה חברה מסחרית, שאמורה להיות מפוקחת על-ידי רגולטור, הודעה לבורסה פלוס הודעה לעיתונות כששר התקשורת מככב בה? וכך יוצא ששר התקשורת נראה כמי שמביא את בשורת הטלוויזיה על חשבון סלקום, שמסתופפת בצלו. עלבון כזה לא ראינו הרבה זמן. ארדן הפך לפרזנטור של סלקום.

ארדן, שמכהן כבר יותר משנה בתפקיד, עדיין לא רשם הישג שיחזק מעמדו הציבורי, אלא להיפך. השוק הסיטונאי לא מתרומם, הדור הרביעי תקוע, והוא איבד את המשרד להגנת העורף - בקיצור אין עיתוי יותר מתאים לכותרת ראשית. אולי הוא יוכל בעתיד לרשום על שמו את הרפורמה ברשות השידור, אם תצא לפועל.

ארדן מכיר היטב את דרכיה הנפתלות של הפוליטיקה והתקשורת. כבר בטרם נכנס לתפקידו ידע דבר אחד: שהצלחתו בתפקיד תימדד בשאלה אם יוכל להביא בשורה בתחום הטלוויזיה. אחרי שקודמו משה כחלון נישא בפי כל כמביא בשורת הסלולר, וכאיש שהצליח בצורה הכי אמתית לייצר תחרות בטריאופול ולשבור את מחיריו, חייב ארדן לייצר תחרות בדואופול של הוט ו-yes ולהביא להפחתת מחירים. עד עכשיו הוא נכשל.

החבילה הצרה שדחף והרחיב כמעט שלא משפיעה על השוק, והמתחרים הפוטנציאליים פרטנר וסלקום מתעכבים בכניסה לשוק הזה. מנגד הטלוויזיה הדיגיטלית הקרויה עידן פלוס לא מתרוממת, והמחירים של הוט ו-yes לא יורדים.

בכל הפגישות שלו עם פרטנר וסלקום ארדן לוחץ עליהן להיכנס לטלוויזיה, כי הוא מבין, ובצדק, שצעדים לשינוי השוק לא יושפעו מרגולציה מתקנת, אלא ממהלכים בשוק.

הרבה דברים אפשר לומר על ארדן, אחד מהם זה שהוא יודע לזהות הזדמנות - וההזדמנות הזאת עשויה להיות גלגל הצלה עבור סלקום. זה מה שקורה כשהצרכים של ארדן פוגשים את המצוקות של סלקום. אבל מה שנראה כמו גלגל הצלה לסלקום, עשוי להיות גם משקולת על צווארה.

בעיות תשתית ורגולציה

משהו מאד מוזר קרה אתמול (ג'). במשך שנים לחצה סלקום על משרד התקשורת וטענה כי בלי אסדרה של שוק סיטונאי על גבי התשתיות של בזק והוט, היא לא היא תיכנס לעולם הטלוויזיה. והנה קמה סלקום בבוקר בהיר אחד, ולפתע נעלמה בעיה הזאת.

הרי רק לפני מספר שבועות הראתה סלקום עבודה כלכלית מחברת ייעוץ בינלאומית, שכל מטרתה הייתה אחת - להראות מדוע המחירים שקבע משרד התקשורת לשימוש בתשתיות בזק הורסים כל סיכוי להיכנס לשוק הטלוויזיה. נשמע מוזר.

האם סלקום קיבלה הבטחה שמחירי השוק הסיטונאי לא יעלו, ואולי אף יירדו, בתמורה לכניסתה לשוק הטלוויזיה? האם היה כאן דיל? יתרה מכך, שוק סיטונאי יחול בשלב הראשון רק על בזק, וספק אם יחול על הוט. איך יכול להיות שהוט, שמחזיקה 40% משוק תשתיות האינטרנט, לא זמינה לסלקום כתשתית טלוויזיונית - והיא בכל זאת נכנסת לשוק? לפני כמה חודשים תכננה סלקום להיכנס לפעילות כבר באוגוסט השנה, וכעת לא ברור מתי המהלך ייצא לפועל.

צריך לזכור גם שברקע הדברים ארדן מינה ועדות לבחינת הפקות המקור ולרגולציה על שידורים באינטרנט. מה יקרה אם מחר יחייבו את סלקום להשקיע בהפקות מקור? יכול להיות שמישהו הבטיח לה פטור?

על טכנולוגיה, מימון ורווח

כנראה שהמוטיבציה של סלקום היא אחרת: החברה מחפשת זהות בשעה שהרווחיות בשוק הסלולרי נשחקת מרבעון לרבעון. 2014 הולכת להיות מאוד קשה לכל חברות הסלולר, ולכן מבחינתה דווקא עכשיו זה הזמן להיכנס לטלוויזיה.

כשמסתכלים קדימה, רואים שהפעילות המרכזית הסלולרית הולכת ויורדת, ובשנים הקרובות היא לא צפויה להשתפר. עם זאת, אם עכשיו עוד יש כסף להשקיע, ואפשר להיכנס לשווקים חדשים - אז אולי כדאי לנצל את ההזדמנות.

העברת תכנים על גבי רשת האינטרנט כבר לא מהווה מכשול. התשתיות משופרות, והקצבים גבוהים, ואין מניעה טכנולוגית לראות תוכן דרך האינטרנט. מיזמים כמו נטפליקס, כרומקאסט, אפל טי וי וכו' מוכיחים זאת.

במקביל הצפייה משתנה. יותר ויותר צופים רואים תוכן לא ישיר, אלא דרך ספריית ה-VOD, מה שנקרא "תוכן לא ליניארי". הצפייה למעשה מתחלקת בין ערוצי הברודקאסט לבין ה-VOD.

מאחר שערוצי הברודקאסט הם חינמיים, בין אם דרך עידן פלוס או בין אם הם יעברו לפי הצעתו של ארדן דרך האינטרנט, למעשה סלקום תצטרך להשקיע בספריית VOD כדי להרים מוצר.

הבעיה שלה תהיה בתחום הספורט - האם היא תפעל במגרש הזה? צריך לזכור ששידורי ספורט הם דבר רגיש. אם מעבירים שידור ישיר באינטרנט והביקוש גדול, עשויות להתרחש תקלות. באינטרנט אף אחד עדיין לא יכול להבטיח את אותה האיכות כמו בשידורי לוויין או בכבלים. מישהו מוכן להמר ולראות מונדיאל דרך רשת האינטרנט הציבורית?

המפגש בין ממיר עידן פלוס לבין ספריית VOD של סלקום עשוי להוביל לעמוד אקסל חיובי ולהפוך את ההשקעה לרלוונטית. בסופו של דבר הטלוויזיה של סלקום תהיה טלוויזיה זולה, והמוצר יהיה בהתאם. בעבר דיברו בסלקום על חבילת בסיס של 100 שקל לחודש.

בהחלט אפשר להניח שיהיה למוצר של סלקום ביקוש. האם תהיה לזה גם רווחיות? זו כבר שאלה אחרת.

החותם של שטרן

לכל הסיפור הזה תוסיפו מנכ"ל צעיר, ניר שטרן, שרוצה להשאיר חותם ולהדביק לסלקום זהות חדשה. הוא רואה מה קורה בשוק הסלולרי, רואה גם שיוזמות שיווקיות שבהן נקט הן בבחינת קרב חפירות אינטנסיבי ומתיש.

פרטנר עשויה גם היא להיכנס לשוק הטלוויזיה, ובזק עשויה להפוך לקבוצת תקשורת מאוחדת. שני אלה מאיימים לא פחות.

 שירות הטלוויזיה של סלקום