עכשיו הוא זמן טוב לשאול את נפתלי בנט, איילת שקד, וכל מי שהצביע בעד החוק האוסר שחרור מחבלים: אם היו באים ושמים עכשיו על השולחן הצעה שתמורת, נגיד, 20 אסירים ביטחוניים נקבל את שלושת הנערים החטופים - מה הייתם מחליטים? שחרור מהווה עכשיו עבירה על החוק; אי שחרור עלול לגרום למות החטופים (בהנחה שהם עדיין בחיים). מה הפתרון?
זו אינה חוכמה לאחר מעשה, אלא מחשבה שנייה על החוק הממתין להצבעה שתאשר אותו. (בינתיים הוא עבר רק בקריאה טרומית). כאשר הוגשה לכנסת נראתה הצעת החוק כאקט של נחישות פטריוטית, משהו כמו "אנחנו לא נהיה יותר פראיירים". ואז באה חטיפת שלושת הצעירים.
מה נעשה אם תהיה הצעת חליפין?
אנחנו לא יודעים עדיין מה המניעים של החוטפים. אבל אחת הסברות היא שהקטליזטור של החטיפה היה, בין השאר, החוק הזה. זה בוודאי לא יכול להיות המניע היחיד, אולי אפילו לא העיקרי, אבל לא מופרך להניח שגם זה היה חלק ממערכת השיקולים. ניתנה לנו ההזדמנות לשקול שוב את הצעת החוק על סמך המציאות. נניח שהצעת החוק זכתה כבר לאישור סופי.
כיצד היינו נוהגים? כיצד נפעל אם תגיע הצעה לעסקת חליפין? נדון בה? נבקש זמן כדי ללמוד אותה? נתמקח? - בעצם, החוק מאפשר רק אופציה אחת: להטיל את ההצעה לפח. כל פעולה אחרת יוצרת בעיה חוקתית, אולי אפילו פלילית. כי כך בנט וצאן מרעיתו חושבים שצריך לטפל בחוטפים וחטופים, כדי לשמור על גופנו זקוף וגאה.
מרגע שהועלתה הצעת חוק שחרור המחבלים, כבר אי אפשר היה להצביע נגדה מבלי להיחשב בתקשורת לפחדן או גרוע מזה. זה חוק פופוליסטי ודמגוגי ממדרגה ראשונה. זה גם חוק בלתי דמוקרטי המוציא את ההכרעה בנושא כה חשוב מידי הזרוע המבצעת. זה עוד חוק המעביר סמכויות שלטוניות אל הזרוע המחוקקת, בניגוד מוחלט לתשתית הדמוקרטית עליה הוקמה המדינה.
איך מסתדרים עם החוק הזה?
זה חוק היסטרי של אנשים היסטריים. יש אירוע קשה, מגיבים עליו בצורה פרועה ובלתי אחראית. מבלי לחשוב איך מסתדרים עם החוק הזה - בשטח. לא במזנון הכנסת, אלא בג'ונגל בו אנו נלחמים. וכך אנחנו נוהגים מאז חטיפת שלושת הצעירים. מתנפלים על ערי הגדה ועזה, נכנסים לבתים שאפילו אינם נחשדים בשותפות למעשה; מכתרים ערים, אזורים שלמים, ומשתוללים בהצהרות על מה שנעשה לפלשתינים. האם זה עושה אותנו ליותר מפחידים?
האם המסר שהחמאס מקבל מהצהרות אלה הוא נחישות? האם התנהגות ההיסטרית מיטיבה את מצבם של החטופים? נדמה, שאם היינו מסוגלים להיות קרי רוח במצבים קשים, לחשוב בבהירות, אפשר היה לפעול בצורה יותר נכונה ויעילה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.