בניגוד לתקנות: מזנוני בתי-הספר מוכרים מזון משמין ולא בריא

כשהמפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך, עירית ליבנה, עסקה בניסוח הוראות חוזר המנכ"ל לממכר מזון בבתי הספר, היא סבלה מאיומים אישיים. ספקים וחברות, האמונים על מכירת משקאות ממותקים, לא אהבו את הרעיון של סילוקם ממזנוני התיכונים וחטיבות הביניים, וטרחו להבהיר לה מקרוב את עמדתם. מאחורי חלק מהאיומים עמדה, כפי שהעידה בעבר בכנסת, "חברה מאוד גדולה".

8 שנים חלפו מאז. והתקנות אמנם קיימות - אבל היישום נעדר כליל. אין פיקוח בשטח, ובמרבית המקרים יוכלו ילדינו להניח ידיהם בקלות רבה על פחית של קוקה-קולה בשטח בית הספר (שמכילה 8 כפיות סוכר - הרבה יותר מהתצרוכת היומית המומלצת לגילם), מנת צ'יפס או בורקס עתיר שומן טראנס. לעתים, הם אף ייחשפו לפרסום מוגבר של חברות מזון בשטח בית הספר.

שנתיים תמימות חלפו מאז עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק לפיקוח ואכיפה בנושא, ושנה חלפה מאז התקיים "דיון חירום" בוועדת החינוך, התרבות והספורט, שבו הופרחו לחלל האוויר אינספור הצהרות וכוונות טובות בדבר שיפור המצב.

מאחורי השקט התעשייתי בנושא, מאז אותו דיון מכונן, פועלים כל העת גדודי הלוביסטים כנגד רוע הגזירה - זו שעשויה לגרום לשינוי, לצעד גדול ומשמעותי במדינה שבה חמישית מהילדים סובלים מבעיות השמנה כבר בשנתם הראשונה בבית הספר.

ואלה הנתונים, כפי שהוצגו בדיון החירום ההוא שהתכנס לפני כשנה ביוזמת עמותת "מהיום - הפורום הישראלי לאורח חיים בריא". על-פי הנתונים שאספה העמותה, רבע מתלמידי בתי הספר נוהגים לרכוש את ארוחות הבוקר בקפיטריה ו-50% מקרב התלמידים, על-פי ההערכות, נוהגים לרכוש ארוחות בכלל בבית הספר לאורך היום. הסיבות לכך הן גם חברתיות, וגם כאלה הנעוצות בהורים - לא פעם נוח להם יותר לשלוח את הילד לקנות בחוץ אוכל, במקום להשקיע בהכנת מזון בריא ומפוקח.

ישראל, מטריד לגלות, ממוקמת בין 10 המדינות הראשונות הסובלות מהשמנה בעולם. 64% מהאוכלוסייה סובלים מעודף משקל ונמצאים בקבוצת סיכון לכלל המחלות הנלוות. בעשור האחרון, אחוז המתגייסים המוגדרים כבעלי משקל יתר הכפיל את עצמו - אף שלא חל שינוי בגובה המתגייסים.

מהנתונים עולה עוד, כי 42% מהילדים צורכים לפחות משקה ממותק אחד ליום. בחשבון פשוט: 630 קלוריות שהן 2,700 קלוריות לחודש ו-32 אלף קלוריות בשנה - שעלולים להיות מתורגמים לעליית משקל של 5 ק"ג. עוד חשוב לדעת, ששתיית כוס משקה ממותק ביום מעלה את הסיכון ב-22% לחלות בסוכרת.

שיעור הסובלים מעודף משקל כבר בכיתה א' עומד על 21%, ובכיתה ה' הוא מטפס כבר ל-31% - כלומר, כמעט אחד מכל 3 תלמידים סובל מעודף משקל; אחד לכל 3 תלמידים בכיתה א' עתיד לחלות בסוכרת עד גיל 40.

על-פי נתוני סקר הבריאות העולמי שנערך בעבר בקרב בני-נוער בני 15-11 המתגוררים בישראל, דפוסי התזונה שלהם לא מעודדים במיוחד. הם צורכים כמות קטנה יחסית של פירות וירקות, וכמות גדולה של משקאות ממותקים. בתוך 4 עשורים זינק אחוז הסובלים מהשמנה פי חמישה, ועל-פי הערכת משרד הבריאות, הנזק שנגרם למדינה מהשמנת יתר נאמד ב-10 מיליארד שקל כתוצאה מהטיפול במחלות הנלוות.

נושא שנופל בין הכיסאות

איך נראית המציאות בשטח? "מניעת העלייה בשיעור ההשמנה עם הגיל מהווה יעד חשוב של מערכת הבריאות והחינוך יחד", אמרו בעבר שני המשרדים - החינוך והבריאות.

אולם בפועל, איכות המזון הנמכר במזנונים, בקיוסקים, בקפיטריות ובמכונות האוטומטיות במוסדות החינוך רחוקה מלהשביע רצון, והנושא פרוץ ולא מפוקח.

לכאורה, לא צריכה להיות בעיה: הנושא הוסדר בחוזר מנכ"ל כבר ב-2006, שפירט מה מותר ומה אסור. הבעיה היא שלא נקבע אז גורם אחראי הממונה על האכיפה, ולכן היא אינה קיימת.

"מנהלי בתי הספר טוענים שהנושא לא בתחום אחריותם", מסביר את המצב מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, "כי המזנונים הם באחריות הרשות המקומית באותו אזור. אלא שהרשויות המקומיות אינן כפופות למשרד החינוך ומשרד הבריאות אינו מפקח על בתי הספר. כך יוצא, למרבה הצער, שהנושא נופל בין הכיסאות, ולעתים הילדים נחשפים למזון שאינו מועיל לבריאותם במקרה הטוב ומזיק במקרה הרע".

המועצה עצמה פעלה לא מעט כדי לקדם את יוזמת החקיקה, ועל-פי בקשתה נשלחו המשרדים לשפר את הצעת החוק ולהכניס לתוכה גם את חובת מנהל בית הספר לדווח - הן למשרד החינוך והן לרשות המקומית - על כל הפרה של ההוראות בעניין סוגי המזון והשתייה המותרים.

במהלך הכנסת ה-18, הכנסת הקודמת, הוגשו מספר הצעות חוק במטרה לשנות את המצב, ובסופו של דבר הוגשה הצעת חוק ממשלתית, שגם עברה בקריאה ראשונה בדיוק לפני שנתיים, ביולי 2012. מאז התחלפה הממשלה, הדיון בנושא התעורר מחדש ועל ההצעה הוחל חוק הרציפות מהכנסת הקודמת - אולם, כאמור דבר לא קורה, דבר לא משתנה.

"כל פעם אומרים במשרד הבריאות שהצעת החוק בדרך", אומרת מנכ"לית הפורום הישראלי לאורח חיים בריא, איילת מייזנר. "למרות ההבטחות שניתנו בוועדה - לא קרה כלום. זה שחלפו שנתיים מהקריאה ראשונה מקומם ומכעיס. מה שבעייתי במיוחד הוא נושא הקיוסקים והזכיינים מבחוץ - שעליהם ודאי אין פיקוח, וכך ממשיכים להימכר מזונות לא בריאים. ידיהם של מנהלי בתי הספר לפעמים כבולות. לא פשוטה ההתמודדות מול זכיין - לפעמים על רקע פרסונלי, לפעמים משפטית - וקשה לאכוף את ההנחיות בפועל".

- האם קיים בכלל כוח-האדם הנדרש לפיקוח?

מייזנר: "זה לא באמת דורש עבודה כל-כך רבה. ובכל מקרה, לא על זה הנושא צריך ליפול. שנה אחת של השקעת מאמץ תעשה סדר בתחום".

החקיקה המתבשלת, אם תצא לפועל, תאפשר למשרד החינוך לפקח ולאכוף את ההנחיות המתייחסות להרכב המזון. בין השאר נקבע בה, כי ספק מזון לא יספק ולא ימכור בתחום מוסד חינוך מזון שאינו עומד בתנאים ובהוראות שקבע השר לעניין הרכב המזון וערכו התזונתי.

עוד היא מחייבת את מנהל המוסד החינוכי ליידע את ההורים בדבר הרכב המזון הקיים בבית הספר, וספק מזון המספק או מוכר מזון בתחום מוסד חינוך, יפרסם את בעצמו הרכב המזון ואת ערכו התזונתי באופן שיקבע השר. ומה שחשוב לא פחות: הפעם תתורגם הפרה של ההנחיות לקנסות כספיים, הנעים בין 1,500 שקל ל-6,000 שקל בכל מקרה של הפרה, או 3,000 שקל לכל יום במקרה של הפרה מתמשכת.

בשורה התחתונה, מזכירים הגורמים, הכול מתחיל בבית, והמשמעות של הדבר חורגת הרבה מעבר לתחומי הבריאות. "הנושא הזה של חינוך לבריאות הוא חינוך להתנהגות", אמר בכנסת פרופ' איתמר רז מהפורום הישראלי לאורח חיים בריא. "זה חינוך לשליטה עצמית, חינוך להבנה מה אתה עושה עם עצמך. החינוך הזה של מניעת השמנה גורם לכך שהילד ישלוט בעצמו, והדבר משנה את כל מערכת היחסים שלו עם הילדים בסביבה ואת יכולתו ללמוד. חקרנו את העניין ב-30 גני ילדים ובבתי ספר, והראינו שיפור דרמטי ביכולתם של ילדים ללמוד, לבצע, להביא ציונים יותר טובים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בשל החשיבות הרבה שמייחס המשרד לנושא המזון הבריא, מקדם המשרד חקיקה בנושא הפיקוח על המזון בבתי הספר. החוק יאפשר למשרד, בין היתר, לפקח ולאכוף את ההנחיות המתייחסות להרכב המזון וכן יחייב את ספק המזון או המוכר מזון בתחום מוסד חינוך, לפרסם את הרכב המזון ואת ערכו התזונתי. ספק או מוכר מזון שלא יפעל על פי ההוראות ייקנס בסכום כספי. החוק עבר בקריאה ראשונה, ולקראת ראשית יולי 2014 תעבור הצעת חוק זאת לקריאה שנייה ושלישית".

באשדוד מנסים להרים לבד את הכפפה

יש מי שלא מחכה שגלגלי החוק יתחילו לעבוד. בעיריית אשדוד, למשל, בהובלת ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, הייתה החלטה לשים במוקד את הנושא של תזונה ופעילות גופנית.

"חוזר המנכ"ל מבהיר בצורה ברורה מה מותר ומה אסור", אומרת אילנה שמלה-ללום, מנהלת המחלקה לבריאות בעירייה. "הפצנו ועשינו ביקורות בשטח כדי לוודא שעומדים בהנחיות. פיתחנו מודל של 'נאמני בריאות' בבתי הספר, שבמסגרתו אנחנו מכשירים תלמידים בנושא התזונה והם מלמדים תלמידים אחרים, בניסיון להטמיע אוכל בריא לפחות במסגרת בית ספר. לתיכונים שבהם פועלת קפיטריה הצמדנו הדרכה של תזונאית. אנחנו מייצרים במה למשפחות עם 'סיירת מקרר בריא' - סדנאות למשפחות שמעוניינות ללמוד איך בונים תפריט בריא למשפחה".

- ומה גיליתם בשטח?

"יש בעיה למשל בקפיטריות שמפעילה מועצת התלמידים, ובעיה נוספת שלא נפתרה לגמרי היא זו של הזכיינים, שמולם אנחנו עורכים בדיקה משפטית כדי לבדוק אם הם עומדים בדרישות, או שאפשר להציב מולם חוזים חדשים.

"הקצב הוא לא אופטימלי, בכל זאת יש גם מגבלות תקציביות. אבל כדי להצליח בפרויקטים האלה צריך שת"פ מההנהלה הבכירה עד להנהלה בשטח - וכולם כאן מאוד בעניין".

והעניין, אגב, חוצה את סף התיכונים ומגיע גם למשפחתונים הפרטיים, שבהם עוברות המטפלות סדנה לבניית תפריט בריא על-פי גיל, וגם לקייטנות בקיץ הקרוב - שם במקום הטרופית הקבועה תחכה לילדים שתייה בריאה, ובכריכים יחכו להם לחמניות מקמח מלא.

 ילד אסור ילד מותר

 השמנת יתר במספרים