מכורים למזגן? זה יכול לגרום לנזקים בריאותיים וחברתיים

חלק מקוראי מדור זה אולי זוכרים את החיים לפני המזגן: בקיץ נשכבים על הבלטות כדי לשאוב מהן מעט קרירות, בורחים לים או לבריכה (ולא לקניון) כמוצא יחיד מהחום ותולים תקוות בקרטיב לימון שבסוף נמס בשמש עוד לפני שהספקנו לנגוס בו. תקופת הילדות בעידן הטרום-מזגן היא היום לא יותר מנוסטלגיה. היום רובנו כבר התרגלנו לטמפרטורה מונוטונית - בבית, בעבודה, באוטובוס, במוסדות ציבור.

למעשה, אפשר לומר שהתמכרנו למזגנים. הגוף שלנו כבר לא יכול לעמוד בחום במשך שעות ארוכות. ובישראל המצב עוד טוב לעומת המתרחש בארה"ב. שם המזגן אינו כבה לאורך כל עונות השנה - מקור לחום ולהיפך. כך עוברים החיים בטמפרטורה אחת נוחה, אבל האם זהו באמת מצב נוח כל כך?

הסביבה: בקרוב נצטרך עוד מיזוג

אורח חיים מינימליסטי הפך לבון-טון בקרב שוחרי איכות סביבה ברחבי העולם, אולם נראה שדווקא סוגיית המיזוג לא זכתה בחוגים אלה לתשומת הלב הראויה, בהתחשב בחלקו בזיהום ובצריכת האנרגיה, ובעיקר בהתחשב בכך שמיזוג אוויר הוא מותרות, כאשר לא מדובר בגל חום אמיתי.

במדינות עתירות מיזוג כמו ארה"ב, המיזוג הוא 5%-7% מצריכת האנרגיה הכוללת. כ-100 מיליון בתים בארה"ב משתמשים במיזוג, וזה לא כולל את המשרדים, הקניונים, מכוני הכושר, כלי התחבורה ועוד. ארה"ב משתמשת היום במחצית האנרגיה הנצרכת למיזוג אוויר בעולם, כ-497 מיליארד קילווואט בשעה. מיזוג האוויר במכוניות צורך בממוצע 5% מהדלק שצורכת המכונית, אבל אם המיזוג כל הזמן פועל בעוצמה הגבוהה ביותר, הוא יצרוך כ-25% מדלק המכונית.

מעבר לצריכת האנרגיה, מזגנים גורמים לפליטת גזים בעייתיים לסביבה. בשנים האחרונות אמנם הגזים הנפלטים כבר אינם פוגעים בשכבת האוזון, אבל הם עדיין תורמים לאפקט החממה - פי כמה אלפים לכל קילוגרם יותר מאשר פחמן דו-חמצני, גז החממה המוכר ביותר. כך, המזגן אולי מקרר אותנו באופן נקודתי, אל מחמם את העולם. התוצאה: בעתיד נצטרך מיזוג אוויר אפילו חזק יותר.

בהודו ובסין, מדינות המתפתחות במהירות, צריכת האנרגיה ממיזוג אוויר עולה ב-20% בשנה, ועד 2020 סין תעקוף את ארה"ב כצרכנית מיזוג אוויר. רק ב-2010 נמכרו שם 50 מיליון מערכות מיזוג אוויר. אורח החיים המערבי מחלחל אל המדינות המתפתחות, ויש לזה גם יתרונות - המיזוג שם, בעיקר במדינות החמות והלחות, יכול לעזור לילדים לישון וללמוד ולהקל את פרנסת המבוגרים. לא מעט משפחות מעדיפות להשקיע את כספן במזגן ולא במכוניות כמוצר מותרות ראשון. אלא שאם הצריכה שם תגיע לרמות במערב, נגיע במהירות למצב שאינו בר-קיימא. לפי תחזיות, עד 2050 27% מאפקט החממה ייגרם אך ורק ממיזוג אוויר.

הבריאות: "אנשים מתאשפזים יותר"

ידוע שחום מוגזם יכול להרוג או לגרום תופעות כמו מכת חום, ומזגן הוא ללא ספק פתרון לכך, ונכון שגם חום שאינו הורג ואינו גורם מכת חום יכול לגרום אי-נוחות רבה, עד שלא ניתן לחשוב על שום דבר אחר, ואולם לא רק הטמפרטורה שאנחנו נחשפים אליה קובעת את מידת האי-נוחות שלנו. יש לבני אדם מנגנונים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים שעשויים לעזור להתמודד עם החום.

"בניסוי שנערך בארה"ב נחשפה קבוצה של אנשים לטמפרטורה עונתית במשך כמה ימים, וקבוצה נוספת חיה בטמפרטורה מלאכותית נוחה. לאחר מן נחשפו שתי הקבוצות לטמפרטורה העונתית - חמה מאוד או קרה מאוד, והקבוצה שעבורה זו הייתה החשיפה הראשונה דיווחה על סבל רב והקבוצה שכבר התרגלה - דיווחה על אי נוחות מתונה ומצב רוח סביר בסך הכול", אומר ל"גלובס" סטן קוקס, מחבר הספר Losing Our Cool, העוסק באפשרות שנוותר על מיזוג אוויר.

"האפקט הוא לא רק פסיכולוגי. יש לנו בגוף חלבונים שנקראים 'חלבוני מכת החום' (heat shock proteins) שנכנסים לפעולה כשהגוף סובל נזק חום ממשי כדי להגן על הרקמות מפגיעה. מתברר שיש לחלבונים הללו תפקיד גם בהתרגלות ההדרגתית לחום שאינו ממש פוגע ברקמות. הם מעלים את כוח הסבל של הגוף שלנו לחום בתוך כמה ימים. הייתי ממליץ לכל אחד להיחשף לחום לפחות ב-10 הימים החמים הראשונים של הקיץ כדי לחסן את עצמו מפני העונה המתקרבת", הוא אומר. החיסון הזה יעיל יותר כשהוא לטווח קצר. כלומר, אם נחשפתם לחום לפני כמה ימים, תהיו עמידים יותר מאשר אם נחשפתם לפני חודש.

בעבר ראיינו ב"גלובס" את פרופ' גיל מור מאוניברסיטת ייל ("צריך למות כדי לחיות", 19.1.2012), שסיפר על הקשר הסביבתי (אפיגנטי) של חום וקור. כילדים הנחשפים לעונות השנה, הגנים שלנו בתוך כל תא עוברים שינוי, שאחריו גנים מסוימים באים לידי ביטוי ואחרים מדוכאים. כך, אדם ממוצא איסלנדי שגדל בישראל יגיב לחום טוב יותר מאיסלנדי עם גנים דומים שנולד וגדל באיסלנד (אם כי פחות טוב מישראלי ממוצא מצרי, למשל, כי בכל זאת יש גם רכיב שהוא גנטי מש). במידת מה, אפשר לשנות את האפיגנטיקה בכל גיל, אבל ככל שצעירים יותר השינוי קל יותר.

למזגנים יש מחיר בריאותי גם מעבר להפחתת הסבילות שלנו לטמפרטורות חיצוניות. הם עלולים לגרום התכווצויות שרירים ול"צינון מזגנים", שנובע כנראה מכך שהחלונות סגורים וכל יושבי החדר נושמים שוב ושוב אותו אוויר וחולקים וירוסים וחיידקים.

"במזגנים יכולים להצטבר חיידקים או פטריות וזה מועבר לאוויר וגורם דלקות שונות", אומר פרופ' נמרוד מימון, מנהל מחלקה פנימית ד' ומומחה למחלות ריאה במרכז הרפואי סורוקה מקבוצת הכללית. "אלה מקרים נדירים, אין סיבה לעורר בהלה, וזה מתרחש בעיקר בבניינים ישנים שמערכות הקירור בהם מבוססות מים, ופחות במזגנים החדשים שעובדים על גז, אבל באשר ל'צינון מזגנים' - זו לא אגדה. במעבר מטמפרטורה לא ממוזגת לטמפרטורה ממוזגת, יש מאמץ של מערכת הנשימה להתאים את הטמפרטורה של האוויר שנכנס למה שכבר יש בפנים. כדי לעשות זאת, כלי הדם באף מתכווצים ונוצרות הפרשות ואפילו שיעול. אנשים שיש להם אסטמה עלולים אפילו להיכנס להתקף".

אחת הדאגות של ארגון הבריאות העולמי נוגעת למחסור בוויטמין D שעלול להיווצר מהשהייה במזגן כל היום. בארגון מוטרדים מכך שדווקא במדינות חמות ושטופות שמש, כמו ישראל, שבהן לכאורה לא צריכה להיות בעיה, אנשים נמנעים מיציאה החוצה בשעות היום.

"בשורה התחתונה, אנשים החיים בסביבה ממוזגת מגיעים יותר לבית החולים וגם מתאשפזים יותר", אומר קוקס.

מימון רואה גם את היתרונות: לפעמים המזגן גם עוזר, הוא אומר. "למשל בימי קיץ חמים עם אובך, ממליצים לסגור חלונות ולהדליק מזגן. בעונות פריחה, לאנשים אלרגיים לפריחה כדאי להסתגר, ולהיפך אם הם אלרגיים למה שבבית".

התכנון הסביבתי: "הרחובות נטושים"

מיזוג האוויר יצר תרבות של יושבי בית. בעולם ללא מזגן, החיים נראים אחרת: בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב המאוחרות, אנשים יוצאים לרחוב ונוצרת תרבות עירונית ייחודית.

בישראל, הרחובות בקיץ עדיין די מלאים, אבל בארה"ב המיזוג כבר חיסל את התרבות הזאת, למעט בערים הגדולות. "רחובות שלמים נטושים, וכל שנשמע הוא המהום המזגן", אומר קוקס. תכנון עירוני במקומות שבהם מיזוג האוויר נפוץ אינו מביא בחשבון את הצרכים של האנשים ללא המזגנים. כך, הערים נבנות בצפיפות, אין בהן מספיק צמחייה ובמקום שדרות רחבות לתנועת הולכי רגל בערב ורחובות מסחר מוצלים, יש בהן כבישים רב-נתיביים וקניונים.

תל אביב הייתה יכולה להיות הדוגמה ההפוכה. מתכנן העיר המקורי, סר פטריק גדס הסקוטי, שעל פי שמו ומוצאו ניתן להניח שלא היה רגיל לחום, תכנן את העיר בשימת לב מרובה למזג האוויר. היא הייתה אמורה להיות מטריצה של שדרות ורחובות - כל השדרות ממערב למזרח פונות לים ומובילות את הבריזה ממנו אל העיר. כל הבתים היו אמורים להיבנות על עמודים, ללא קומת קרקע, כדי שהרוח תזרום בים העמודים ותנשב על הולכי הרגל.

תוכננו גנים ציבוריים רבים עתירי צמחייה, המצננת את האוויר. הכוונות היו טובות, אבל בפועל לא רק שהתוכנית יושמה בחלקה, עם השנים מלונות נבנו שהסתירו את קו הים; חלק מהשדרות נבנו כרחובות רגילים ללא צמחייה; בגלל מצוקת דיור קומות העמודים הפכו לקומות קרקע בנויות או לחניונים; וגם המרפסות החיוניות כל כך לאוורור נסגרו בחלקן והפכו לחדרים. אבל גם כך, מצבה של תל אביב כנראה מצוין לעומת ערים רבים אחרות.

קוקס אינו מכיר את הסיפור של תכנון תל אביב, אך מציין: "לולא היו לנו מזגנים, לא היינו מסכימים לבנות ערים כל כך צפופות, יציקות בטון דלות בצמחייה. היינו דורשים יותר שטחים פתוחים וירוקים, יותר מקומות בילוי מחוץ לבניינים, יותר תחבורה ציבורית כי כבישי האספלט פולטים המון חום". כך, מצבו של האדם המתכחש למיזוג בעולם ממוזג נעשה רע מיום ליום. "המזגן בעצמו יוצר את הצורך בו", אומר קוקס.

האדריכלות: זכוכית זה רע

ומהרחוב הביתה - איך מתכננים בית כך שיאפשר להשתמש פחות במזגן? לדברי פרופ' גדי קפלוטו מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, המתמחה בתכנון בניינים באופן חסכוני באנרגיה, יש ארבעה עקרונות לבנייה כזאת: שימוש באור טבעי על חשבון תאורה מלאכותית, כי תאורה מלאכותית מחממת ומגבירה את הדרישה לקירור; הימנעות משמש ישירה; בידוד טוב ועידוד זרימת רוח בבית.

- איך אפשר לנצל אור טבעי ולהימנע במקביל מקרינה ישירה של שמש?

"למשל על ידי התקנת מדפי תאורה בחלק העליון של החלון, המפזרים את התאורה ואת הקרינה כך שלא תתמקד בנקודה אחת ותגיע לעומק הבית".

בבתים פרטיים או במשרדים שזרימת האוויר בהם מוגבלת ניתן להשתמש במאוורר כדי להניע את אוויר המזגן, ואז ניתן להעלות מעט את טמפרטורת התרמוסטט של המזגן ולהשיג אותו אפקט של נוחות. "אם ממזגים במידה, ניתן להשתמש במערכות מיזוג קטנות יותר", אומר קפלוטו ומוסיף כי המשתמשים בהן חווים אותן כנעימות יותר. "מערכות מיזוג מאסיביות יוצרות מיד טמפרטורה מאוד נמוכה וזה בכלל לא נעים ולא נוח", אומר קפולטו. "בסופו של דבר אנשים יושבים במשרד או באוטובוס בקיץ ומתלוננים שקר להם". כמובן, עדיף ככל האפשר לפתוח חלון. "בישראל יש עונות מעבר נהדרות שכדאי לנצל", הוא אומר.

"העיקרון החשוב הוא שניתן לתכנן את הבניינים כך שיהיו גם חסכוניים יותר באנרגיה וגם יציעו איכות חיים טובה יותר", אומר קפלוטו, "וזה לאו דווקא יקר יותר, אלא רק דורש מודעות. זה גם לאו דווקא משחק סכום אפס בין חום וקור - אפשר באותו תכנון לשפר את ההתמודדות עם שניהם".

אלא שחשוב לא לנסות לחקות את התכנון הנהוג במקומות עם מזג אוויר אחר. "בישראל תכננו למשל קניונים עם תקרות זכוכית כדי לנצל אור טבעי, כמו במדינות צפוניות יותר, אבל השמש הישירה קופחת דרך התקרות הללו, וכך אנחנו רואים שבקניון עם תקרת זכוכית, שהוא ממוזג לחלוטין, אנשים עדיין סובלים גם מהקרינה והנה, בבתי הקפה צריכים להציב שמשמיות", אומר קפלוטו. איזה אדם אומלל הוא זה יושב הקיונים המודרני: מוקפא מהצדדים, מוקרן ומחומם מלמעלה, מסנוור משמש ובסוף גם משלם כלכלית וסביבתית על כל ה"נוחות" הזאת.

קוקס חי כבר 20 שנה בלי מזגן, בקנזס, מקום שמתחמם מאוד בקיץ. "יש לי דווקא יחידת מיזוג בבית ואני מפעיל אותה פעם בשנה, לוודא שהיא עדיין תקינה", הוא אומר. "בקיץ אנחנו חיים במרתף או במרפסת, משתמשים הרבה במאוורר ולא יוצאים מהצל".

 מידע חיוני לחיים בלי מזגן