כרוניקה של שחיתות

קוקה-קולה קר כקרח?

איציק תמיר שוצף, תוקף, מבעבע ומאיים. יום ב', כאן. על-פי מנכ"ל קבוצת קוקה-קולה מבית מוזי ורטהיים ויו"ר איגוד תעשיות המזון, הממשלה - "אשמה במחירי המזון הגבוהים"; המחאה החברתית - "נכשלה כישלון חרוץ"; הציבור (מטומטם?) - "מי ששומע מה אומרים על התעשייה יכול עוד לחשוב שלא אכפת לנו משום דבר חוץ מהרווחים שלנו"; התחרות - "פתיחת השוק לייבוא מזון תחסל מפעלים ולא תוריד מחירים".

לפני חודשיים הוא התפרץ על ח"כ אראל מרגלית: "מה רע במונופולים!?". חודשיים קודם, בפברואר, נודע כי רשות ההגבלים חוקרת את קוקה-קולה ישראל ומנהליה בחשד לניצול לרעה של כוח מונופוליסטי. משהו כמו, לא תקנו טרה - לא תקבלו קולה.

הספרדים, מתברר, עושים את זה אחרת: כשבעלת זיכיון הקולה המקומית הודיעה שהיא סוגרת מפעלים בכמה מחוזות, הכריזו המקומיים על מרד צרכנים. מתחילת השנה נחתכו שם המכירות בחצי.

שקע ותקע לנצח?

עוד פרשת שוחד בחברת החשמל נחשפה השבוע (לכאורה, בטח שלכאורה. כל הארץ לכאורה). עוד חקירות ומעצרים. שחיתות הייתה לחלק מהמבנה הגנטי של החברה העשירה, הנצלנית, היהירה והאטומה הזאת.

1992. שר האוצר בייגה שוחט, עבודה, ממנה את עדי אמוראי, קודם ח"כ וסגן שר אוצר, ליו"ר חברת החשמל. הוא נשלח לעשות סדר וניקיון, אבל הוכרע אחרי 3 שנות התשה, אפילו עינויי נפש.

שנים לקח לו להתחיל להתאושש מהטראומה עד ששחרר מעט קטעים ממנה ("ידיעות אחרונות", יולי 2004; "הארץ", אוגוסט 2004). למשל: מנכ"ל אחת הספקיות הזרות הגדולות גילה לו שרוב מכרזי החברה תפורים מראש, שהסיבה שהחליט לא לגשת למכרז היא שהוא מאמין שהמתחרים "ישמנו" בכירים בחברה.

על התנהלות החברה אמר היו"ר אז: "בזבוזים עצומים, מלאי במחסנים שאין בו צורך או שנרכש במצב פגום, ועסקות ענק מעוררות תמיהות. שפכו כסף רב ללא שום סיבה מתקבלת על הדעת".

דוגמה: יום אחד הביאה ההנהלה לדירקטוריון בקשה לאישור רכישת טורבינות כוח ב-160 מיליון דולר. אחרי שהוא, היו"ר, התעקש לבדוק, התברר שניתן לרכוש אותן ב-90 מיליון.

זרע הפורענות? כשהעז ורצה להביא מנכ"ל מקצועי, הופעלו עליו לחצים של פוליטיקאים ובכירים בחברה להביא את רפי פלד - זה שהיה כמה דקות קודם מפכ"ל המשטרה שצולם משתכשך עם בכיריו בג'קוזי בבית מלון טברייני. בחקירה נחשפו טובות הנאה שקיבל והפרקליטות המליצה להעמידו לדין באשמת לקיחת שוחד.

באמצע 1994 רשם לו שר המשטרה דאז משה שחל, עבודה, הערה בתיק האישי. פלד כתב מכתב חרטה והתפטר כדי למנוע את ההליך המשפטי נגדו. זמן קצר אחר-כך הפך למועמד הממשלה בראשות יצחק רבין, עבודה, לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל. הוא נשאר שם עד שב-2001 הפך למנכ"ל משרד ראש הממשלה אריאל שרון, ליכוד (וזה היה הרבה לפני פרשת פלד-גבעוני).

2000. כתב אישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד יו"ר הארגון הארצי של חברת החשמל דאז ו-3 בכירים בגופים ציבוריים (אל-על, בזק ובנק הפועלים) בגין לקיחת שוחד. על-פי כתב האישום קיבלו הארבעה כספים, מתנות וטובות הנאה מבעל חברה פרטית - ובתמורה העניקו לו זכויות להפעלת רשת חנויות רווחה ולספק מתנות לחג ללא מכרז.

עם הגשת כתב האישום דרש היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, להשעות את יו"ר הוועד. דירקטוריון החברה התכנס, קיבל חוות-דעת מעו"ד אלי זהר ודחה ברוב גדול את דרישת היועץ. היו"ר נפטר ביולי 2003 מדום לב. וזה רק קצה קצהו של הקרחון.

stella-k@globes.co.il