"אלה בהחלט צעדים בכיוון הנכון. החלפת היו"ר, הקטנת הדירקטוריון והמינוי של ז'אן מישל חלפון - כולם צעדים טובים, אבל בסך הכול זה מעט מדי, ולאט מדי" - כך אומר ל"גלובס" בני לנדא, יזם ההיי-טק ובעל מניות מיעוט בטבע, בעקבות השינויים בדירקטוריון טבע עליהם דיווחה אתמול (ד') החברה.
"קצב ההחלפה של הדירקטורים הקיימים לא מספיק", מדגיש לנדא. "נצטרך לחכות עוד שנה להזרים דם חדש לדירקטוריון, וזה לא טוב. אין בעיה עם דירקטוריון שבו 12-13 חברים, זה מקובל; אבל צריך להחליף מהר יותר את הקיימים ולא לחכות שנים. דירקטור אחראי היה קם ואומר 'אני מפנה את מקומי, לטובת החברה'".
לנדא, שלפי הערכות מחזיק במניות טבע בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים, הוא למעשה הגורם שהתניע את המהלך עליו דווח אמש. לפני מספר חודשים, בשל אי-שביעות-רצונו מהממשל התאגידי בטבע (על רקע הדחת המנכ"ל הקודם, ד"ר ג'רמי לוין), פתח לנדא במהלך אקטיביסטי מוצהר, ופנה לטבע במספר דרישות בראש קבוצת משקיעים שרובם אמריקאים. בין הדרישות נכלל גם עניין צמצום הדירקטוריון ומינוי דירקטורים בעלי ניסיון פרמצבטי בינלאומי, שכעת מתחיל להתמלא בחלקו. מדובר בהצלחה לא מובנת מאליה של מהלך אקטיביסטי בחברה גדולה, אך כאמור, לנדא עדיין לא מסופק.
אתמול, כזכור, הודיעה טבע על פרישת של היו"ר, ד"ר פיליפ פרוסט, מתפקידו עד סוף השנה, על צמצום מספר חברי הדירקטוריון שלה מ-15 ל-13 ועל מינוי דירקטור חדש, ז'אן מישל חלפון, שהוא בעל ניסיון רב בתעשיית הפארמה העולמית. הדירקטורים חיים הורביץ, דן זיסקינד ופרופ' דפנה שוורץ, שכהונתם מסתיימת השנה, לא ינסו להיבחר מחדש.
לנדא מזכיר בהקשר זה כי ברגע שדירקטור נבחר מדובר בכהונה של שלוש שנים ולכן אי-אפשר לגרום לו לעזוב קודם. "בלי שינוי התקנון, אי-אפשר להחליף. זה גרוע, כי אם יש דירקטור לא מתפקד צריך רוב של 85% מבעלי המניות כדי להחליף אותו", הוא אומר. "אני מצפה מהדירקטורים הישראלים האכפתיים והציוניים שיקומו ויגידו 'אני עוזב בהתנדבות. החברה זקוקה למישהו שהוא לא אני'".
- מה הסיכוי שזה באמת יקרה?
"זה לא יקרה מהרבה סיבות. בין השאר, הדירקטורים בטבע מקבלים תגמולים פיננסיים אדירים, לצד כבוד בכך שהם חלק מהדירקטוריון אולי הכי יוקרתי במדינת ישראל. קשה מאוד לוותר אישית לטובת החברה".
"ויגודמן מצוין, אבל זה לא מספיק"
מינויו של חלפון, שמגיע עם ניסיון מחברת התרופות פייזר, הוא כאמור צעד חיובי לדעת לנדא, אך לא מספיק. "צריך הרבה יותר מדירקטור אחד מתוך 13 שיש לו ניסיון בפארמה", הוא אומר. "אני חושב שהמינוי של ארז ויגודמן למנכ"ל היה מצוין. הוא איש יוצא מהכלל, מנהיג אמיתי, מנהל מעולה עם ראש פתוח ויש לו את כל הכישורים להצליח בגדול. אבל זה לא הצגה של איש אחד ומכיוון שגם הוא לא בא מהפארמה, הוא זקוק לדירקטוריון שבו יהיו לו שותפים, מנטורים, אנשים שהוא יוכל להתייעץ ולהתלבט איתם. עם כל הכבוד, דירקטורים שהם אורולוגים, פרופסורים ובנקאים הם לא הפרטנרים המתאימים. החברה זקוקה לדירקטוריון מאוד מקצועי".
- מי לדעתך צריך להחליף את פרוסט כיו"ר הדירקטוריון? אמיר אלשטיין, סגן היו"ר, הוא מועמד ראוי?
"אני לא רוצה להתייחס פרסונלית למינוי זה או אחר. החברה זקוקה ליו"ר בעל שיעור קומה שבא מתעשיית הפארמה הגלובלית. יש לי חשש שטבע לא תמצא, או לא תחפש, יו"ר בעל שיעור קומה מהעולם. הדבר האחרון שצריכים לעשות זה למנות 'אחד משלנו', דירקטור קיים שלא בא מהפארמה. זה יהיה צעד אחורה".
- למה אתה חושש שטבע לא תחפש יו"ר כזה?
"בגלל העובדה שלא הודיעו על שינוי בתקנון, וזו אכזבה נוספת מבחינתי. זה ממשל תאגידי מאוד לקוי - כדי להחליף דירקטור צריך רוב של 85%, זה אבסורד. וכל שנה מחליפים רק שליש, אז לעשות שינוי מהותי לוקח שנים רבות. זה לא בשביל להגן על החברה מפני השתלטות, אלא התבצרות של דירקטורים, להגן עליהם מפני בעלי המניות שלהם. זה לא תקין ולא מקובל. זה פשוט תקנון של התבצרות. לכן יש חשש שכמו שהתקנון מגן, גם הדירקטורים שומרים אחד על השני, ועולה החשש שימנו יו"ר חדש שבא מהדירקטוריון הנוכחי".
למרות הביקורת הרבה שיש לו, לנדא מדגיש שגם הצעדים הנוכחיים, עליהם הוכרז אתמול, הם משמעותיים. "אני לא רוצה לגרוע מהצעדים שבוצעו, אני מאוד מרוצה", הוא אומר. "אבל זה לא מספיק, ולא מספיק מהר".
- יש גם סיפוק אישי מהעובדה שהובלת לשינויים כאלה כבעל מניות מיעוט?
"יש סיפוק, אבל מאוד מוגבל. טבע היא ספינת הדגל של ישראל וככה היא צריכה להתנהל. העתיד שלה וההצלחה שלה מותנים בהחלטות אסטרטגיות ורכישות נכונות. בשביל זה לא מספיק רק מנכ"ל כישרוני, צריך פרטנרים שיעזרו, אנשים שמבינים עניין. זה לא הדירקטוריון הזה".
- אז מה הצעד הבא שלך במהלך האקטיביסטי הזה?
"נחכה ונראה".
מי אתה בני לנדא?
יזם ההיי-טק בני לנדא מוכר כאחד מחלוצי הדפוס הדיגיטלי בעולם, וכמי שהקים בסוף שנות ה-70 את חברת אינדיגו. לאחר שהונפקה בוול סטריט והגיעה לשווי של מיליארדי דולרים, נקלעה אינדיגו לקשיים, וב-2002 נענה לנדא להצעתה של HP לרכישתה תמורת כ-800 מיליון דולר, במה שהפך לאחד האקזיטים המוצלחים שידע ההיי-טק הישראלי.
למרות האקזיט הנדיר לנדא לא נח על זרי הדפנה. לפי נתוני חברת המחקר IVC, הוא מכהן כיום בדירקטוריונים של חמש חברות היי-טק שונות, כשבחלקן הוא יו"ר. מדובר בחברות בהן הוא משקיע באמצעות קבוצת לנדא שהוקמה על ידו. הקבוצה, שלנדא משמש כמנכ"ל שלה, פועלת בתחום הדפוס הננוגרפי, ובתחומים משיקים. מדובר בטכנולוגיית דפוס ייחודית שמספקת פתרונות הדפסה המבוססים על דיו בסדר גודל ננומטרי (מיליארדית המטר), מה שמאפשר איכות ויעילות גבוהות בתהליך ההדפסה.
באתר האינטרנט של הקבוצה מסופר כי לנדא נולד בפולין ב-1946 להורים ניצולי שואה, ובילדותו היגרה משפחתו לקנדה. אביו עבד במדינה כנגר וכבעל חנות לממכר טבק, ובהמשך הקים בחנות מעין סטודיו לצילום תוך שימוש בפתרונות חדשניים שהמציא בעצמו, ומהם שאב לנדא הבן השראה. הלימודים האקדמיים של לנדא מגוונים במיוחד: לימודי הנדסה בטכניון, פסיכולוגיה וספרות באוניברסיטה העברית, וקולנוע ב-London Film School.
ב-2002 הקימו לנדא ורעייתו, פטסי, קרן פילנתרופית במטרה לקדם שוויון הזדמנויות באמצעות חינוך. עד כה תרמה הקרן מעל 50 מיליון דולר לאוניברסיטאות בישראל ולגופים המקדמים סובלנות וקשרים בין אזרחים יהודים וערבים במדינה.
מניית טבע
דירקטוריון טבע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.