פשוט תפסיקו לשלם

איני יודע לומר מי אחראי למחירי הקפה והמזון המופקעים בנמל התעופה בן-גוריון (וגם בנמלים האחרים - שדה דב ואילת). האם זו רשת ארומה אליה יש לי דווקא הרבה סימפטיה בהשוואה לרשתות אחרות, האם אלה הסניפים המקומיים של הרשתות הפועלות בשדה התעופה - או שזו רשות שדות התעופה ששודדת גם אותנו הצרכנים היכן שרק אפשר בחסות החוק (80 שקל ליום חניה בחניון שדה התעופה, מונופול של עושק בתחנת המוניות?)?

כנראה שהאמת היא כרגיל היכן שהוא באמצע, אך אותנו כצרכנים זה לא ממש מעניין, ומה שחשוב יותר, יש בכוחנו להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי ולהביא לשינוי מהיר.

ראיון שקראתי עם דפני ליף בשבוע שעבר מחזיר אותי אל המחאה ההיא. גם מחאה זו התחילה מגביע קוטג', ואת ההמשך כולנו זוכרים. את התחושה שמילאה אותי כשצעדתי לכיוון ככר המדינה בתל-אביב קשה לתאר, כמו גם את האכזבה ממנהיגי המחאה שלא השכילו למנף אותה לכיוונים הנכונים.

עכשיו, 3 שנים אחרי, מצבנו הרבה פחות טוב. מחירי הדיור בשמיים, מחירי המזון ומוצרי הצריכה ממשיכים לעלות ללא כל סיבה מוצדקת, ואנחנו הציבור - כך נדמה - לא מבינים שבלעדינו שום שינוי מהותי אינו יכול לקרות, כי אם נמשיך להיות פראיירים ולשלם - המחירים ימשיכו לעלות, ובכל תחום.

בעלי העסקים קטנים כגדולים כבר מזמן הבינו שהדרך הנוחה לשרוד ולעשות הון היא העלאת מחירים, כי כשהציבור מטומטם הציבור משלם, ואנחנו לצערי ציבור מטומטם - ויסלח לי קהל הקוראים - גם אני לעיתים לא מתאפק ונוהג בטמטום כשאני רואה הפקעת מחירים פושעת לנגד עיניי.

אנחנו צריכים שיביאו לנו את המחאה עם כפית לפה. כך במהפכת התקשורת (אני מבטיח לכם שעד היום יש אלפי מנויים שמשלמים מאות שקלים לחודש לחברות הסלולר), וכך במהפכת הקפה והאלכוהול באדיבות רשת קופיקס. בכל אחד מהתחומים הללו צץ יזם שהבין שאפשר לעשות כסף טוב כשמביאים לנו את האוכל עם כפית לפה. בהמשך תגיע המהפכה גם לתחום המזון, ההלבשה, האלקטרוניקה ואולי גם לכלי הרכב והנדל"ן.

אם אנחנו כציבור היינו מתנהגים קצת אחרת, לא היינו צריכים להמתין שנים ליזמים מהזן האחר. אף אחד מהם אינו פילנטרופ. הם מרוויחים מספיק.

הבעיה שלנו כציבור היא שאנחנו מניחים לאחרים להרוויח הרבה יותר, מהטעם הפשוט שאנחנו פראיירים, ופראיירים כידוע אינם מתים - הם רק מתחלפים. במקרים רבים הם לא מתחלפים, מקללים את העושקים - וחוזרים לקנות או לאכול באותו מקום שוב. לא צריך לחכות למובילי מחאה חברתית על מנת ליצור שינוי.

תתחילו בכך אתם, כל אחד בסביבתו הוא. שתי מסעדות שהיו אצלי שנים ברשימת החביבות נמחקו לאחרונה, כי בעליהן העלו מחירים באופן שבעיניי הוא מוגזם. בדיוטי פרי אני מצמצם קניות אך ורק למבצעים המיוחדים, כי בשני הגלים האחרונים של התחזקות השקל העלו בדיוטי פרי מחירים, והוא הפך לאחד היקרים בעולם. הם עולים כי אנחנו משלמים. תפסיקו לשלם - ותראו איזה נס יקרה.

ואם מדברים על דיוטי פרי ונס, אז אולי לקראת עונת הנסיעות לחו"ל נתגייס כולנו למען הלוחמים בעד הורדת המחירים בנמל התעופה, ולא נקנה עד שהמחירים יירדו. נעזור להעלות את הנושא על סדר היום הציבורי, ונעזור להם שם להבין שלא מעניין אותנו, הציבור, מי אחראי להפקעה - אנחנו רוצים שינוי כאן ועכשיו.

• יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

  yf@energyfinance.co.il

  אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

• החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד, ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.