חברת היעוץ למוסדיים אנטרופי שלחה הערב (א') את המלצתה למוסדיים האוחזים במניות החברה לישראל להצביע נגד הסדר החוב בחברה הבת צים, זאת במסגרת ההצבעת בעלי המניות שתיערך ביום שישי הקרוב.
המלצתה של אנטרופי שהסתמכה על חוות דעתו של פרופסור אשר בלס גורסת בשורה התחתונה כי הזרמת המזומן מחברה לישראל לצים בהיקף של כ-200 מיליון דולר, תמורת 32% ממניות האחרונה, אינה כדאית לבעלי מניות המיעוט, שכן לפי חישוביו של פרופ' בלס, יעמוד שווי מניות אלו על כ-67 מיליון דולר בלבד. במילים אחרות סבור האחרון כי חברה לישראל לישראל עתידה לשלם מחיר גבוה על ההסדר ולקבל פחות מידי בתמורה.
ועם זאת טען בלס כי "רק אם מניחים הנחות אופטימיות, שכאמור אינן עקביות עם הנתונים, ניתן להסיק כי הסדר החוב המוצע מתקרב לתחום הכדאיות הכלכלית לבעלי מניות המיעוט."
נזכיר כי מנגד נמצאות ההמלצות של חברות הייעוץ הבינלאומיות, ISS ו-GLASS LEWIS שהמליצו לבעלי המניות הזרים בחברה לישראל לתמוך בהסדר. יחד עם זאת היקף ההחזקות של משקיעים אלו במניות החברה לישראל נאמדת באחוזים בודדים בלבד.
מנכ"ל צים מזהיר: "שבוע קריטי עומד בפני צים"
"אנחנו נמצאים בשבוע אחרון קריטי, ונראה לי שלא כולם מבינים את חומרתו", כך אמר היום ל"גלובס" רפי דניאלי, מנכ"ל צים. ואכן איך שגלגל מסתובב לו: רק לפני שבועות אחדים שררה אופטימיות בצים ובבעלת השליטה, החברה לישראל של עידן עופר, כי הסדר החוב השני של חברת הספנות מתקדם בבטחה לישורת האחרונה. והנה כעת עומדת צים בפני שבוע שרק בסופו יתברר אם פניה להסדר חוב נוסף, או שמא להליך של פירוק. וזאת כאשר שר האוצר יאיר לפיד מנחית בפעם השנייה תוך פחות משנה מכה על החברה לישראל: לאחר שבאפריל האחרון הוריד מהשולחן את מכירת כיל לפוטאש הקנדית, הוא מתנגד כעת לוויתור של המדינה על מניית הזהב שלה בצים.
"אי אפשר להמשיך במשיכת ההסדר הזה עוד ועוד, צריך לשים לזה סוף. אנחנו לא משלמים פירעונות לנושים כבר שנה וחצי. באיזשהו שלב הנושים יאבדו מהסבלנות שלהם. להביא למעלה מ-100 נושים בינלאומיים במהלך של שנה וחצי להסכמה להסדר הוא בפני עצמו הישג גדול מאוד. אם אין קלוזינג בסוף יוני, כל נושה יכול למשוך את השטיח מתחת להסדר", הוסיף דניאלי.
דיון בעניין מניית הזהב ביום שלישי הקרוב ייערך בביהמ"ש המחוזי בחיפה דיון בעניין מניית הזהב בצים, שאותו יזמה החברה לישראל, וזאת כדי להבהיר מהי עמדתה של המדינה בנושא. לגיבוש עמדה זו שותפים שלושה משרדים ממשלתיים: משרד התחבורה והאוצר, שמתנגדים לביטול מניית הזהב, ומשרד הביטחון, שלגביו טענה צים באחד מדיווחיה האחרונים, כי הגיעה להבנות לגבי התחייבות החברה לצורכי מערכת הביטחון בתנאים מסוימים. מי שאמורה לרכז את העמדות השונות של המשרדים ולהגיש עמדה סדורה היא רשות החברות הממשלתיות, שטרם פרסמה מסמך שכזה.
בצים ביקשו היום לרכך את הדרישה, ולהדגיש כי לא מדובר בביטול מניית הזהב, אלא בשינוי תנאי המניה: "טרם קיבלנו הודעה רשמית של עמדת הממשלה. אולם, אם אכן החלטת הממשלה תמנע שינויים בתנאי מניית הזהב - אזי המשמעות היא שלא ניתן יהיה להשלים את ההסדר", כתב היום רפי דניאלי, מנכ"ל צים, לוועד עובדי החברה וליו"ר איגוד קציני הים, שבו הוא קורא לאחרונים לגלות אחריות ולתמוך בהסדר החוב. "בהעדר שינוי תנאי המניה, לא תאושר הזרמת הכספים הנדרשת לצורך ביצוע ההסדר, בעלי החוב יעמידו את החוב לפירעון מיידי ובכך תיפסק פעילות החברה וייכרת הענף שעליו יושבים כולנו".
עמדתה של המדינה כפי שתבוא לידי ביטוי ביום ג' קריטית לגבי המשוכה הבאה העומדת בפני ההסדר בצים. ביום שישי הקרוב יצביעו בעלי המניות של החברה לישראל על אישור הסדר החוב בחברה, שעיקרו תספורת של 50% לחוב כולל בהיקף כ-3 מיליארד דולר (מתוכו כ-1.4 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח הישראלים).
במסגרת ההסדר אמורה החברה לישראל להזרים לצים 200 מיליון דולר, ולהיות מדוללת מבעלות של 100% להחזקה של כ-32%. כמו כן תעמיד האחרונה לצים מימון אשראי של 50 מיליון דולר וכ-10 מיליון דולר ערבות, ותוותר על חוב של 238 מיליון דולר כלפי החברה הבת. זאת כאשר היא מעמידה את 1 ביולי כדד-ליין לאישור הסדר החוב בצים, אחרת תיסוג מההבנות שאותן גיבש דירקטוריון החברה, ובכך תפיל את הסדר החוב ממילא.
ביום שישי האחרון בשעות הערב פרסמה החברה לישראל עדכון דוח עסקה לחלקה בהסדר החוב בצים, שממנו עולות כמה סוגיות שטרם נחשפו עד כה, ועשוית גם הן להשפיע על הצבעת בעלי המניות הקרובה. החברה לישראל מציינת כי בשנים האחרונות ביצעה צים "מהלכים פעילים לחיפוש אחר שותף אסטרטגי, תוך פנייה יזומה למספר חברות ספנות. עם שתיים מהן ניהלה מגעים מתקדמים". ואולם, סוגיית מבנה החוב ומניית המדינה "עמדו כאבן נגף" להתקדמות הליך המיזוג. במילים אחרות, בחברה לישראל מבקשים להיפטר מההחזקה בצים זה זמן מה.
זאת ועוד, החברה לישראל מדווחת במסמך זה, כי קולות בעלי המניות שייספרו בהצבעה הקרובה ייבחנו לפי הקריטריונים שהעמידה רשות ני"ע בהסדר החוב הראשון של החברה בשנת 2009, ושלפיהם בעל המניות המוסדי שקולותיו ייספרו בעד ההסדר הוא מי שיצהיר לפי החלטתו כי אין לו עניין אישי שעלול לפגוע בהצבעתו. במילים אחרות, גוף מוסדי המחזיק בו זמנית במניית חברה לישראל ובאג"ח צים, יצטרך לעשות שיקול האם ממד ההחזקה שלו גובר על ממד הנשייה או להפך.
קולותיהם של בעל השליטה עופר ושותפו אודי אנג'ל לא ייספרו. בכל הנוגע לבנק לאומי המחזיק, בכ-18% ממניות החברה לישראל, ב-2009 מנעה רשות ני"ע את הצבעתו, וככל הנראה גם הפעם הוא לא ייקח חלק בהצבעה. כלומר, מיעוט של מוסדיים הוא שיקבע האם לאשר את חלקה של החברה לישראל בהסדר.
התחזיות האופטימיות של צים בהסדר הקודם לא התממשו
סוגיה שעליה יצטרכו בעלי המניות בחברה לישראל לתת את דעתם בהצבעה על הסדר החוב בצים היא התחזיות האופטימיות מידי, בדיעבד, של צים בהסדר החוב הראשון שעליו חתמה עם נושיה ב-2009. בלחץ רשות ני"ע הוסיפה החברה לישראל נספח להודעתה לגבי הפער בין תחזיותיה של צים לגבי מצבה הפיננסי ב-4.5 השנים שלאחר הסדר החוב הראשון, לבין הנתונים בפועל.
כך למשל, נמצא פער של כ-2 מיליארד דולר בין תחזית ההכנסות לבין הכנסות החברה בפועל, ופערים עצומים נוספים של כ-1.4 מיליארד דולר וכ-700 מיליון דולר לגבי ההפסד התפעולי ותזרים המזומנים השוטף של החברה, בהתאמה. בצים ביקשו להסביר זאת במחיר הדלק שזינק בכ-68% בתקופה זו, ומכך ניתן להבין כי צים פועלת בסביבה עסקית קשה לחיזוי מראש, בלשון המעטה.
גם היום, במסגרת הסדר החוב השני שלה, מציבה צים תחזיות שצופות כי העניינים יחזרו למסלולם, ולפיהם ביום שלאחר ההסדר תוכל צים להציג כבר ב-2014 עלייה של כ-100 מיליון דולר בהכנסות, ביחס לשנה הקודמת, וכ-119 מיליון דולר ב-EBITDA. זאת כאשר להערכתה שווי החברה יעמוד על כ-600-800 מיליון דולר.
בתגובה לכך ציין בפנינו דניאלי, כי "הסדר החוב ב-2009 היה שונה במהותו מההסדר הנוכחי, שבו אנחנו מציגים שמרנות גדולה יותר המניחה כלכלה שמתאוששת באיטיות, ועלייה מזערית בדמי ההובלה. "תמיד יכולים להתרחש אירועים שאף אחד לא יכול לחזות אותם, ולכן אנחנו מדגישים שזה מידע חוזה פני עתיד. התוכנית הפעם בנויה על המרה של חוב למניות, ומבוסס על עליית ערך בשווי החברה כשתהייה התאוששות בכלכלה העולמית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
