"לא מן הנמנע שבנק ישראל ישקול בקרוב הרחבה כמותית"

בתגובה להחלטת הריבית של בנק ישראל, אנליסטים מנתחים את ההחלטה להותיר את הריבית על כנה ומספקים תחזיות לגבי צעדי הבנק בעתיד.

אורי גרינפלד הכלכלן הראשי בפסגות: "ההחלטה להשאיר את הריבית על קנה על אף ההפתעה השלילית במדד מאי והחלשות הדולר נובעת משתי סיבות עיקריות: הראשונה, המשך העליות במחירי הדיור והשניה, הרצון לשמור על תחמושת מונטארית. כדאי לזכור, כפי שבנק ישראל מציין בהודעתו, שהאינפלציה צפויה לרדת אל מתחת לרמה של 0.5% בחודשים הקרובים ויתכן שבנק ישראל שומר את הפחתת הריבית כתגובה לירידה זו. אנחנו עדיין מעריכים שהריבית תורד פעם נוספת במהלך החודשים הקרובים".

אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בהלמן אלדובי: "למרות שבנק ישראל לא הוריד הפעם את הריבית, אנו מניחים שנתוני המקרו והאינפלציה האפסית תאלץ את בנק ישראל להוריד את הריבית בחודשים הקרובים. האינדיקאטורים הכלכליים שפורסמו לאחרונה היו מעורבים, ולא מחייבים את בנק ישראל לנקוט בפעולה מסוימת כבר עכשיו. כמו כן, התחזקות מחיר הנפט בתקופה האחרונה, על רקע המתיחות בעיראק, עשויה להביא לעלייה מסוימת באינפלציה, וגם אם מדובר בעלייה זמנית, זה נותן מרווח לבנק ישראל לשמור על נשק הריבית. מנגד, השקל, שהוא שיקול חשוב מאוד בהחלטות הריבית, ממשיך להתחזק, ולכן אנחנו מאמינים שהסיכוי לשינוי בריבית הוא עדיין כלפי מטה".

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "בנק ישראל בחר עוד פעם בפיתרון הקל והעדיף להמתין לנתונים נוספים בטרם יבצע שינוי בשער הריבית. בנק ישראל הושפע, בין היתר, מההחלטה שלא לשנות את שער ריבית הדולר בארה"ב לצד עלייה במדד המשולב שתוקן מעלה. בסביבה נטולת לחצים אינפלציוניים והנתונה בשחיקה מתמשכת בביקוש המקומי ובמדדי הייצור התעשייתי, ראוי היה כי בנק ישראל היה נוקט עמדה מובילה של הפחתת שער ריבית השקל כצעד מעודד לפעילות המקומית, ממתן לחצים על פעילות שער החליפין ומצמצם עלויות והתורם לשיפור תנאי הסחר תוך הקטנת עלויות המימון ועידוד הביקוש".

אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים תמיר פישמן: "בנק ישראל נמצא בין הפטיש (שוק הדיור הגואה) והסדן, (שקל חזק מהרצוי). בעוד שני אלו עומדים אחד מול השני נאלץ בנק ישראל להתבונן בנתוני צמיחה ואינפלציה, נתונים אלו לא ברורים מספיק, והנתונים סותרים. אף שאני חושב שהחלשת המטבע ועידוד הצמיחה חשובים יותר בחר כאן בנק ישראל במדיניות של 'בואו נשב ונמתין' והחשש מהמשך עליית מחירי הנדל"ן ממשיך להשפיע על השיקולים. לטעמי האחריות על שוק הדיור הגואה היא מחוץ לסט הכלים הנוכחי של בנק ישאל וזאת בשל הריבית העולמית הנמוכה. לעומת זו מדיניות אגרסיבית של החלשת המטבע יכולה לתרום רבות לכלכלה הישראלית ככל וליצוא בפרט. אף על פי כן נוכח נתוני הצריכה הפרטית אשר ממשיכים להציג האטה משמעותית ופגיעות מגזר הייצוא נוכח השקל החזק יחייבו את בנק ישראל להוריד ריבית באחת הישיבות הקרובות".

אורן אלדד, מנכ"ל A TRADE: "הריבית במשק נותרה על כנה בפעם הרביעית ברציפות. בנק ישראל הולך על ביצים ושומר את הורדת הריבית לחודשים הבאים, בהם צפויה ירידה באינפלציה. עדכון אומדי הלמ"ס משבוע שעבר עזר למועצה המוניטארית להשאיר את הריבית ללא שינוי. מצב המשק נחזה כיציב יותר מהאומדנים הקודמים תוך תחזית צמיחה סבירה. כידוע בנק ישראל מנסה לא להוסיף שמן למדורה ולעזור לממשלה ביעד הורדת מחירי הדיור. הפחתת ריבית עלולה להוביל לעליה בנוטלי המשכנתאות ובהמשך לעליה נוספת במחירי הדיור, שעלו מתחילת השנה ב5.5% (הלמ"ס). מצד שני בנק ישראל מנסה לשמור על שער מטבע יציב ללא ייסוף נוסף, אך לפי המצב לא נראה כי הכלים שבידיו משפיעים על החלשות הדולר אל מול השקל ומחר נראה את המשך העליות שראינו לאחרונה".

שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר: "עדכון נתון הצמיחה לרבעון הקודם כלפי מעלה אפשר לבנק ישראל לשמור על התחמושת עוד קצת. עם זאת, הוא אינו משדר אמינות. גם אם ניתן לחשוב כי ריבית נמוכה לא תורמת לעידוד הצמיחה ולעידוד האינפלציה, עדיין על בנק ישראל לעשות כל שביכולתו על מנת שיעמוד ביעד האינפלציה ובכך לשדר אמינות. שמירה על יעד האינפלציה הינה המטרה המרכזית של בנק ישראל. אם ננטרל את השפעת עליית המע"מ בשנה שעברה נגלה כי האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים עמוק מתחת ליעד האינפלציה של בנק ישראל. יש לציין כי הוזלת הכסף מופנית, נכון להיום, בעיקרה לשוק הדיור ולא להגדלת הצריכה. ועדיין, בנק ישראל בחר להמתין עם הורדת הריבית משתי סיבות עיקריות. ראשית, לבחון האם יחולו בקרוב הגבלות נוספות על שוק המשכנתאות, שכן הורדות ריבית לבדן תחשבנה כ'כוסות רוח למת'. שנית, מבקש לשמור תחמושת בארסנל במידה והנתונים ימשיכו להתדרדר והחשש ממיתון יהפוך למיתון בפועל".

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון, בהמשך לפרסום הריבית: "כעת, בנק ישראל מדבר על יציבות בקצב הצמיחה בדומה לקצב במחצית השנייה של 2013, ולא על 'אי בהירות' כפי שנאמר בהודעת הריבית הקודמת. תמוה מאד איך בנק ישראל מחשב את ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק ההון אשר לטענתו עלו בחודש האחרון ל-1.6%. לפי החישובים שלנו הציפיות ירדו לסביבות אחוז בלבד. בחודשים הקרובים קצב האינפלציה השנתית (בחישוב 12 החודשים האחורה) צפויה לרדת אל מתחת לאינפלציה באירופה (0.5%), נמוך בהרבה מיעד האינפלציה של הממשלה. סביבת אינפלציה ממותנת ביותר צפויה להכריע את בנק ישראל להוריד את הריבית במהלך רבעון ג'".

משה שלום, ראש מחלקת מחקר FXCM ישראל: "אי הורדת הריבית מסמנת לנו שינוי תפיסתי מצד מנהלי הבנק ואולי הכרה שהגענו בתחום הריבית לקצה הגבול המותר. לאור זאת, לא מן הנמנע שבנק ישראל יתחיל לשקול בקרוב צעדים בלתי קונבנציונאליים כגון הרחבה כמותית, כפי שעושים בנקים מרכזיים אחרים בעולם. ייתכן כי לא תהיה ברירה לבנק ישראל אלא להתערב באופן מסיבי בתקופה הקרובה בשוק המט"ח".

יוטב קוסטיקה, מנהל השקעות, מור בית השקעות: למרות ששוק המק״מ גילם הורדה צפויה בריבית, החלטת בנק ישראל אינה מפתיעה. סביבת האינפלציה הנמוכה המשיכה במגמה של החודשים האחרונים, כאשר מדד מאי הסתכם ב-0.1% והיה נמוך מהתחזיות שצפו 0.2%-0.3%. בנוסף, השקל ממשיך להתחזק מול סל המטבעות ופוגע ביצואנים המפעילים לחץ בלתי פוסק על בנק ישראל במקביל לצמיחה מגומגמת, הן בישראל והן בעולם, היוו קרקע נוחה להורדת ריבית נוספת. עם זאת, ההחלטה להמתין עם הורדה נוספת היא נכונה משום שבנק ישראל עדיין שומר לעצמו בארסנל את כלי הורדת הריבית בעתיד".