לאן הולכת סקיילקס לאחר הדחת בן דב מתפקיד היו"ר?

ארבעה ימים בלבד לאחר שיעקב לוקסנבורג (לוקסי), בעל השליטה בחברת לפידות, ושני נציגיו נכנסו לדירקטוריון חברת סקיילקס , הם הובילו אתמול מהלך להדחת יו"ר החברה ובעל השליטה בה, אילן בן דב.

הבוקר (ב') פרסמה סקיילקס הודעה ובה דיווחה על הפסקת כהונתו של בן דב, "וזאת בשל חילוקי דעות בין חברי הדירקטוריון ליו"ר הדירקטוריון, על דרך הטיפול בעסקי החברה וניהולה". בשלב הזה לא מונה יו"ר אחר במקומו של בן דב, וסקיילקס ציינה בדיווח כי "יו"ר קבוע ימונה לא יאוחר מסמוך לאחר האסיפה הכללית הקרובה, שצפויה להתכנס בשבועות הקרובים".

מניית סקיילקס - שאיבדה בחודש האחרון 82% מערכה על רקע דרישותיה של ענקית האלקטרוניקה סמסונג לשינוי בתנאי הזיכיון של החברה - טיפסה ב-20% מיד לאחר הדיווח. בהמשך יום המסחר, התמתנו עליות השערים במניה, וגם כעת היא נסחרת בשווי נמוך של כ-25 מיליון שקל בלבד.

מלבד בן דב, גם הדירקטורים החיצוניים - יונה אדמון ודרור ברזילי - המכהנים בתפקיד זה מאז מאי אשתקד הודיעו על התפטרותם. במכתב ההתפטרות ציינו שניהם כי הם עוזבים בשל "אי הסכמות ומחלוקות עם יו"ר הדירקטוריון על ההתנהלות והטיפול בעסקי החברה, וכן על אופן יישום החלטות הדירקטוריון".

ברזילי, נציין, הוא יו"ר ועדת השקעות בכלל ביטוח, שנציג מטעמה מונה לנציגות מחזיקי האג"ח המובטחות, כך שהתפטרותו נבעה גם מחשש לניגודי עניינים בעתיד. ההתפטרות של הדח"צים תיכנס לתוקף החל ממינוי דח"צים חדשים לחברה, ולא יאוחר מסוף יולי.

כעת תעמוד בפני סקיילקס, המנוהלת על ידי יהל שחר, משימה לא פשוטה: למצוא דח"צים שיסכימו להצטרף לדירקטוריון בחברה שנושאת הערת "עסק חי" וקיים חוסר ודאות לגבי עתידה. נוסף על הדירקטורים החיצוניים, גם הדירקטורים אריה עובדיה ושלום זינגר, המכהנים בדירקטוריון סקיילקס מאז 2006 - עוד בטרם נרכשה השליטה בסקיילקס על ידי בן דב - הודיעו כי אין בכוונתם להעמיד את עצמם לבחירה מחדש לדירקטוריון, כך שכהונתם תסתיים לכל המאוחר בסוף יולי.

התפוררות הדירקטוריון של סקיילקס, שכרגע מורכב מלוקסי ושני אנשיו (אמיר תירוש, סמנכ"ל הכספים של לפידות, ואריה וובר), בן דב והדח"צ יואב בירן, היא אירוע שצפוי להשפיע על עתידם של לא מעט גורמים, שיכריעו האם סקיילקס תלך להסדר חוב נוסף, או שפניה לכינוס נכסים ופירוק. "גלובס" בודק כיצד יושפעו הגורמים הללו מהשינוי הקיצוני הצפוי בדירקטוריון סקיילקס.

אילן בן דב

להדחתו של בן דב אתמול מתפקידו כיו"ר סקיילקס אין משמעות מעשית גדולה, שכן הוא ימשיך לכהן כדירקטור בחברה, ויידע מבפנים על מהלכיה. מדובר באקט סמלי בעיקרו כשאיבוד תואר היו"ר הוא רק צעד נוסף בשרשרת שבסיומה צפוי בן דב לאבד את השליטה בסקיילקס, ובחברה האם סאני - הנמצאת מזה שנה וחצי בחדלות פירעון.

בן דב מחזיק במניות השליטה בסקיילקס באמצעות סאני (מחזיקה כ-75% מהון המניות בסקיילקס), אבל כעת, כשאיבד את הרוב בדירקטוריון, האפשרות שלו לבצע מהלכים שייטיבו את מצבו, היא מוגבלת ביותר. יתרה מכך, הנכס היחיד שהחזיק אותו בסקיילקס עד עתה - מערכת היחסים שפיתח עם חברת סמסונג (שאת הטלפונים הסלולריים שלה הוא משווק מאז שנת 1998) - הפך לנטל לאור הרעת היחסים בין הצדדים.

יעקב לוקסנבורג

חברת לפידות שבשליטת לוקסי מחזיקה חבילת אג"ח של סקיילקס וסאני בשווי נוכחי של כ-70 מיליון שקל. ניירות הערך הללו מהווים נדבך מרכזי בתיק ההשקעות של לפידות. מסיבה זו החליט לוקסי לקחת את המושכות בסקיילקס לידיו. חלק ניכר מההחזקה של לפידות היא באג"ח בעלות ביטחונות נמוכים, שאיבדו עשרות אחוזים מערכן בשבועות האחרונים, ולוקסי החליט להכניס את עצמו לעובי הקורה כדי לשלוט בגורל ההשקעה.

המטרה המיידית של לוקסי היא לנסות ולהסדיר את מערכת היחסים עם סמסונג, כך שהיצרנית הקוריאנית תאפשר לסקיילקס להמשיך למכור את מכשיריה במתכונת מסוימת. במצב זה תהיה הצדקה להמשך פעילותה של החברה, ואז יוכל לוקסי להוביל הסדר חוב, שבמסגרתו יומר כפי הנראה חלק מחוב האג"ח של סקיילקס (סה"כ 880 מיליון שקל) להון החברה.

אם החברה תלך לפירוק, לוקסי יצטרך להיות זה שיוביל את תהליך מימוש הנכסים, הן בסקיילקס והן בסאני. ייתכן כי בסופו של דבר הנכסים שימומשו בשתי החברות יכסו את מחיר העלות שבו רכשה לפידות את האג"ח של שתיהן. יחד עם זאת, מדובר בתהליך שיכול לקחת זמן רב וידרוש לא מעט תשומת לב ניהולית.

סמסונג

חברת הענק הקוריאנית, יצרנית מכשירי הסלולר והטבלטים הפופולאריים, היא דמות המפתח בסיפור, וההחלטה שלה אם להמשיך לעבוד עם סקיילקס, היא זו שתכריע את עתיד החברה. בשנים האחרונות, עוד לפני ההרעה ביחסים עם בן דב, ריכזה סמסונג ישראל יותר ויותר פעילויות אצלה. כך, פעילות השיווק, הפרסום, יחסי הציבור והגיור של המכשירים לעברית, עברו לפעול תחת האחריות של הסניף הישראלי של סמסונג.

את הפעילות בישראל מנהל קובי כליף, וסביר להניח שלפי ההמלצה שלו, יחליטו המנהלים הקוריאנים האם להמשיך ולעבוד עם סקיילקס. סמסונג רוצה למכור באופן ישיר מכשירים למפעילות הסלולר הגדולות, ולעבוד עם יבואן שימכור מכשירים לרשתות פרטיות ולשוק הפתוח. האם בסמסונג יתרצו לאור העובדה שבן דב לא נמצא במערכת, או שירצו בכל זאת לפתוח דף חדש עם יבואן אחר? עניין זה יתברר בקרוב.

פרטנר

מלבד זיכיון למכירת מכשירי סמסונג, מחזיקה סקיילקס ב-12.5% מהון המניות של חברת הסלולר פרטנר, ששווין הנוכחי עומד על 550 מיליון שקל. מניות אלה משועבדות לנושים השונים של סקיילקס, ואם החברה במתכונתה החדשה לא תגיע להסדר עימם, צפויים הנושים להיפרע מהחוב כלפיהם, באמצעות מכירת המניות.

בשבוע שעבר, במהלך אסיפת מחזיקי האג"ח שקיימה סקיילקס, התייחס לוקסי לעניין זה וציין כי קבוצת סבן, השותפה עם סקיילקס בשליטה בפרטנר, מחכה לפירוקה של סקיילקס, בשביל לקנות את המניות שהיא מחזיקה בפרטנר בזול, וללא פרמיית שליטה.

בשבועיים האחרונים איבדה מניית פרטנר כ-6% מערכה, וייתכן כי השוק חושש מתרחיש עתידי שבו כמות גדולה של מניות תיזרק לשוק. בפועל, לא בטוח שזה יהיה המצב. ראשית, ייתכן שהמניות המשועבדות אכן יוצאו מידי החברה ויועברו לידי כונס, אך לא בטוח שהוא ימהר למכור אותן בשוק (בסדרות ד' ו-ו' היקף המניות מכסה רק כ-90% מהחוב, כך שמחזיקי האג"ח הללו רגישים למחיר מניית פרטנר).

בנוסף, ייתכן מצב שבו המניות יימכרו לגורם אחר, לדוגמה סבן, בעסקה מחוץ לבורסה.